התחלואה הגבוהה בקורונה ממשיכה לדעוך בארץ ובעולם, והרבה מדינות כבר שוקלות לאן ממשיכים מכאן. הרשויות בכמה מדינות באירופה הכריזו שלמיטב הבנתן הקשר בין ההדבקה בקורונה לתחלואה הקשה נותק בפועל. על כן אין מבחינתן הצדקה להמשיך את ההגבלות המוטלות על הציבור והן החלו להסיר אותן בזו אחר זו.
גם בקנדה ובארצות הברית מסירים הגבלות, אך בעיקר מתוך כניעה ללחץ הציבורי ובניגוד להמלצות המומחים. ואילו בישראל בוחנים את האפשרות להסיר כמעט את כל ההגבלות בחודש מרץ. המשמעות של החלטה כזאת היא שההדבקה בקורונה תמשיך כמעט בלי הפרעה. אם היא תתקבל, זה יקרה בזכות ההערכה שהעומס הצפוי במקרה כזה על מערכת הבריאות יהיה נסבל ולא יצדיק את המשך שיבוש הפעילות התקינה של המשק. עם זאת, עם זאת עדיין יישאר הצורך בחיסונים, שהם הכלי העיקרי שמונע תחלואה קשה אצל נדבקים, וסביר להניח שימשיכו לעת עתה את השימוש באמצעי הגנה אישיים כמו עטיית מסכות, בדיקות ובידוד של מאובחנים.
בגל הנוכחי נדבקו בארץ ובעולם הרבה יותר אנשים מאשר בגלים הקודמים. עכשיו הגיע הזמן להבין את טיב ההגנה שהחלמה מקנה, במיוחד מול וריאנטים אחרים של נגיף הקורונה. אומיקרון שונה מאוד מהווריאנטים שקדמו לו, וכבר ראינו שהוא הצליח להדביק גם אנשים שכבר החלימו בעבר מווריאנט אחר. על כן עלינו לשאול אם גם האפשרות הנגדית קיימת ומחלימים מאומיקרון עלולים להידבק בווריאנטים אחרים?
איננו יכולים כמובן לחזות אילו וריאנטים יצוצו בהמשך, אבל כמה מחקרים קטנים בחנו את הנושא מול וריאנט דלתא, שעדיין מסתובב בשטח. מחקר שבחן את היכולת של נוגדנים שנלקחו ממחלימי אומיקרון, מחוסנים ולא מחוסנים, לנטרל נגיפים במעבדה הראה כי אצל שתי קבוצות המחלימים נוצרו נוגדנים מנטרלים נגד וריאנט אומיקרון, אבל אצל לא מחוסנים נוצרו פחות נוגדנים מנטרלים לווריאנטים אחרים, כולל דלתא. מחקר נוסף מדרום אפריקה העלה תוצאה דומה. חשוב להדגיש שאלו מחקרי מעבדה קטנים. המבחן האמיתי הוא המבחן בשטח – כמה אנשים יידבקו שוב בפועל אחרי שהחלימו מאומיקרון, אך יעבור עוד זמן לפני שנדע את זה.
הכתבה פורסמה במקור באתר מכון דוידסון לחינוך מדעי
עיכוב בחיסון לפעוטות
בינתיים מחכים לחיסון המותאם לווריאנט אומיקרון, שממצאי הניסוי הקליני בו צפויים להתפרסם בחודש הבא. בשבוע שעבר דיווחנו על מחקר קטן שנעשה על קופים, שלא מצא הבדל משמעותי בין החסינות שמעניקה מנת דחף של החיסון הרגיל לזו שנותן החיסון המותאם לאומיקרון. אם זה נכון גם לבני אדם, יכול להיות שלחיסון המותאם לא תהיה תועלת משמעותית. את זה נוכל לדעת רק כשיתקבלו ממצאים מניסויים קליניים בבני אדם, כמו זה שמתקיים בימים אלה בבית החולים שיבא. גם אם החיסון המשודרג יעיל, הוא עלול לחדול להיות רלוונטי בתוך שבועות ספורים, אם יצוץ חלילה וריאנט חדש ושונה מאוד שאולי מתבשל ברגעים אלה ממש בגופו של מדוכא חיסון או של בעל חיים אי שם בעולם.
בינתיים אנחנו ממשיכים ללמוד על וריאנט אומיקרון השני (BA2), שממשיך להתפשט. כרגע נראה שמחלימי אומיקרון מאחד הסוגים לא נוטים להידבק בשני, לפחות בטווח הקצר ובמיוחד אם הם מחוסנים. עוד נראה שחומרת המחלה שגורמים שני התת-וריאנטים היא בערך באותה מידה.
