הדמיון הרב בין נגיף השפעת לנגיף הקורונה מעורר חשש בקרב המומחים. שניהם עוברים מאדם לאדם באותה הצורה - ההדבקה מתרחשת כאשר אדם נושם רסיסי רוק נגועים בנגיף שפלט אדם חולה. מכיוון שהרוק הנגוע נפלט לרוב בהתעטשות או בשיעול - סכנת ההידבקות מוגבלת בדרך כלל לטווח של שני מטרים מהחולה. עם זאת, במידה ששוהים באותו מרחב עם חולה ניתן להידבק גם אם נוגעים במשטח שבו יש טיפות רוק נגועות באמצעות נגיעה בפה, באף או בעיניים. אך על פי מחקרים שנערכו עד כה, נגיף הקורונה עמיד מחוץ לגוף יותר מאשר השפעת ויכול לשרוד יותר על משטח נגוע מאשר נגיף השפעת, שישרוד שעות בודדות בלבד.
התסמינים של שתי המחלות דומים וכוללים חום גבוה, כאבי שרירים, שיעול, נזלת, חוסר תיאבון ועייפות. במקרים חמורים עלולה להתפתח דלקת ריאות מסכנת חיים. נגיף הקורונה עלול לחולל גם סיבוכים חמורים יותר, כמו תסמונת מצוקה נשימתית חריפה, אי ספיקת כליות ונזק מוחי. כמו כן, בעיקר בקרב צעירים – ישנו תסמין של אובדן חוש הטעם והריח.
ההבדל המרכזי שעומד בין שני הנגיפים הוא משך תקופת הדגירה של הנגיף - מזמן ההדבקה עד להופעת התסמינים. בזמן זה, החולה לא מרגיש את תסמיני המחלה אך עדיין יכול להדביק אחרים. בנגיף הקורונה הממוצע של תקופת הדגירה עומד על כחמישה ימים אך אצל חלק מהאנשים עשויה להימשך גם שבועיים שבמהלכם האדם לא ירגיש את הסימפטומים. בשפעת, לעומת זאת, תקופת הדגירה נמשכת עד ארבעה ימים בממוצע והחולה ירגיש לא טוב די פתאום.
הצטננות נוטה להתפתח בהדרגה יותר, למרות שאנשים בדרך כלל יכולים להרגיש רע עם הצטננות, התסמינים פחות חמורים. שיעול עלול להתפתח גם יחד עם התעטשות, כאב גרון ונזלת. חום, צמרמורות וכאבי שרירים.
הדרך היחידה לדעת אם מישהו חולה בנגיף הקורונה או בשפעת היא באמצעות בדיקת מעבדה. אנשים לא יכולים לאבחן את עצמם ולכן חייבים לעקוב אחר התסמינים, לקבל טיפול רפואי במקרה שמרגישים אחד או יותר מהם ולבודד את עצמם.
עוד ב-mako בריאות:
>> זאת הסיבה שיש כל כך הרבה נשאים א-סימפטומטיים
>> גינקולוגית מזהירה: המוצר הנפוץ הזה מזיק לכן
>> האם הדיאטה של אופירה משתלמת? דיאטנית עונה
הסגר עשוי לעזור בהורדת התחלואה בשפעת
מומחים מאמינים כי הסגר שמתקיים בימים אלה בעולם, סגירת בתי ספר, הגבלות נסיעה לחו"ל, ריחוק חברתי כמו גם אמצעי מניעה ובקרה אחרים של נגיף הקורונה יתרמו למגמת הירידה בתחלואת השפעת השנה. כך לדוגמה, באוסטרליה נרשמו עד כה על ידי משרד הבריאות 21,156 מקרים של שפעת שאושרו במעבדה, לעומת 289,731 מקרי שפעת בתקופה המקבילה אשתקד. כך גם מגמות דומות נצפו במהלך חודשי החורף בניו זילנד, דרום אפריקה וחלקים מדרום אמריקה.
אז מי נמצא בסיכון ומה ניתן לעשות?
מהנתונים הסטטיסטיים נראה כי בני 60 ומעלה, ומי שסובלים ממחלות רקע כרוניות כמו מחלות לב, סוכרת, לחץ דם גבוה, מחלות ריאה, סרטן וכן מי שסובל מדיכוי חיסוני נמצאים בסיכון מוגבר. סוכרתיים נמצאים בסיכון גבוה יותר לחוות סיבוכים רציניים מהידבקות בכל וירוס, וכמובן בהידבקות מקורונה או שפעת. לכן, מי שמצוי בקבוצות סיכון הללו נדרש להקפיד במיוחד על כללי הבטיחות ולהפחית ככל הניתן יציאות מן הבית. כמו כן, עבור אוכלוסיות סיכון זו, מומלץ להתחסן בפני השפעת בהקדם ולהפחית הגעה לקופות חולים כמה שניתן.
התקופה האחרונה הביאה עמה את בשורת הטיפול מרחוק וניתן לתקשר עם הרופא בצורה רציפה ללא הגעה למרכז הרפואי. כך למשל, אצל מטופלי הסוכרת ניתן לראות את כלל המדדים הרפואיים ולהתייעץ עם הרופא ללא כל צורך בהגעה למרפאה. מעבר לכך, סוכרתיים שחולים בנגיפים זיהומים כמו שפעת או נגיף הקורונה נמצאים גם בסיכון מוגבר לחמצת קטוטית, לכן חשוב לדאוג לנטר את רמות הסוכר באופן קבוע על ידי מד סוכר רציף ללא דקירות. מעבר לכך, עבור כל קבוצות הסיכון מומלץ להקפיד על בידוד ועטיית מסכה כל העת בהסתובבות במרחב הציבורי.
כמה המלצות כלליות לתקופה הקרובה:
- שטיפת ידיים: יש לשטוף את הידיים לעתים קרובות עם מים וסבון במשך 20 שניות לפחות. בייחוש לאחר שהייה במקום ציבורי, או לאחר קינוח אף, שיעול או התעטשות.
- אנחנו נשארים בבית: נסו להישאר כמה שיותר בבית ומבודדים. עם זאת, הקפידו על שגרת יום, על סדר יום קבוע ועל ארוחות מסודרות. אתם ממילא בבית, כך שהתירוצים של לחץ בזמן, פקקים וכו' פחות רלוונטיים.
- כללים: הגדירו מראש כללים לארוחות, לדוגמה: אכילה בישיבה ולא מול המסכים. מומלץ לחכות ארבע שעות בין ארוחת הבוקר לארוחת הצהריים, בין ארוחת הצהריים לארוחת הערב, ו-12 שעות בין הערב לבוקר למחרת (ולהימנע ככל שאפשר מארוחות ביניים) ונסו להימנע מצריכה מיותרת של מזונות מעובדים.
- ויטמין D: בשנים האחרונות קיימת ההבנה כי הוויטמין חשוב למספר רב של מערכות בגוף וכן לייצור ופעילות תאי מערכת החיסון. מחקרים חדשים הוכיחו קשר בין מחסור בויטמין D לבין זיהומים בדרכי הנשימה - כמו נגיף הקורונה ושפעת. מומלץ ליטול 2,000 יחב"ל ביממה.
- שתיית מים: מומלץ להקפיד על שתייה מספקת של נוזלים, רצוי מים, גם כשנמצאים בבית ולא חשים תחושת צמא.
פרופ' חוליו ויינשטיין, מנהל יחידת הסוכרת בבי"ח וולפסון ורופא סוכרת בכיר במרכז DMC לטיפול בסוכרת