מגפת הקורונה העלתה לסדר היום הציבורי את הדיון לגבי חשיבות השמירה על הבריאות מול שמירה על כלכלה יציבה ומתפקדת. ההנחיות החדשות שפרסם משרד הבריאות מאפשרות לחזור לשגרה באופן הדרגתי ומתון, כשמערכת החינוך מחוץ למשחק בשלב זה.
פרופ' יהודה אדלר, דיקן הפקולטה למדעי הבריאות ב"מרכז האקדמי למשפט ועסקים", חושב שמדובר בצעד הכרחי, אך היה מוטב לו היה נעשה באופן מושכל יותר: "מצד אחד משרד הבריאות בחר לנקוט גישה מחמירה שכוללת הגבלות על כלל האוכלוסייה. מצד שני, מומחים שונים, ביניהם פרופ' יורם לס, מתייחסים לקורונה כמו אל שפעת ומקלים ראש בחשיבות הסגר. אני חושב שהאמת נמצאת איפשהו באמצע - לצד הזהירות המתבקשת לנוכח התפשטות הנגיף, לא ניתן להתעלם מהאתגר הכלכלי העצום. לכן, אני חושב שכבר מתחילת המשבר, מוטב היה לנהוג במדיניות שונה: לבודד את האוכלוסייה שנמצאת בסיכון, שזה אומר קשישים ובעלי מחלות רקע, ובמקביל לאפשר למשק לפעול תוך שמירה על כללי הזהירות המתחייבים".
איך מגדירים "מחלות רקע"?
זו בהחלט שאלה. אני חושב שהיום רופאים יודעים לקבוע מי יכול לצאת מהסגר ולמי מומלץ להישאר בבית. לדעתי, מי שחולה עם ספיקת לב למשל הוא חולה בסיכון גבוה שחייב להמשיך בשגרת הסגר, ולעומתו מי שעבר צנתור ומתפקד כרגיל יכול לצאת בהתאם להנחיות. באופן דומה, גם חולי סוכרת מאוזנים שלא סובלים מסיבוכים יוכלו לצאת, אבל חולים קשים יותר צריכים להימנע מכך".
מה דעתך על תכנית החזרה לשגרה הנוכחית?
"אני חושב שמדובר בצעד חיוני. עם זאת, אני סבור שישנם ארבעה דברים שחייבים לקרות בשלב כזה, שכרגע לא מיושמים לצערי:
- מיפוי: חשוב לחלק את המדינה לאזורים בהתאם לדרגת הסיכון שלהם: אזורים עם שכיחות נמוכה של מחלה, אזורים שבהם קצב ההדבקה גדול יחסית ואזורים בעלי קצב הדבקה גבוה מאוד – אותם חייבים להשאיר בהסגר.
- בדיקות סרולוגיות: ממש כפי שאף אחד לא יוצא למלחמה בלי להכיר את תנאי השטח, אני לא מבין איך אפשר לדבר על חזרה לשגרה בלי לבצע מבצע לאיסוף בדיקות סרולוגיות. הבדיקות הן כלי שמאפשר לקבל תמונה כללית של מצב התחלואה בישראל בהתאם למיקום גאוגרפי. פיקוד העורף בשיתוף מד"א יוכלו לעמוד במשימה כזאת לדעתי.
- ריכוז המערך ההסברתי: כרגע הציבור מקבל מסרים סותרים שמועברים על ידי גורמים שונים: כשאין מסכות אומרים שהן לא יעילות וכשיש – אומרים שכן, וכנ"ל לגבי בדיקות - הגמגום הזה גורם לפגיעה באמון הציבור והוא חייב להפסק. חשוב שיהיה גוף אחד שירכז את ההסברה לציבור, ורק הוא יהיה זה שיעביר את המסרים בהתאם להנחיות שנקבעות על ידי הגורמים שמוסמכים לכך.
- משמעת באוכלוסייה: האוכלוסייה הכללית חייבת להפנים את העובדה שהיציאה מהסגר אינה יציאה לחופשה. כדי להימנע מהקפצת עקומת החולים, האזרחים חייבים לשמור על ריחוק חברתי, להקפיד על שימוש במסכות ולהקפיד על תנאי היגיינה, ולהבין שהחיים לא ישובו לסדרם עד שלא יימצא חיסון לקורונה.
מה לגבי החזרת מערכת החינוך לפעילות?
"אני חשב שאם יחזירו את המערכת לפעילות כרגע זה יהיה אסון. ברוב המקרים, ילדים לא סובלים מתסמינים גם אם הם נדבקים במחלה, ולכן הם גורם סיכון משמעותי. לכן, עם כל הקושי שבדבר, צריך להמשיך עם עניין הלמידה מרחוק לעת עתה ולבחון כיצד להתקדם בהמשך".
עוד על נגיף הקורונה:
>> רופאים צרפתים: מצאנו תסמינים חדשים לנגיף
>> כך ניו זילנד הצליחה למגר את הקורונה
>> "המגפה תדעך כמעט לגמרי בתוך שבועיים"
מתי נראה את סוף המגפה להערכתך?
"כולנו תקווה שעם הקיץ והחום המגפה תישכח בדומה למקרי שפעת, אך אין לנו שום ערובה לכך. איננו יודעים עדיין מתי נגיע למעל 70 אחוז מהאוכלוסייה שנדבקה וכך להשיג 'חיסון עדר'. כמו כן, איננו יודעים מתי ואם יימצאו חיסון או תרופה למחלה, ולכן אין לנו אלא לפעול מתוך הבנה שהמגפה יכולה להישאר איתנו זמן ממושך".
"קל לבקר את ההתנהלות בדיעבד, ואני חושב שנעשו פה צעדים טובים ופחות טובים. מה שחשוב זה ללמוד מכל הסיפור הזה הלאה, כי אולי המגפה הבאה תהיה קטלנית יותר. אי אפשר לדעת. אחד הלקחים החשובים ביותר בסיפור הזה הוא להבין שמערכת הבריאות זקוקה להשקעה, ורגע לפני זה – לטיפול נמרץ. כדאי להתחיל מתוכנית שיקום לצוותים הרפואיים שעברו משבר לא פשוט במגפה הנוכחית ואף הקריבו את בריאותם האישית. בהמשך, צריך להמשיך לטפח את המערכת הרעבה והמקופחת. מעבר לניתוב תקציבי, ראוי בעיני שמי שמנהל מערכת רפואית יהיה בקיא בתחום הרפואה".