"במלחמת יום כיפור ניצחנו, כאן הנגיף סירב לקבל את כתב הכניעה", כך אמר היום שר הבריאות יולי אדלשטיין בוועידת הבריאות של "גלובס". לדבריו, "חלפו כבר יותר משבועיים מאז שהודענו שאנחנו מחפשים פרויקטור, ועוד לא איתרנו את האדם. זה באמת יותר מדי זמן - זה כבר לא מחכים לפרויקטור, זה מחכים למשיח. צריך להבהיר שהכול עובד, רק חיפשנו שותף שיהדק את הדברים. בכיר ששוחחתי איתו , אפידמיולוג, אמר לי - עם הווירוס הזה צריך גם מזל. כולי נדר שאם לא היום, אז מחר נסיים עם זה".
ברבש או לא ברבש?
"יש מספר מצומצם של מועמדים. אני כבר פוחד לפתוח את הפה".
בוא נדבר על הסיבות. הבנו שזה קרב על למי הוא יהיה כפוף. המתנה של שבועיים בעולם רגיל זה סביר. אבל אולי היה צריך במקרה הזה להתאמץ יותר?
"יש תחושה בציבור של מטוס שנמצא על הקרקע ורק מחכים לטייס, אבל זה לא נכון. הכול עובד - רק צריך משהו שיתכלל את זה יותר טוב".
אבל הציבור לא מאמין ולא סומך.
"הנגיף נורא מתסכל. וכאן נכנס הניסיון של ישראל במצבים קשים, והוא אולי בעורכינו. במלחמת יום הכיפורים היו 3,000 הרוגים, היו משפחות שנפגעו והיו ופצועים, אבל בסוף ניצחנו. עם הנגיף הזה, כולנו כתף אל כתף ניצחנו, עד שפתאום הוא סירב לקבל את כתב הכניעה. תראי את כל העולם - יש מחאות על הרבה נושאים, חלק זה העניין עצמו וחלק זה תסכול".
אולי האופן שבו יצאנו מהגל הראשון, בארץ זה או אפס או מאה. איפה טעתה ממשלת ישראל?
"קל לי להגיד שהם טעו ביציאה מהסגר".
כן, אבל היית חלק מהקואליציה.
"הרבה יותר קל לנהל באפס או מאה. אבל תראי מה קורה להמלצות בשבועות האחרונים. אנחנו מגבילים ענף זה, ענף אחר - ברור שאני לא מזלזל בפרנסה שנפגעת: אני מקבל אלפי הודעות ואסמסים מאנשים על סגירת העסקים שלהם. יש אלטרנטיבה להשאיר הכול פתוח או סגר כללי. אבל ברגע שעושים משהו באמצע, כל אחד מנהל מאבק וזה כבר מדרדר לסגר כללי".
בשביל זה יש ממשלה? תמשלו. השרים בתוך ישיבת ממשלה לא מסתדרים.
"זה לגיטימי ששרים מתווכחים. ההמלצות הבריאותיות מגיעות ממשרד הבריאות ואני משתדל לקחת בחשבון את שתי הרגליים האחרות - הכלכלית וחברתית-אנושית. אין בעיה כלכלית בלסגור את חופי הים, וברור שאני רוצה לתת למשפחות ללכת לבילוי החינמי אולי היחידי שיש".
מה אתה חושב?
"שלא צריך לסגור את החופים. כל הבלבול היה מכך שהייתה הצעה אחת לעשות סגר בסופי שבוע, אבל צריך לזה חקיקה. אם זה יהיה - שאלת חוף הים מתייתרת. לא חוף הים ולא סבתא. אבל במנותק מזה אנחנו לא רוצים לסגור".
וסגר בסופי שבוע או בערב?
"בפרץ כנות: אם זה היה במקום המלצות משרד הבריאות, הייתי אומר 'לא תודה'. כשזה בא בנוסף להמלצות שלנו, כל מה שידלל את ההדבקות, אני מקבל בברכה".
מה שהציבור לא מבין זה למשל למה אין מספיק אחיות שבודקות, למה יש בדיקות שהולכות לאיבוד ולמה יש בדיקות שלוקח חמישה ימים לקבל עליהן תשובה.
"כשאני הגעתי למשרד הוא ביצע 3,000 בדיקות ביום. בשיא היו 10,000, אתמול ביצענו 29 אלף. שום בדיקה לא הולכת לאיבוד. אנשים מקבלים תשובה 48 שעות וזה לא נתון שמספק אותנו. צחקו עליי כשאמרתי שנגיע ל-30 אלף בדיקות. חשבנו שצריך תיעדוף - תוכנית מגן אבות ואימהות. שם נבצע מבצעים של בדיקות לאוכלוסיות מיוחדות, אוכלוסיות בסיכון - להן ניתן את עיקר המאמץ. מה שנשאר זה כבר שיקול דעת של הרופא".
