בעוד כחודש ייחשף לראשונה המידע מהניסוי הענק של מודרנה האמריקאית בחיסון לקורונה. מודרנה, חברת סטארט-אפ בת כעשור בלבד, שעדיין לא הביאה מוצר לשוק, הייתה הראשונה שנכנסה לניסויים קליניים.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
במרוץ לחיסון, מודרנה מתחרה כעת ראש בראש עם חברת הענק פייזר, שנכנסה לניסויים מעט אחריה, עם מוצר בעל מנגנון פעולה דומה. פייזר צפויה לפרסם את תוצאותיה קצת לפני מודרנה, על פי הכרזותיה אולי כבר בתחילת נובמבר. אם אחד החיסונים הללו יימצא יעיל במידה מספקת, החיים שלנו יוכלו להתחיל לחזור למסלולם בעוד כשנה. ישראל כבר רכשה מנות של החיסון, שטרם אושר, ב-250 מיליון שקל.
ד"ר טל זקס, המנהל הרפואי של החברה ואחד מבכיריה, מאוד אופטימי. "אני מאמין שהחיסון יהיה יעיל. השאלה האמיתית היא עד כמה יעיל", הוא אומר בראיון ל"גלובס".
מה צפוי לקרות עד סוף נובמבר?
"יש שלוש נקודות בדיקה. אחרי ש-53 משתתפים בניסוי יחלו בקורונה, אחרי 106 חולים ואחרי 151 חולים. ועדת מומחים בלתי תלויה, העוקבת גם אחרי הניסויים של אסטרהזנקה וג'ונסון אנד ג'ונסון (ועצרה בינתיים את הניסויים של שתי החברות האלה בשל בעיות בטיחות - ג"ו), תבחן את הנתונים בכל אחת מהנקודות הללו. אנחנו מקבלים הודעה כשאחד ממשתתפי הניסוי נמצא חיובי לקורונה, אבל איננו יודעים אם הוא בקבוצת הניסוי או בקבוצת הביקורת. התוצאה האידיאלית היא שנפתח את המעטפות אחרי 53 חולים, ונגלה שהם בקבוצת הביקורת. זה אומר שהחיסון עובד ב-100% או קרוב לכך. רוב החיסונים לא עובדים ב-100%. גם אם 75% מתוך 53 החולים הראשונים יהיו בקבוצת הפלצבו, עדיין החיסון ייחשב יעיל".
"החיסון שלנו גורם לפיתוח נוגדנים בגוף. אלה הם אותם נוגדנים שמזריקים מבחוץ במוצרים של ריג'נרון ואלי לילי. כלומר בנוסף לחיסון מניעתי, המוצר שלנו יכול להיות גם חיסון טיפולי במי שכבר חלה בקורונה. בכל מודל חיות הראינו שהמוצר מונע שכפול של הווירוס ומשפר את מצב המחלה.
"אמנם אמא שלי תמיד אומרת לי לענוב עניבה אדומה או לקשור חוט אדום נגד עין הרע, אבל אני אהיה מאוד מופתע אם החיסון לא יעבוד".
מחברה גדולה לסטארט-אפ קטן
זקס מספר שכסיים את לימודי הרפואה באוניברסיטת בן גוריון, השאיפה שלו הייתה להיות אונקולוג ילדים. "במקביל לתפקיד שלי כרופא, עשיתי גם דוקטורט מחקרי, וכך הייתה לי הזדמנות לעבוד במכון הלאומי לסרטן בארה"ב (NCI, שהוא חלק מה-NIH), בהנחייתו של פרופ' סטיב רוזנברג, מחלוצי תחום האימונותרפיה. אלה היו שלוש שנים נהדרות, אבל הרגשתי שאני מצטיין יותר כרופא מאשר כחוקר בסיסי.
"חשבתי שאולי אוכל לעשות מחקר יישומי יותר. חזרתי להתמחות באוניברסיטת פנסילבניה, אך כשסיימתי אותה, הבנתי שהתרגום של המדע לרפואה בעצם מתקיים בתעשייה. כך הגעתי לחברת סאנופי. מוניתי שם לסגן נשיא בכיר וראש תחום האונקולוגיה.
"תוך כדי העבודה בסאנופי המשכתי לבחון טכנולוגיות חדשות שיכולות לעשות שינוי אמיתי בעולם הרפואה. כשנתקלתי בפלטפורמה של מודרנה, שמשתמשת ב-RNA כדי לייצר תרופות וחיסונים מהמון סוגים, זו הייתה הצעה שלא הצלחתי לסרב לה. לאשתי, מירב, זה נראה סיכון מוגזם. לעזוב משרה של סמנכ"ל בכיר בחברה גדולה לטובת סטארט-אפ? לי זה דווקא נראה הגיוני, בזכות הטכנולוגיה והיכולת לתרגם את הפוטנציאל למציאות תוך זמן קצר".
