המסיבות בפורים והמצעדים בעלייה לירושלים בראשית השבוע מזכירים לנו שוב: הציבור פשוט לא מוכן להירתם להמשך המאבק בקורונה. זה כבר לא באמת מעניין אותו. אם תשאלו בליין תל אביבי, הוא יגיד לכם שאם מותר לצאת להלוויה בירושלים אז גם לו מותר; ואם תשאלו חרדי שהולך למסיבת טיש פורימית עם אלפי משתתפים - הוא יגיד לכם שזו מצווה לחגוג ושאת ענייני "ונשמרתם לנפשותיכם" צריך לשמור להזדמנות אחרת. בשורה תחתונה – בין שמדובר בתסמונת הציבור שאיבד את אמונו במערכת, ובין שמדובר בכך ששום הנחיה לא באמת נאכפת – מקדם ההדבקה שממשיך לטפס, מבקש שנתעורר.
לא פחות מטריד, היא העובדה שחלק גדול מהציבור עדיין לא באמת הבין את משמעות החיסון, כלומר את זה שיש לנו ביד כלי שמאפשר הגנה משמעותית וחזרה לשגרה גם בזמנים של הפקרות ציבורית. זיו בן 30 מירושלים, אומר שנמאס לו כבר מאנשים שלא מתחסנים. "אם מישהו מעשן בדירה שלו זה כבר עניינו – העשן נכנס לו לריאות ומסכן אותו. אבל מי שלא מתחסן מסכן גם מתחסנים שלא מוגנים במאה אחוז, גם את מי שלא יכולים להתחסן וגם ילדים. זה פשוט מרתיח. כל מי שניסיתי להשפיע עליו בנושא שטף אותי בסיסמאות של שואה. בסוף זה יפגע בכולנו".
והוא צודק. אחד החששות הגדולים הוא כידוע החשש מפני קריסת מערכת הבריאות. בייחוד לנוכח העובדה שילדים ובני נוער מתחת לגיל 16 עדיין לא רשאים להתחסן. כיום מספר האנשים שטרם חוסנו (או חלו והחלימו) - מוערך בכמיליון. תום שדה, כלכלן וחבר בעמותת מדעת, מעריך שבשלב זה הבעיה היא לא קריסה כמו חוסר יכולת להעניק שירותי רפואה זמינים לכולם. "בישראל יש בערך 19,000 מיטות אשפוז, שרובן מאוישות במהלך השגרה. כלומר, יש מרווח תמרון קטן יחסית. עם זאת, אני לא חושב שאנחנו צפויים להתמודד עם מסה עצומה של חולים קשה שיידרשו לאשפוז. לפיכך, הבעיה העיקרית היא לא קריסה, אלא מצב של עומס גדול על מערכת מותשת. בסופו של דבר, עומס כזה כן צפוי להשפיע על מגוון השירותים שחולים אחרים אמורים לקבל, וזה בהחלט מטריד".
עם כמה "לא מחוסנים" נוכל להתמודד להערכתך?
"זו שאלה שקשה מאוד לענות עליה. זה תלוי למשל במקדם ההדבקה, בהתפלגות המחלה באוכלוסייה, בסוג הווריאנטים שעימם אנחנו צפויים להתמודד ועוד".
"אני לא חושב שאנחנו צפויים להתמודד עם מסה עצומה של חולים קשה שיידרשו לאשפוז. הבעיה העיקרית היא לא קריסה, אלא מצב של עומס גדול על מערכת מותשת. בסופו של דבר, עומס כזה כן צפוי להשפיע על מגוון השירותים שחולים אחרים אמורים לקבל, וזה בהחלט מטריד"
תום שדה, כלכלן וחבר בעמותת מדעת
מה צפוי לקרות כשילדים יתחילו להתחסן?
"מובן שככל שיותר אנשים, לרבות ילדים, יתחסנו - כך נוכל להתקרב ליעד חסינות העדר הנכסף, וכשילדים יוכלו לקבל את החיסון זה בהחלט יכול לקרב אותנו אליו. אבל גם במקרה זה, קשה מאוד להעריך מה יהיה – זה תלוי במספר הילדים שיתחסנו, בסוג הווריאנטים שעמם נצטרך להתמודד. אגב, ככל שנתמודד עם וריאנטים מידבקים יותר, רף חסינות העדר לחיסול המגפה בישראל יהיה גבוה יותר".