השוותה את הסיטואציה למלחמת יום כיפור. זה מעניין, כי יש ויכוח - מי צריך להוביל את הטיפול במגפה. ואם זה כמו מלחמה, למה לא נותנים לצבא להוביל?
"אני מצטער שאני מתקן אותך. השוויתי כדי להראות את ההבדל. בחודשים הקרובים נשתלט על העקומה, אבל לא בטוח שתהיה מסיבת ניצחון עד שיהיה חיסון. לגבי סמכויות הצבא: מי לדעתך עשה את זה עד עכשיו? אנשי פיקוד העורף הנהדרים. כשאני עושה סיור בערים, אני מוקף אנשים במדים. כל מי שמנסה לעשות מזה פוליטיקה זולה וריב סמכויות טועה."
אתה רומז לבנט? הוא איתגר את המערכת לא רע.
"אני יודע להעריך חבר אופזיציה טוב. כעסתי עליו רק פעם אחת - כשאמר שבמשרד הבריאות יתחילו סוף סוף לעבוד. לומר על האנשים שנופלים מהרגליים שיתחילו לעבוד - זה היה מתחת לחגורה. היו לו הצעות שאני שוקל".
אתה מסכים על כך שהיום אנחנו משלמים היום על הרעה ביחס למשרד הבריאות בעבר?
"מסכים שלושה סימני קריאה. מערכת הבריאות הורעבה וזולזלה עשרות שנים. כשבאתי למשרד אמרתי שבכל משבר יש הזדמנות, והנה עכשיו יש קשב לצרכים".
משהו השתנה בדיסקט של משרד האוצר?
"הנה, לפני יומיים קיבלנו עוד תקנים לרופאים ואחיות. לומר לך שזה הישג קטן? זה הישג ענק. ביקרתי ברמב"ם ובלניאדו. מה שעשתה להם הבשורה הזו, קשה לתאר. זה משהו לביצוע מיידי. באותה הזדמנות צריך לברך על סיום שביתת האחים והאחיות שהיא מאוד מוצדקת. ולא קל להוציא ממני משפט שאומר שביתה שהיא מוצדקת".
זה לא פלסטרים? ומה על הקהילה?
"חלק גדול מהתקנים זה תקצוב - 400 אחיות מוקצבות לקופות החולים שצריכות את מימון התקן. זה מיועד לבתי חולים ולקהילה. ולא, זה לא מספיק. זה המקום לברך את השר האוצר, שלו אמרתי שזה עדיין לא הסתיים, כי יש למשל את המצב הרעוע של כל בתי החולים: תיירות מרפא - הם הפסידו לגמרי, ניתוחים שאינם דחופים - הפסידו, הכנסות מרשות פלסטינית - הפסידו. אני לא יכול להקים מחלקת קורונה על סיפון רעוע של ספינה טובעת. אני מקווה שעד מחר תהיה בשורה לתקצוב".
האם יכול להיות שבאירוע הזה, דברים כמו בריאות הנפש ו"הוול בייניג" שלנו כחברה הוזנח? וגם על ההיערכות של ישראל - האם אנחנו נערכים לחורף? יש אופק אופטימי?
"את צודקת. באחת הישיבות הראשונות של במשרד אמרתי שצריך דגש על בריאות הנפש, כי אין ספק שבמשבר כזה היא צריכה חיזוק. אתמול חצי בכיתי חצי חייכתי כשקיבלתי אסמסים מעובדים סוציאלים ששאלו מה איתנו".
אתה חלק מהממשלה. ברור שהם צודקים.
"אני חושב שצריך להבין שאנחנו זקוקים לשירות סוציאלי חזק. לגבי החורף - נכון. מדאיג אותנו מצב של שפעת וקורונה במקביל. היה מי שקרא לזה - פלואונה. המשימה שלנו היא להתמודד עם המצב של החיסונים לשפעת שהוא לא אידיאלי. אין מדינה שמוכנה למכור חיסונים. זה לא שמישהו נרדם בשמירה, אבל לא רק אנחנו חכמים, גם במדינות אחרות לא ממהרים. לגבי חיסון. יש לנו הסכם מול אחת החברות ועדיין זה רחוק מביצוע. ההנחייה שלי הייתה לא לשים את כל הביצים בסל אחד ברור לגמרי שאנחנו בשלב זה צריכים לדאוג למקום בתור. אנחנו קטנים - וברגע שיהיה חיסון אצל אחת החברות, הן אפילו לא יסתכלו לכיווננו".
מצטער שלקחת את התפקיד?
"מאוד שמח. כל מה שעשיתי עד כה, הכין אותי להתמודדות עם האתגר הענק. אני רגיל לעבוד קשה, וזה 24/7. אין אופציה אחרת - חייבים להצליח. נהיה בשגרת קורונה ואחר כך בשגרה אמיתית".