התשתית הטכנולוגית שלנו היא מולקולת mRNA, שאנחנו מגינים עליה באמצעות מעטפת ליפידית, כלומר מעטפת של חומצות שומן. ה-RNA הזה נכנס לתא ושם מייצר כל חלבון שאנחנו רוצים. זה יכול להיות נוגדן למחלה זיהומית, או חלבון שחסר אצל חולה במחלה גנטית, או חלבון שמעודד ייצור כלי דם. מוצר כזה שפיתחנו עומד במרכז שיתוף פעולה עם חברת אסטרהזנקה, שמזריקה אותו לחולים שסבלו מאוטם, כחלק מניתוח לב פתוח. אנחנו משתפים פעולה עם חברת וורטקס, כדי לטפל בריאות של ילדים עם סיסטיק פיברוזיס. עושר האפליקציות הוא כמעט אין סופי. חיסונים אמורים להיות היישום הפשוט ביותר, ובקורונה ניתן לקדם את המוצרים מאוד מהר".
כשהצטרפת למודרנה, החברה עסקה בטיפול בסרטן?
"אחד הדברים שמודרנה עשתה בתחילת הדרך הוא פיתוח של חיסון מותאם אישית לסרטן. כדי לעשות זאת חייבים כמובן לעבוד מהר, כי לחולי סרטן יש זמן קצר. היינו לוקחים דגימה מגידול, מפענחים את הרצף הגנטי של התאים, ומזהים בתוכו מוטציות ייחודיות המבדילות את התא הסרטני של המטופל הזה, מהתא הרגיל שלו, ואז מתכננים רצף RNA שייקלט בתאים וידרבן אותם ליצור נוגדן לאותה מוטציה בתא הסרטני. באמצעות הפלטפורמה החישובית שלנו, אנחנו יכולים לזהות איזה מהנוגדנים יהיה הכי אפקטיבי. הפיתוח הזה התחיל פחות או יותר בזמן שהצטרפתי לחברה, היום אנחנו בשלב II של הניסויים במוצר הזה.
"כאמור, אי אפשר בכלל להתחיל לפתח מוצר כזה, אם אנחנו לא יודעים לתכנן חיסון חדש עבור כל מטופל במהירות רבה, ברגע שאנחנו יודעים נגד איזה רצף הוא מופנה. לכן זה לא באמת היה אמור להפתיע את כל מי שהכיר אותנו, שגם את החיסון לקורונה פיתחנו במהירות רבה".
נשמע שאתם יכולים ליצור במהירות ובקלות תרופות למחלות רבות, ובכל זאת, עד היום לא הבאתם מוצר לשוק.
"מודרנה הגיעה לשלב הפיתוח רק לפני חמש שנים. היו לנו אתגרים. למשל, היינו צריכים למצוא את שיטת העיטוף שתאפשר הולכה של התרופה למקום הרצוי. אבל אם פעם אחת זה הצליח, יש סיכוי טוב שזה יצליח שוב. מודרנה הכניסה יותר תרופות לניסויים קליניים בעשור הראשון לחייה מכפי שעשתה עד כה כל חברה משחר הביוטכנולוגיה, פי ארבעה מחברות התרופות הכי מצליחות במדד הזה".
מישהו יצטרך לאכול את הכובע בסוף
ב-2017 דיווח אתר הביוטק STAT כי מודרנה, "חברת הביוטק הפרטית בעלת השווי הגבוה ביותר בשוק" (אז כ-5 מיליארד דולר), נתקלה בבעיות בטיחות במוצרים שפיתחה בטכנולוגיה החדשה שלה. ציינו שם את הפער בין ההבטחות של מנכ"ל החברה סטיבן בנסל לעתיד "לא ייאמן" לחברה לבין התוצאה: את המוצר הראשון החברה כלל לא הכניסה לניסויים קליניים, ובמקום זאת היא הציגה "טכנולוגיה חדשה ומסתורית", כפי שנכתב אז. בקרוב אולי נדע אם הכתב דמיאן גרייד, שהיה חתום על הדברים, יצטרך לאכול את הכובע, או שאולי יהיה זה דווקא בנסל, שלא שינה מאז מאום בהתנהלותו הצבעונית מול שוק ההון.
ביולי האחרון, פרסמה סוכנות הידיעות רויטרס כתבה ובה טענות מפי מקורות אנונימיים על כך שמודרנה התנהלה ביהירות של חברה צעירה ולא מנוסה, וניסתה להכתיב את פרוטוקול הניסוי בקורונה ל-FDA (רשות המזון והתרופות האמריקאית). זקס מכחיש ומסביר: "החברה אולי צעירה, אבל העובדים שלה ותיקים בתעשייה ומכירים היטב את אנשי ה-FDA. במידה מסוימת, ה-FDA עצמה נמצאת תחת לחץ, אפילו יותר מאיתנו, ואולי הכתבה הזאת נבעה מכך.
"מה שנכון הוא, שאנחנו היינו הראשונים שהציגו ל-FDA פרוטוקול לניסוי שלב III בקורונה, והייתה לנו דעה לגבי מה שצריך לעשות, עוד לפני שהם כתבו את ההנחיות שלהם. אני באמת זוכר יום שישי אחד שבו התלבטנו לגבי הדרך הנכונה לעשות משהו, וביום שני כתבתי להם, 'התייעצתי עם מומחים והם אמרו שכך צריך לעשות את זה, והיינו רוצים לעשות כך למרות שביום שישי לא הסכמתם עם זה'. בסופו של דבר, הם הסכימו וגם הכניסו את זה להנחיות לחברות אחרות באותו שלב ניסוי. החברות שפגשו אותם אחרינו הלכו בתלם שאנחנו חרשנו".
מה ההבדל העיקרי בין החיסון שלכם לבין זה של חברת פייזר, שמשתמשת בטכנולוגיה דומה?
"יש שני הבדלים עיקריים. קודם כול, אנחנו נותנים מנה גדולה יותר של חיסון, שיכולה ליצר יותר נוגדנים מנטרלים במבוגרים, ושנית, יש לנו יתרון בשרשרת ההפצה. המוצר שלנו משונע בהקפאה של מינוס 20 מעלות וניתן לשמור אותו במקרר במשך שבוע בטמפרטורה של 2-8 מעלות, כלומר ניתן להשתמש בשרשראות הפצה קיימות. למוצר של פייזר דרושים מכלים מיוחדים של קרח יבש ומערך הפצה מיוחד. כישראלי, אני שמח שהמדינה החליטה לרכוש דווקא את המוצר שלנו".
היום זקס מקדיש את רוב זמנו לפרויקט הקורונה. חלק מהפרויקטים האחרים מנוהלים על ידי חברי צוות אחרים, ופרויקטים נוספים הואטו בינתיים. מבחינת כוח אדם, מודרנה צמחה בשנה האחרונה פחות משווי השוק שלה. בתחילת השנה היו לה 830 עובדים, וביוני האחרון, 970 עובדים.
"התחלנו לעבוד על המוצר בינואר, אבל רק בפברואר-מרץ התחלנו להבין את עוצמת הצורך. הייתי צריך לבנות צוות באופן וירטואלי. כל חברי הצוות לא פגשו זה את זה פנים אל פנים. מתברר שזה אפשרי, ואנחנו אפילו יותר יעילים. העבודה גם יותר שוויונית. לכולנו יש אותה כמות פיקסלים על המסך. זה מאפשר לכר נרחב יותר של אנשים להתבטא. לאינטרוברטים זה עידן של פריחה".
נעשיתם דומים יותר לחברה ישראלית?
"נכון שתמיד ניסיתי להשטיח היררכיות בכל מקום שבו עבדתי, ובמקרה אני ישראלי. אז אולי".
על מימוש המניות ב-50 מיליון דולר: "ההתעשרות שלי הייתה לא צפויה, לא ציפיתי לסכומים שהגיעו"
מאז פרוץ המגפה מימש זקס מניות שלו בחברה תמורת 50 מיליון דולר, מה שהפך אותו לא רק לאיש שבמוקד החדשות אלא גם לאדם עשיר.
איך כל האירוע הזה השפיע עליך באופן אישי? עכשיו אתה מפורסם.
"זה לא משפיע על היומיום שלי, עד שנביא את החיסון לשוק".
אתה לא סתם מפורסם, אלא עשיר ומפורסם.
"כן... זה שהתעשרתי, זה היה לא צפוי וגם לא נשלט כי זו מכירה עיוורת. אם אני רוצה לממש מניות, הרשויות כופות עליי, כאיש פנים בחברה, לעשות זאת בתוכנית מכירת מניות עיוורת, שבמסגרתה המניות נמכרות אוטומטית ברגע שהן מגיעות לרף מסוים שהגדרתי מזמן, עוד לפני הניסוי הראשון. בחיים לא ציפיתי לסכומים שהגיעו, ועכשיו אני גם לא יכול לעצור את זה".
למה שתרצה לעצור את זה?
"כי אולי זה לא נראה טוב שהמנהל הרפואי של החברה מוכר מניות".
אם תגשים את עצמך במודרנה, תשקול לחזור אחר כך לישראל?
"בארה"ב יכולתי להגשים את החלום לתרגם למציאות את המדע. אני מקווה שישראל תמשיך להתפתח בכיוון הביוטק, ואיפה שאהיה יותר יעיל, שם אהיה".
מודרנה
הוקמה ב-2010 בארה"ב ● פועלת בתחום הפיתוח של תרופות וחיסונים מבוססי RNA ● מנכ"ל: סטפן בנסל ● מתחילת השנה הכפילה את שוויה ב-3.5 ● כעת הוא עומד על 38 מיליארד דולר ● בחברה 970 עובדים ● אם הניסוי בחיסון הקורונה יצליח, יהיה זה המוצר הראשון שהחברה תוציא לשוק
ד"ר טל זקס
בן 54 ● המנהל הרפואי של מודרנה מאז 2016 ● למד רפואה באוניברסיטת בן-גוריון ● התמחה ברפואה פנימית באוניברסיטת טמפל ובאונקולוגיה באוניברסיטת פנסילבניה ● לפני מודרנה, כיהן כסגן נשיא בכיר וראש תחום אונקולוגיה בחברת התרופות סאנופי ● לאחרונה מימש מניות מודרנה ביותר מ-50 מיליון דולר
הכתבה פורסמה במקור באתר גלובס