עוד ב-mako בריאות:
>> מחקר מצא יתרון משמעותי נוסף לחיסון "פייזר"
>> זה מה שכרובית יכולה לעשות לגוף שלכם
>> 1 מכל 4 מחלימי קורונה יסבלו מתסמין ממושך זה
"כל מבצע החיסונים עלול לרדת לטמיון"
"באופן כללי, הסיכוי של מישהו בן 80 ומעלה למות לאחר שנדבק מקורונה הוא בערך 22 אחוז", מסביר פרופ' סיריל כהן, ראש המעבדה לאימונותרפיה באונ' בר אילן וחבר הוועדה המייעצת לניסויים קליניים בחיסוני קורונה. "עכשיו קחי 8,000 אנשים שעדיין לא התחסנו ולא החלימו מהמחלה - אם באופן תאורטי כל אלה נדבקים, כ-1,800 מהם הם בעלי פוטנציאל למות". הסיכוי שמספר כזה גדול של בלתי מחוסנים יידבק בו זמנית לדברי פרופ' כהן אמנם אינו גבוה, אך הוא עולה ככל שיותר אנשים מזלזלים בהנחיות וככל שפחות מתחסנים.
"אנחנו במרחק נגיעה מלהציל את רוב האנשים שעלולים למות מקורונה רק כי הם אינם מחוסנים או מחלימים. למעשה, מספיק לחסן 90,000 איש מעל גיל 60 בקבוצה זו כדי להפחית באופן משמעותי את התמותה הפוטנציאלית מקורונה בארץ. כידוע, זה פחות מכמות האנשים שמתחסנים ביום אחד במהלך מבצע חיסונים".
"אנחנו במרחק נגיעה מלהציל את רוב האנשים שעלולים למות מקורונה רק כי הם אינם מחוסנים או מחלימים. למעשה, מספיק לחסן 90,000 איש מעל גיל 60 בקבוצה זו כדי להפחית באופן משמעותי את התמותה הפוטנציאלית מקורונה בארץ. כידוע, זה פחות מכמות האנשים שמתחסנים ביום אחד במהלך מבצע חיסונים"
פרופ' סיריל כהן
לעומת זאת, דווקא הפתיחה המחודשת של נתב"ג כן צריכה להדאיג לדבריו: "אם חלילה נתמודד עם וריאנט חדש ואלים יותר, אנחנו צפויים להיות בבעיה, ואז כל מבצע החיסונים עלול לרדת לטמיון. אמנם לא כל סוגי הווריאנטים מסכנים את ההגנה החיסונית, אבל אם הפתיחה לא תהיה מבוקרת, אין זה מן הנמנע שבסופו של דבר מעטפת החיסון תיפגע, עקב וריאנטים שיהיו יותר עמידים לחיסון. בעיני צריך לנצל את העובדה שכיום רוב האוכלוסייה בישראל כבר מחוסנת ושאין צורך בבדיקות מאסיביות באוכלוסייה הכללית, כדי להפנות את המשאבים ולהציע בדיקות בשדה התעופה לכל מי שנוחת בארץ. אני מניח שאם נמשיך לראות מספרים יפים של אנשים שניגשים להתחסן, נצליח לשלוט בעומס בבתי החולים", אומר פרופ' סיריל.
פרופ' שלמה וינקר, ראש חטיבת רפואה, לאומית שירותי בריאות, משווה את ההחלטה אם להתחסן או לא לשתיית אלכוהול - "אין שום חוק האוסר על מבוגרים לשתות אלכוהול, אך לעומת זה אסור לנהוג תחת השפעת אלכוהול וזאת מתוך הגנה על הציבור כנגד הסכנה הנובעת מנהיגה תחת אלכוהול.
"יש לנו את הזכות לחיות במדינה שדאגה למלאי חיסונים מספיק לכולם וחובה עלינו לנצל זאת על מנת להקטין את התחלואה מקורונה. חשוב לזכור שכאשר מדברים על העומס על מערכת הבריאות לא מדובר רק על הטיפול בחולי הקורונה אלא גם על הפגיעה בשירותי רפואה אחרים, דחייה של טיפולים וניתוחים, הימנעות של אנשים מלטפל במחלות הכרוניות שלהן וביצוע פעולות של רפואה מונעת - כמו ממוגרפיה לאיתור סרטן השד, דם סמוי בצואה לאיתור סרטן המעי הגס. פגיעה שאת תוצאותיה נראה לאורך עוד שנים רבות".
עוד לא התחסנתם? באפליקציית איזי ריכזו את כל המקומות בהם תוכלו להתחסן נגד קורונה: