נכון למועד כתיבת שורות אלו ניתנו בכל העולם כ-6.4 מיליארד מנות חיסון נגד נגיף הקורונה, בקצב של קרוב ל-30 מיליון מנות ביממה. שיאנית העולם הנוכחית היא הודו, שמחסנת כשישה מיליון בני אדם כל  יום. עם זאת, פחות ממחצית מאוכלוסייתה של מדינת הענק חוסנה עד כה במנה אחת ופחות מחמישית חוסנו בשתי מנות. הודו משתמשת כיום בעיקר בחיסון מקומי המבוסס על החיסון של אסטרה-זניקה ובקצב הזה יידרשו לה עוד כמה חודשים להגיע לחסינות מספקת באוכלוסייה.

השבוע הודיעו מדינות נוספות שבכוונתן לתת לתושביהן מנת דחף (מנה שלישית של החיסון). בראשן עומד האיחוד האירופי שאישר חלוקת מנה שלישית של חיסוני ה-mRNA של החברות פייזר ומודרנה חצי שנה אחרי המנה השנייה, למחוסנים מעל גיל 18. נורווגיה ופורטוגל כבר הודיעו כי יתחילו לחסן את תושביהן במנת דחף, תחילה לאנשים מעל גיל 65. כזכור, מבצע החיסונים האירופי החל באיחור לעומת ישראל, כך שהם יכולים לחכות עוד קצת עם הצעירים.

עקבו אחרינו בפייסבוק ותקבלו את כל הכתבות ישר לפיד >

שכנתה של נורווגיה, שבדיה, הודיעה שתתחיל לחסן גם בני נוער מגיל 12 ומעלה, אך את גילי 30 ומטה, הם לא יחסנו בחיסון של מודרנה. בשבדיה מודאגים מממצאים שמעידים שהחיסון של מודרנה גורם ליותר מקרים של דלקת שריר הלב (מיוקרדיטיס) אצל צעירים לעומת החיסון המקביל של פייזר. גם בקנדה שמו לב למגמה דומה. עם זאת, בשני המקרים בתופעת לוואי נדירה, ובדרך כלל קלה, במיוחד לעומת סיבוכי המחלה עצמה. החיסון של מודרנה נחשב קצת יותר יעיל מהחיסון של פייזר לאורך זמן, וייתכן שיש קשר בין שני הדברים. היות שהתופעה מופיעה בעיקר אצל גברים צעירים, ייתכן שיהיו מדינות שיחליטו להפריד בין צעירים, שיקבלו את החיסון של פייזר, למבוגרים שיחוסנו במודרנה.

בעיתוי מושלם התפרסמו השבוע שני מחקרים ישראליים גדולים ומקיפים מאוד (1 2), שהעריכו את שכיחותה של תופעת הלוואי הנדירה של דלקת שריר הלב ואת מסוכנותה, על בסיס נתוני מבצע ההתחסנות של החורף שעבר. המסקנה של שניהם הייתה זהה: מדובר בתופעת לוואי אמיתית, אבל נדירה וקלה בהרבה מסיבוכי המחלה באותם גילים. המחקרים לא כלל בני נוער צעירים, משום שבשלב ההוא הם לא חוסנו עדיין, אך אצל בני 19-16 שיעור הלוקים בדלקת שריר הלב עמד על אחד ל-6,000.

במקביל התפרסם בארצות הברית מחקר שבדק כ-150 אלף חיילים שחלו בקורונה. מהממצאים עולה כי מחלימים נמצאים בסיכון מוגבר לסיבוכים לבביים, בעיקר בחודש הראשון אחרי ההחלמה, אך הסיכון נשאר גבוה לאורך כל השנה אחרי ההדבקה. היות שהמחקר נעשה על חיילים, מדובר באוכלוסייה צעירה ובריאה שלא נמצאת בסיכון גבוה לסיבוכי המחלה, ועדיין המחקר מראה שגם צעירים עלולים ללקות בסיבוכים לא פשוטים, כמו שבץ, דלקת בשריר הלב, הפרעות קצב ועוד. זה מצטרף למחקר ישראלי שעליו דיווחנו בחודש שעבר, שהעלה גם הוא כי החיסון עדיף בהרבה על המחלה.

