מבצע החיסונים העולמי נגד נגיף הקורונה החל לפני קרוב לשמונה חודשים, במטרה לחסן את כל אוכלוסיית העולם ולדכא את המגפה. עד כה ניתנו למעלה מ-3.7 מיליארד מנות חיסון בכל רחבי העולם, והקצב עומד כעת על כ-31 מיליון מנות ביממה, כשליש מהן בסין. אוכלוסיית העולם מונה כ-7.9 מיליארד בני אדם, כשליש מהם ילדים, ורוב החיסונים מחייבים שתי מנות, כך שנותר לחסן עוד קצת יותר מ-5 מיליארד.
עקבו אחרינו בפייסבוק ותקבלו את כל הכתבות ישר לפיד >
אילו החיסון היה ניתן בצורה רוחבית בכל העולם, כשליש מהאוכלוסייה הבגירה הייתה מקבלת שתי מנות של החיסון. בפועל החלוקה לא הייתה שוויונית כלל, כך שיש מדינות שחיסנו את רוב תושביהן ואחרות שלא חיסנו כמעט בכלל. אם נוסיף לתמונה את היעילות הנמוכה יחסית של החיסונים הסיניים, שהם כמחצית מהחיסונים שחולקו בכל העולם, נקבל תמונה מורכבת של עולם שנאבק במגפה בהצלחה מוגבלת מאוד, גם אם רואים כבר את האור בקצה המנהרה.
פערים בהתמודדות עם וריאנט דלתא
לפני כמה חודשים הגיח מהודו וריאנט חדש של הנגיף, שצבר שורה של מוטציות שמאפשרות לו להדביק הרבה יותר אנשים מכל הווריאנטים שקדמו לו. הווריאנט, שזכה לשם דלתא, מצליח לכרסם ביעילות החיסון במניעת הדבקה ואנחנו נתקלים ביותר ויותר מחוסנים שנדבקו. אף על פי שהחיסון עדיין יעיל במניעת מחלה קשה, אחוז קטן מהנדבקים בכל זאת מפתח תסמינים שמחייבים אשפוז, ומיעוטם אף מתים מהמחלה. הסטטיסטיקה עושה את שלה, וכשמספר הנדבקים גבוה גם אחוזים נמוכים באים לידי ביטוי.
מדינות שהצליחו להשיג מספר גדול של חיסונים מערביים (פייזר, מודרנה, אסטרה-זניקה וג'ונסון אנד ג'ונסון) וחיסנו שיעור משמעותי מהאוכלוסייה שלהן, נתקלות כעת בזכות החיסונים בהתפרצות של וריאנט דלתא שמתאפיינת במעט חולים קשים או מתים יחסית למספר הנדבקים הכולל. ובכל זאת, ככל שהזמן עובר מספר החולים עולה. זה מה שרואים כעת בבריטניה ובארצות הברית ומתחילים לראות גם בישראל.
המצב הזה לא פשוט, אך הוא כאין וכאפס לעומת מה שקורה במדינות שמתמודדות עם וריאנט דלתא ללא הגנת החיסון. דוגמה טראגית בולטת היא אינדונזיה, שנמצאת כעת במקום גבוה בטבלת התחלואה העולמית עם למעלה מ-30 אלף נדבקים מאומתים ביממה ויותר מאלף מתים מדי יום. לשם ההשוואה, בארצות הברית יש מספר מאומתים דומה, אך היקף התמותה בה הוא כחמישית מאשר באינדונזיה, והרוב המוחלט של המתים (99 אחוז) אינם מחוסנים. בבריטניה מאובחנים מדי יום למעלה מ-40 אלף נדבקים, אך מספר המתים היומי אינו עולה על מאה.
יש עוד דוגמאות רבות למדינות שלא חיסנו מספיק מתושביהן או שבחרו, לפעמים בלית ברירה, בחיסונים פחות יעילים וכעת מתמודדות עם וריאנט דלתא ללא הגנה מספקת. יש קשר סטטיסטי ברור בין שיעור התחסנות נמוך לשיעור תמותה גבוה. ואם עוד נחוצה לכם הוכחה נוספת לחשיבות החיסון, ראו את הגרף הזה:
המצב בבריטניה, אם כן, נראה טוב לכאורה. נכון לעכשיו אין בה כמעט הגבלות על הציבור, והתחלואה אכן גואה אבל התמותה עדיין נמוכה למדי בהשוואה לגלי ההתפרצות הקודמים. הבריטים החליטו להמר על כל הקופה ומנסים לחיות לצד הנגיף ולראות מה יקרה. מדובר במעין ניסוי ענק בבני אדם, שנעשה אחרי שמהלך דומה באביב שעבר נכשל כישלון חרוץ ועלה בחייהם של רבבות – אך אז לא היו עדיין חיסונים.
