השבוע צוין בכל העולם שבוע החיסונים הבינלאומי והיום הוא יום האימונולוגיה הבינלאומי. אין זמן טוב מזה לחצות את את קו מיליארד מנות החיסון שניתנו במאבק בהתפרצות הקורונה. החיסונים הם אחת הפרקטיקות הרפואיות שהצילו את חייהם של הכי הרבה בני אדם. הם הצילו אותנו ממחלות קשות שגרמו המון מוות וסבל, בהן אבעבועות שחורות, פוליו, דיפטריה, טטנוס ועוד. גם מול מגפת הקורונה, החיסון הוא המפתח העיקרי לחזרה לשגרה, והידע והניסיון שנצברו במהלך הפנדמיה צפויים לאפשר פיתוח מהיר ויעיל של חיסונים גם נגד וריאנטים אחרים של הנגיף, ונגד מחלות אחרות בעתיד. 

מבצע ההתחסנות העולמי מאיץ. כאמור, רק לפני ימים ספורים חצינו את קו מיליארד המנות וכבר נוספו עוד קרוב למאה מיליון מחוסנים. בתוך כך, סין עקפה את ארצות הברית בהיקף ההתחסנות, אחרי שניתנו בה כבר כרבע מיליארד מנות, וקצב החיסונים זינק ל-5.3 מיליון מנות ביממה – פי שניים מהאמריקאים. עם זאת, מחכה לסינים עוד דרך ארוכה לחסינות העדר, עקב גודלה העצום של המדינה המאוכלסת ביותר בעולם. במקום השלישי נמצאת הודו – מדינת ענק נוספת שמתמודדת עם גל תחלואה חסר תקדים ושוברת מדי יום שיאים חדשים של תחלואה ותמותה. ימים לא פשוטים עוברים על תת-היבשת.

ספוטניק: אזהרת בטיחות חמורה

בברזיל הודיע משרד הבריאות בהצהרה דרמטית שהוא לא מאשר את השימוש בחיסון הרוסי ספוטניק V במדינה. החיסון מבוסס על טכנולוגיה דומה לזו של החיסונים של אסטרה-זניקה וג'ונסון אנד ג'ונסון, שבה לוקחים נגיף ממשפחת האַדֶנוֹוִירוּס, מוחקים לו כמה מהגֵנים שמאפשרים לו להתרבות ולהתגונן ממערכת החיסון ומשבטים לתוכו גֵן שגורם לתאים שהוא מדביק לייצר אחד מהחלבונים של הנגיף שנגדו החיסון אמור לפעול. כך מערכת החיסון של המחוסן לומדת לזהות את נגיף הקורונה בלי להיחשף אליו ישירות.

בחיסון הרוסי גם עשו שינוי מעניין – המנה השנייה שלו כוללת נגיף שונה במקצת, במטרה לאתגר את מערכת החיסון ולמנוע ממנה להגיב נגד האדנווירוס במקום נגד החלבון הנגיפי. 

אך משרד הבריאות הברזילאי הצהיר כי בבדיקה שערך מצא שהנגיפים שהוזרקו הצליחו להתרבות בתאי אדם בתנאי מעבדה, בניגוד להצהרות המפתחים. אף שכנראה לא נגרם בפועל נזק למחוסנים, מסוכן להזריק לאנשים נגיפים שמסוגלים להתרבות, והגילוי הדרמטי עלול להעיד על בקרת איכות ירודה, או גרוע מכך – על הסתרת מידע מהותי מצד המפתחים. החיסון היה שנוי במחלוקת מהרגע הראשון, אחרי שממשלת רוסיה נחפזה מאוד לאשר אותו בלי שסיים את כל שלבי הניסויים הקליניים. לכך מצטרפים המחסור בראיות מדעיות לגיבוי נתוני היעילות שהציגו המפתחים ושיטות הקידום האגרסיביות של החיסון מצד ממשלת רוסיה. מפתחי החיסון, מכון גאמליה הרוסי, פרסמו הכחשה.

פרופ' איגור אוליצקי ממכון ויצמן למדע תיאר זאת היטב בחשבון הטוויטר שלו: "חיסון ספוטניק V הוא כמו לקנות אבטיח בלי גרעינים, לפתוח אותו ולגלות בפנים גרעינים. הוא עדיין יהיה טעים, אבל יגרום לכם לתהות על החקלאי שגידל אותו".

מעקב אחרי תופעות לוואי נדירות

ארצות הברית הודיעה בשבוע שעבר שהיא מחדשת את הפצת החיסון של חברת ג'ונסון אנד ג'ונסון, שהוקפא בשל חשש לתופעת לוואי נדירה בקרישת הדם. החשש עדיין קיים, אך הוחלט שהיתרונות של ההתחסנות עולים על הסיכונים הנדירים ופורסמה אזהרה ביחס לחיסון הזה. סביר להניח שבעקבות זאת יהיו רבים שיעדיפו לחכות לחיסונים האחרים אם יש להם ברירה. במקביל, אחרי לחצים בינלאומיים רבים, הודיעה ארצות הברית שהיא משחררת שישים מיליון מנות של החיסון של אסטרה-זניקה שהחזיקה ברשותה. ההחלטה מרמזת שהיא לא מתכננת לאשר את השימוש בחיסון, שיעילותו נחשבת נמוכה יחסית, ועל כן אין לה צורך בו. את החיסונים היא תעביר לכמה מדינות, בהן כנראה הודו.

אחד האתגרים שמלווים את מבצע החיסונים הוא זיהוי מהיר ויעיל של תופעות לוואי נדירות. תופעות הלוואי הנפוצות מזוהות בדרך כלל כבר במהלך הניסויים הקליניים, אך לעיתים תופעות לוואי נדירות יותר מתגלות רק כשהחיסון כבר מופץ לאוכלוסייה גדולה באמת. כך קרה עם קרישת היתר המיוחסת לחיסונים של אסטרה-זניקה וג'ונסון אנד ג'ונסון ובחודשים האחרונים התעוררו חששות לתופעות לוואי נדירות גם אצל מקבלים של חיסוני ה-RNA.

אחת השמועות הנפוצות נוגעת לתופעה של שיתוק בחצי הפנים. היו כמה עדויות להופעה של שיתוק כזה סמוך למועד החיסון, אך לא היה ברור אם יש קשר בין הדברים או שמדובר בצירוף מקרים. השבוע התפרסמו שני מחקרים ששופכים אור על התופעה. מחקר אחד השווה בין שכיחות הופעתו של שיתוק בפנים אצל מחוסני פייזר ומודרנה בארצות הברית בהשוואה לאנשים שקיבלו חיסונים נגד נגיפים אחרים – למשל שפעת. לא נמצא הבדל בין הקבוצות, כך שכנראה מדובר בתופעה שקרתה במקרה סמוך למועד החיסון, בלי קשר ישיר אליו. בנוסף התפרסם מחקר שסקר את תופעות הלוואי שדווחו בבריטניה ולא מצא ממצאים חריגים.

בישראל דווח בשבוע שעבר על דלקת בשריר הלב שהתפרצה אצל אנשים מעטים אחרי ההתחסנות. כעת בודקים אם ייתכן שמדובר בתופעת לוואי נדירה של החיסון, במיוחד אצל צעירים. עם זאת, המרכז לבקרת מחלות ומניעתן בארצות הברית (CDC) בדק אף הוא את הסוגיה ופרסם השבוע שלא נמצא קשר בין התופעה לחיסון. אף שקשה להאמין שאם התופעה קיימת היא ייחודית לישראל, עדיין מוטב לחכות לפרסום ממצאי החקירה של משרד הבריאות הישראלי. זה חשוב במיוחד לקראת ההחלטה הצפויה על חיסוני הנוער, שמחכים עדיין לאישור של מינהל המזון והתרופות (FDA) בארצות הברית. 

ולבסוף, מה קורה בחזית הווריאנטים? כפי שדיווחנו בשבוע שעבר, בניו יורק רואים סימנים של הקלה במצב התחלואה, בלי שהווריאנט הניו יורקי יפגע במחוסנים, זה סימן מעולה לכך שהחיסונים יעילים גם נגדו. לפי הערכות שהתפרסמו השבוע, החיסונים הנפוצים יעילים גם נגד הנגיף ההודי, אם כי עולים דיווחים מטרידים על מחוסנים שנדבקו. עדיין מוקדם מדי בשביל לדעת, כמו הרבה דברים במגפה הזאת נצטרך לחכות בסבלנות ולמרות "אווירת סוף קורונה" עדיין להיזהר. זה לא נגמר עד שזה לא נגמר.
 

לטובת המבולבלים, ד"ר אריק טופול פרסם אינפוגרפיקה שממקמת את הווריאנטים המוכרים בהתאם לרמת החמקנות שלהם ממערכת החיסון. הוא מעדכן את האינפוגרפיקה על סמך המחקרים החדשים שמתפרסמים. שווה לעקוב.