"חדשות לא טובות", כך פתח פרופ' ערן סגל ממכון ויצמן את הפוסט שלו. "כנראה שהזן הבריטי רכש במספר אירועים נפרדים את המוטציה E484K שקיימת גם בזן הדרום אפריקאי ופוגעת חלקית ביעילות החיסון". בהמשך לדברים, פרופ' סגל הוסיף המלצה כללית לרצף גנטית את הנגיף, "לפחות אצל אלה שמתאשפזים ומחזיקים בתעודת מתחסן כדי לנטר את המצב אצלנו".
חדשות לא טובות: כנראה שהזן הבריטי רכש במספר ארועים נפרדים את המוטציה E484K שקיימת גם בזן הדרום אפריקאי ופוגעת חלקית ביעילות החיסון
כדאי לרצף גנטית את הנגיף לפחות אצל אלו שמתאשפזים ושמחזיקים בתעודת מתחסן כדי לנטר את המצב אצלנו https://t.co/hk7C782piO
כדי להבין מה זה אומר בפועל, והאם באמת יש סיבה לדאגה, פנינו לפרופ' סיריל כהן, ראש המעבדה לאימונתרפיה באונ' בר אילן וחבר הוועדה המייעצת לניסויים קליניים בחיסוני קורונה. לצערנו, גם בפיו אין חדשות מעודדות: "כידוע, וירוסים משתנים ואוספים מוטציות באופן טבעי. מה שזיהו בבריטניה כפי שפרופ' סגל אומר בהחלט מטריד. הוא למעשה מתכוון לכך שהזן הבריטי רכש מוטציה שאופיינית לזן הדרום אפריקאי. בבריטית יש מוטציה מרכזית שנקראת 501, ובדרום אפריקאית יש גם את המוטציה הזאת אבל בנוסף לה - גם מוטציות נוספות: 484 ו-417. הכוונה היא למוטציות שנמצאות בחלבון הספייק של הווירוס, והבעיה בהן נובעת מכך שהן עוזרות לווירוס הקורונה להתחבר לתאי הגוף. בפועל זה יכול להוביל לכך שהמוטציה הבריטית תעבור סבב נוסף של מוטציות ותהפוך להיות דומה למוטציה הדרום אפריקאית. כידוע, אחת הדאגות לגבי המוטציה הזאת נובעת מהשאלה לגבי יכולת עמידותה בפני החיסון.
"המשמעות בפועל היא שמי שנדבק במוטציה הדרום אפריקאית, או באופן תאורטי – במוטציה הבריטית שהפכה לדרום אפריקאית, לא יוכל לפתח נוגדנים ברמה מספיק טובה. הכוונה היא גם לאנשים שחוסנו על ידי חיסון וגם לכאלה שהחלימו לאחר שחלו".
"אנשים חושבים שחיסון זה 'זבנג וגמרנו' אבל המציאות הרבה יותר מורכבת. אני צופה עוד לא מעט בלגן. אחת התקוות הגדולות היא שנצליח לראות 'עדכון גרסה' של החיסון בקרוב, ואולי זו תהיה שגרת חיינו גם בהמשך"
כלומר, יעילות החיסון צפויה להיפגע באופן חלקי?
"כן, זה החשש. שיעילות החיסון תפחת לנוכח הווריאנט הדרום אפריקאי. כלומר – אם היום החיסון מגן ב-95 אחוז לפי מחקרים, במקרה הזה הוא יגן פחות ויוכל לפגוע ביותר אנשים. עם זאת, יש להניח שגם אנשים שיחלו בווריאנט האנגלי לא יגיעו למצב קשה, אבל עוד מוקדם להעריך".
פרופ כהן מציין מחקר שפורסם לפני שבועיים, על בסיס בדיקות סרולוגיות שמצביעות על כך שכמחצית מהאנשים שהחלימו מקורונה לא פיתחו נוגדנים מספיק טובים כדי לנטרל את הזן הבריטי. "אגב, המחקר אמנם מספק תמונה רחבה ומדאיגה, אבל צריך להבין שלא כל אדם שלא פיתח נוגדנים לא מפתח חסינות בפני מוטציות שונות. כלומר – לגוף יש מנגנונים נוספים לפתח חסינות, שהם לא רק נוגדנים, כמו תאי T למשל", מחדד פרופ' כהן.
עוד ב-mako בריאות:
>> סקר רופאים: מתי נחזור לחיים שהכרנו?
>> סבלה מכאבים בבטן התחתונה - וזה מה שהתגלה
>> מחקר חושף עוד תסמינים פחות ידועים לקורונה
בקיצור, אין תקווה לאנושות?
"תראי, זה בהחלט מדאיג אבל לא מפתיע במיוחד. אנשים חושבים שחיסון זה 'זבנג וגמרנו' אבל המציאות הרבה יותר מורכבת. אני צופה עוד לא מעט בלגן. אחת התקוות הגדולות היא שנצליח לראות 'עדכון גרסה' של החיסון בקרוב, ואולי זו תהיה שגרת חיינו גם בהמשך, כלומר - מוטציות משתנות ואנחנו משנים את הרכב החיסונים בהתאם. אני רוצה לקוות שהחיסונים הנוכחיים יספקו הגנה גם במקרה שניתקל בווריאנטים שנים, כך שגם אם מישהו יחלה הוא לפחות לא יחלה באופן קשה".