נכון לעכשיו נראה שמספר החולים קשה והמתים בבריטניה אינו מאיים על תפקודה של מערכת הבריאות במדינה, אך הגידול בו מדאיג. החשש העיקרי הוא שהנגיף עוד רחוק מלמצות את פוטנציאל ההדבקה שלו, ועל כן הבריטים עלולים להגיע לנקודה שבה כבר אי אפשר יהיה להשתלט עליו בלי להטיל על הציבור הגבלות קשות שכולם מנסים להימנע מהן. נאחל להם הצלחה ונשתדל לשמור על מרחק בטוח בשיעור התחלואה.
NEW: probably the most important Covid chart I’ve made
As Delta goes global, it’s a tale of two pandemics, as the heavily-vaccinated Western world talks of reopening while deaths across Africa and Asia soar to record highs
My story with @davidpilling https://t.co/OOf4YQmkqO pic.twitter.com/lIfIf9v5X6
דחף למנת דחף
בישראל המצב מבלבל. ציטוטים לא רשמיים שדלפו לתקשורת בימים האחרונים ופרסום נתונים של משרד הבריאות הערב (22.7) מעלים תמונה מדאיגה של שיעור הדבקה יחסית גבוה בקרב מחוסני ינואר. ייתכן שיש בכך כדי להצביע על כרסום באפקטיביות של החיסון במניעת הדבקה, אם כי שיעור ההגנה שהוא נותן ממחלה קשה נותר גבוה, וזה הדבר החשוב ביותר. ירידה במועילות יכולה לנבוע מדעיכה טבעית של הזיכרון החיסוני או בגלל מאפיינים של הנגיף שמצליח לחמוק מהתגובה החיסונית שהושרתה בידי החיסון. עם זאת, בתוצאות הללו יתכנו גם כל מני הטיות כגון: שיעור בדיקה לא אחיד, שיעור חשיפה לא אחיד בקרב מחוסנים, רגישות גבוהה יותר של המחוסנים הראשונים (קשישים ובעלי מחלות רקע) ועוד. אנחנו נמצאים בסוג של תקופת דמדומים בה המידע עדיין לא שלם. בשבועות הקרובים התמונה תתבהר.
מפעם לפעם עולה האפשרות לתת מנה שלישית (מנת דחף) של החיסון על מנת לחדש את ההגנה החיסונית, לפחות למי שנמצאים בקבוצות סיכון. נכון לעכשיו מינהל המזון והתרופות בארצות הברית (FDA) לא אישר את הצעד הזה, וגם משרד הבריאות הישראלי נמנע מכך, פרט לקבוצה קטנה למדי של מדוכאי חיסון. גם לא ברור אם מנת דחף כזאת תעזור, אך האופציה נמצאת על השולחן.
חברת פייזר הודיעה שבכוונתה להתחיל כבר בחודש הבא בבדיקת חיסון מעודכן שהותאם להגן מפני הווריאנטים דלתא ודלתא פלוס, אך לא צפויים להתקבל ממצאים לגביו לפני נובמבר. בארצות הברית, כאמור, לא ממהרים לאשר חיסון במנה שלישית, והיות שמבצע החיסונים הנרחב החל שם אחרי ישראל, ברוב המקומות עדיין כמעט לא רואים סימני דעיכה באפקטיביות של החיסון - אךראיות ראשוניות למגמה כזאת מתחילות לצוץ במסצ'וסטס ובסן פרנסיסקו, שם התגלו כמה מקרים של "פריצת החסינות". בפסטיבל שנערך בהולנד, בו השתתפו 20 אלף בני אדם שכולם מחוסנים או שנבדקו זמן קצר לפני האירוע ויצאו שליליים לקורונה (מעין "תו ירוק"), נדבקו בכל זאת בקורונה קרוב לאלף אנשים. אין לדעת כמה היו נדבקים אלמלא החיסון.
מחקר שהתפרסם השבוע, על בסיס נתונים מבריטניה, העריך את היעילות של שתי מנות חיסון נגד וריאנט דלתא בכ-88 אחוז. קשה לקבוע עד כמה הנתונים האלה רלוונטיים לישראל, שכן הבריטים הפעילו מדיניות חיסונים שונה, שכוללת פער של עד שלושה חודשים בין המנה הראשונה לשנייה. יתר על כן, הם אמנם התחילו לחסן קצת לפנינו, אבל השימוש המשמעותי בחיסונים של חברת פייזר החל שם רק בשיא החורף. נראה שאנחנו שוב נמצאים בתקופה של חוסר ודאות. בזכות החיסונים מצבנו הרבה יותר טוב מכפי שהיה לפני שנה, אבל נצטרך לחכות עוד כמה שבועות עד שהתמונה תתבהר. וגם זה רק בהנחה שלא יגיח וריאנט חדש שישנה לגמרי את הכללים.