אסטרה-זניקה למודאגי-חיסונים

משרד הבריאות הישראלי הודיע לאחרונה שהוא הזמין חיסונים של חברת אסטרה-זניקה, ויציע אותם לאנשים שלא יכולים לקבל את חיסוני ה-mRNA של פייזר ומודרנה או שמעדיפים את הטכנולוגיה הוותיקה יותר של החיסון הזה. חיסוני אסטרה-זניקה מבוססים על "וקטור נגיפי", כלומר נגיף ממשפחת האדנווירוס שאינו מזיק לאדם. במקרה הזה מדובר בנגיף של שימפנזים שהוחלש כך שלא יוכל להתרבות בתאי אדם אלא רק לחדור אליהם. לנגיף הזה שיבטו מקטע DNA קצר שמכיל את הקוד לייצור חלבון ה-spike של נגיף הקורונה. כשהנגיף מדביק תאים באזור ההזרקה הוא גורם להם לייצר את החלבון, וכך מערכת החיסון לומדת להכיר את החלבון הזה ומפתחת נוגדנים ותאי זיכרון לקראת המפגש הבא איתו.

בדומה לחיסוני ה-mRNA, גם החיסון הזה ניתן בשתי מנות, אך יעילותו נמוכה יותר ונאמדת בכ-67 אחוז יעילות במניעת מחלה תסמינית לעומת 94 אחוז בחיסון של פייזר. כמו החיסונים של פייזר ומודרנה, גם החיסון של אסטרה-זניקה מראה סימנים של דעיכה ביעילותו עם הזמן, כך שכנראה גם המחוסנים בו יצטרכו לקבל מנת דחף.

מבחינת תופעות לוואי, לחיסון של אסטרה-זניקה לא מיוחסת תופעת הלוואי הנדירה של דלקת בשריר הלב, אבל נמצא קשר בינה לבין תופעת לוואי נדירה אחרת של קרישת יתר של הדם. אותה תופעה נדירה נמצאה גם אצל מקבלי החיסון של חברת ג'ונסון אנד ג'ונסון, שמיוצר בטכנולוגיה דומה. בשני המקרים מדובר בתופעת לוואי נדירה מאוד שמתרחשת אצל אדם אחד או שניים מכל מאה אלף מחוסנים.

בדרך לאישור תרופה

השבוע הודיעה חברת מרק (Merck) שהיא מפסיקה את גיוס המתנדבים לשלב השלישי של הניסוי הקליני ומגישה כבר עכשיו את התרופה מולנופירביר (Molnupiravir) לאישור חירום של מינהל המזון והתרופות של ארצות הברית (FDA). מדובר בהודעה דרמטית, משום שמשמעותה היא שלדעת עורכי המחקר הצטברו די ראיות לכך שהטיפול יעיל, עד כדי כך שלא מוסרי להמשיך להחזיק קבוצת ביקורת שהחולים הנכללים בה מקבלים תרופת דמה (פלצבו).

בחברה טוענים שהתרופה, הניתנת בבליעה לחולים עם תסמינים שנמצאים בסיכון גבוה להחמרה במצבם, מנעה הידרדרות למחלה קשה בכ-50 אחוז לעומת קבוצת הביקורת, ומנעה תמותה באופן מלא (100 אחוז מהחולים המטופלים), בלי תופעות לוואי משמעותיות. כדי לקבל הערכה מלאה ומדויקת של יעילות התרופה חשוב להמשיך לעקוב אחרי המטופלים לאורך זמן.

התרופה מטמיעה את עצמה בחומר התורשתי של הנגיף וגורמת להופעת שינויים (מוטציות) המשבשים את יכולתו להתרבות. כשה-FDA יפרסם את ממצאי החברה מהניסויים הקליניים יהיה אפשר להעריך טוב יותר את יעילותה ואת בטיחותה. גם אם תאושר, בינתיים לא יטופלו בה נשים בהיריון, עקב החשש שתפגע בתאים המתחלקים של העובר. 

אם הטיפול באמת יעיל כמו שמקווים, מדובר בצעד גדול נוסף בדרך למיגור המגפה. כך יהיה לנו טיפול מונע יעיל מאוד (החיסון) שיגן על רוב האוכלוסייה, ותרופה שתציל את חייהם של אלה שחלו בכל זאת. מדובר בטיפול לא זול, שעולה כ-700 דולר לחמש מנות, אבל אם הוא יחסוך ימי אשפוז, ובמיוחד אשפוז במחלקות טיפול נמרץ, זה יצדיק את העלות.