תוצאות ראשונות מחיסון הנוער בארצות הברית

ברחבי העולם ניתנו עד כה יותר מ-2.7 מיליארד מנות חיסון נגד נגיף הקורונה, ומדי יום מחולקות כ-40 מיליון מנות – מחציתן בסין. בתחילת מבצעי ההתחסנות כל מדינה בחרה באסטרטגיה שונה. יש מדינות שבחרו לחסן עם כל מה שיש, למשל הונגריה; אחרות, כמו ישראל, נצמדו לחיסון אחד, או שהשתמשו בחיסונים של כמה חברות בטכנולוגיה דומה, אך רק אחרי הליכי אישור ובדיקה קפדניים – למשל ארצות הברית; ויש גם מדינות שבחרו לשנות את נהלי החיסון הרשמיים שקבעו היצרנים, כגון בריטניה, שבה ריווחו את הזמן בין מנת החיסון הראשונה לשנייה, או כאלה שהימרו על חיסונים שלא השלימו את תהליך הניסויים הקליניים, כפי שנהגו למשל איחוד האמירויות.

עקבו אחרינו בפייסבוק ותקבלו את כל הכתבות ישר לפיד >

לכל מדינה היו שיקולים משלה. חלקן העדיפו לחסן במהירות כמה שיותר אנשים במנה אחת, בתקווה לספק להם לפחות הגנה חלקית מהמחלה. אלה שלא יכלו להשיג חיסונים מערביים, משלל סיבות, נאלצו להתפשר על חיסונים אחרים, והיו מדינות שהעדיפו לחסן מהר כמה שיותר בני אדם, בהנחה שגם החיסונים הפחות יעילים יספקו הגנה מסוימת. בכל המקרים היה זה הימור מחושב. כעת, בחלוף חצי שנה מתחילת החיסונים ההמוניים, היתרונות והחסרונות של כל גישה מתחדדים.

עוד ועוד מדינות מגלות שהחיסונים הסיניים היו הימור מוטעה. אמנם האספקה הייתה מהירה, הכמויות גדולות והמחיר זול, אבל בשבועות האחרונים רואים התפרצויות חוזרות של המגפה במדינות שבחרו לחסן את רוב תושביהן בחיסונים סיניים, בעיקר של חברת סינופארם. תחילה הייתה התפרצות בצ'ילה, אחריה איי סיישל ואיחוד האמירויות והשבוע מצטרפת מונגוליה למועדון מאוכזבות החיסונים הסינים.

מונגוליה בחרה לחסן את אזרחיה בחיסון של חברת סינופארם, שהפצתו החלה לפני שסיים את הניסויים הקליניים כנדרש. מונגוליה הזדרזה לחסן כמעט מחצית מאוכלוסייתה בשתי מנות של החיסון, דבר שהיה אמור להספיק כדי לדכא את המחלה, ובכל זאת כעת היא חווה גל תחלואה גדול. ארבע מדינות שהימרו באופן כמעט בלעדי על החיסונים הסיניים נמצאות גבוה בראש רשימת המדינות שסובלות כעת מהתפרצויות, למרות שיעורי ההתחסנות הגבוהים בהן. נראה שעיגולי פינות, חוסר שקיפות וקיצורי דרך בניסויים הקליניים הובילו, שלא במפתיע, לכישלון.

בריטניה, שהימרה על אסטרטגיה של לחסן כמה שיותר אנשים במנה אחת על חשבון דחיית המנה השניה אכן נהנתה מהקלה זמנית בתחלואה, אך כעת עובר עליה גל הדבקות חדש, בעיקר של וריאנט דלתא (הווריאנט ההודי) המידבק במיוחד ששוטף כעת את העולם. אותו וריאנט גם מתחיל לכרסם ביעילות החיסון. אצל מי שחוסנו בשתי מנות של החיסונים היעילים ביותר – של החברות פייזר ומודרנה – השפעתו כמעט לא מורגשת, אך מנה אחת לא מספיקה נגדו. בעקבות זאת בריטניה ממשיכה לדחות את המשך ההקלות שתכננה לעשות לקראת הקיץ בהגבלות על הציבור.

דו"ח שהתפרסם לאחרונה מעריך כי וריאנט דלתא מידבק בכ-60 אחוז יותר מווריאנט אלפא (הווריאנט הבריטי), שבעצמו היה הרבה יותר מידבק מנגיף הקורונה המקורי. בהתאם לכך רואים עליה גם באשפוזים. לא ברור עדיין אם העלייה הזאת נובעת מכך שיותר אנשים נדבקו, או שהווריאנט גם אלים יותר מקודמיו. נגלה את התשובה בקרוב. גם תחלואת הצעירים בבריטניה וכמות הצעירים המאושפזים עלו באופן משמעותי, בגלל השילוב של נגיף מידבק במיוחד, קבוצת גיל לא מספיק מחוסנת ושאננות סוף קורונה. 

המקרה הישראלי

לאחרונה התבשרנו שווריאנט דלתא עשה עלייה לארץ והתחיל להתבסס, וזו נקודת המבחן האמיתית של החיסונים. ישראל היא מדינה מחוסנת היטב – 57 אחוז מהאוכלוסייה חוסנו באופן מלא (כ-85% מהמבוגרים). כיוון שכך, נראה מהר מאוד עד כמה כיפת הברזל של החיסון שקיבלנו תצליח ליירט את הנגיפים שהגיעו מנתב"ג.

קיימים שני חששות עיקריים. הראשון נוגע לאנשים בקבוצות סיכון שהתחסנו אך החיסון לא תפס אצלם, מה גם שנראה שווריאנט דלתא מכרסם מעט ביעילות החיסון. אבל החשש הגדול יותר נוגע לילדים. בישראל יש כשלושה מיליון ילדים ובני נוער, רובם לא מחוסנים ולכן נמצאים בסבירות גבוהה להידבק אם ייחשפו לנגיף החדש. אנחנו נמצאים בפתחה של חופשת הקיץ, שבה ילדים מתרוצצים בין קייטנות, קניונים ונופשים ועלולים להידבק ולהדביק.

הסיכון שנשקף לילדים שנדבקו בקורונה אמנם נמוך, אבל אם הם יידבקו במספרים גבוהים גם שיעור נמוך של תסמינים חמורים יביא רבים מהם לבתי החולים. לפיכך החליט משרד הבריאות, שעד כה נמנע מלצאת בהכרזה חד משמעית, להמליץ לילדים מעל גיל 12 להתחסן ואכן הורים רבים נענו השבוע להמלצה.

החשש העיקרי בחיסון לבני נוער הוא ממצא שהתגלה לפני כמה חודשים, שלפיו 0.02 אחוז מהמחוסנים בחיסון של פייזר הראו תסמינים של דלקת בשריר הלב (מיוקרדיטיס) – כמעט כולם רק דלקת קלה וחולפת. בניסויים הקליניים שנעשו בבני נוער לא עלה סימן שמעיד על תופעת הלוואי הזאת, אך קבוצת הניסוי מנתה פחות מ-2,000 בני נוער ולא די בכך כדי לגלות תופעות לוואי נדירות.

עוד ב-mako בריאות:
>> בבריטניה התגלו מקרים חדשים של מחלה נדירה
>> יש דבר אחד שמומלץ לא לאכול לפני השינה
>> 5 דרכים שבהן אתם הורסים לעצמכם את הכבד

ארצות הברית: מנמיכים את הרף

יום העצמאות האמריקאי מתקרב וחלק מהמדינות בארצות הברית מתקשות להגיע ליעד ההתחסנות שהציב הנשיא – 70 אחוז מהמבוגרים במנה אחת לפחות. כדי שיוכלו בכל זאת להכריז על ניצחון הוחלט להנמיך את הרף ליעד ריאלי יותר: חיסון של 70 אחוז מהאוכלוסייה מעל גיל 27. דו"ח שפרסם המרכז לבקרת מחלות ומניעתן (CDC) לאחרונה מראה שגם בארצות הברית צעירים לא ממהרים להתחסן, בין השאר מכיוון שהמחלה פוגעת בהם  פחות.

בארצות הברית התחסנו עד כה למעלה מ-4.4 מיליוני בני נוער, מהם קרוב ל-2.8 מיליון בשתי מנות חיסון, כך שנצברו כבר די והותר נתונים על מנת ללמוד על ההיקף האמיתי של תופעות הלוואי. בדיון שהתקיים אתמול ב-CDC הוצגו נתונים על השכיחות של הופעת דלקת בשריר הלב אצלם אחרי קבלת החיסון. מתברר שאצל 147 מבני הנוער שקיבלו את החיסון אובחנה דלקת בשריר הלב, מהם 128 בנים ו-19 בנות. רובם חלו בצורה קלה שדרשה אשפוז קצר, אך שניים נזקקו לטיפול נמרץ.

לפי הערכות ה-CDC, שיעור התופעה אצל מחוסנים מתחת לגיל 17 עומד על 69-56 מקרים למיליון מחוסנים אצל בנים (1 ל-15 אלף) ו-10-8 מקרים למיליון אצל בנות (1 ל-100 אלף). עקב המבנה של מערכת הבריאות בארצות הברית, ובעיקר חוסר הנגישות שלה לאוכלוסיות חלשות, ככל הנראה יש עוד מקרים קלים נוספים שלא דווחו לרשויות והמספר האמיתי דומה יותר להערכות הישראליות. בכל מקרה, מסקנת המומחים היתה שההגנה שהחיסון מקנה מהמחלה עולה על הסיכון הנמוך הנשקף מתופעת הלוואי הנדירה. על כן הם ממליצים בחום להמשיך ולחסן בני נוער.