אלה חדשות טובות
חברת פייזר הודיעה בינתיים שהיא מושכת את הבקשה שהגישה למינהל המזון והתרופות בארצות הברית (FDA) לקבלת אישור חירום לחיסון שלה לפעוטות. כבר בדצמבר דיווחה החברה כי מהניסויים הקליניים שערכה עולה כי יעילות החיסון בקבוצת הגיל 5-2 פחות טובה מהצפוי ולכן החליטו להאריך את הניסוי ולהוסיף לו מנה שלישית. במינהל ביקשו שיגישו את הבקשה בכל זאת, ופייזר נענתה תחילה. כעת, בעקבות מידע חדש שהתקבל ורמיזות מה-FDA לגבי הסיכוי הנמוך שהבקשה תאושר, החליטו למשוך אותה. המשמעות היא שנצטרך לחכות לפחות עד אפריל כדי לקבל את הממצאים המעודכנים.
הגנה מוגבלת בזמן
אחד מסימני השאלה הגדולים לגבי כל החיסונים לקורונה נוגע למשך תקופת ההגנה שהם מעניקים, במיוחד מול וריאנט אומיקרון המידבק במיוחד. שני דוחות שהתפרסמו בשבוע שעבר, האחד של המרכז לבקרת מחלות ומניעתן בארצות הברית (CDC) והשני של סוכנות הבריאות הבריטית, מעוררים דאגה בנוגע ליכולת ההגנה של מנת הדחף הראשונה (המנה השלישית) ממחלה קשה לאורך זמן. בשני הדוחות מדווח על דעיכה בהגנה של המנה השלישית מאשפוז בתוך 4-3 חודשים. עם זאת, ההגנה עדיין טובה ועומדת על 80-75 אחוז לפי הדוח הבריטי, ו-78-66 אחוז לפי האמריקאי. במקרה של הדבקה באומיקרון הסיכון למחלה קשה נמוך יותר, אבל זה סימן מדאיג במקרה שיופיע בעתיד וריאנט אלים יותר או מידבק יותר.
במבט קדימה, אנחנו כעת במצב שונה מכל אחד מהגלים הקודמים. מצד אחד, שיעור המחלימים גבוה בהרבה ממה שהיה קודם, ועוד רבים מאלה שלא נדבקו הם מחוסנים, כך שלרוב האוכלוסייה יש לפחות עמידות חלקית מפני הנגיף. מצד שני, נראה שההגנה החיסונית דועכת בהדרגה אצל מחוסנים ומחלימים גם יחד. נראה אם כן שלא יהיה מנוס מהפצה סדירה של מנות דחף לציבור, לפחות לקראת החורף כמו שעושים בחיסונים לשפעת. יכול להיות שיוחלט לשנות את משטר החיסונים הנוכחי, במטרה להאריך את משך תקופת ההגנה, ואולי גם להתאים את החיסונים לכמה וריאנטים – בהתאם לתוצאות ניסויי החיסון המותאם לאומיקרון.
A few people responding to my chart of Covid’s falling IFR with "how do you know it fell because of vaccines, and not natural immunity?"
Here’s IFR overlaid on immunity levels via vax vs via infection. Spot which source of immunity rockets just as IFR collapses... pic.twitter.com/vQ15qnPIeJ
השאיפה: חיסון נשאף
ניכר גם הצורך לפתח חיסונים נוספים, שיתבססו על טכנולוגיות אחרות ויתנו מענה רחב יותר למשפחת נגיפי הקורונה. חיסונים כאלה יצטרכו לתת הגנה ממושכת יותר או רחבה יותר מפני וריאנטים נוספים. אחד הפיתוחים המסקרנים ביותר שנבדקים הוא חיסון שיינתן דרך האף. חיסון כזה ישתמש בנגיף שאינו מזיק לבני אדם, שלתוכו ישובט החלבון הנגיפי Spike של נגיף הקורונה בדומה לחיסונים הקיימים של החברות אסטרה-זניקה וג'ונסון אנד ג'ונסון.
היתרון בחיסון שניתן בשאיפה ולא בזריקה טמון בכך שהוא פועל בתוך מסלול ההדבקה של הנגיף ומקנה הגנה נגדו כבר במהלך המפגש הראשוני של הגוף עם הפולש בדרכי הנשימה. המנגנון מזכיר מעט חלק מהחיסונים המכונים "חיים מוחלשים", כמו אחד משני החיסונים נגד פוליו, החיסון נגד רוטה וחלק מחיסוני השפעת. ההבדל הוא בעיקר שלא מדובר בנגיף הקורונה עצמו, אלא בנגיף ש"מתחפש לו". הוא מדביק תאים בדרכי הנשימה בלי לגרום נזק ובלי להתרבות בהם ומציג למערכת החיסון מבנים של נגיף הקורונה.
יתרון נוסף של חיסון כזה הוא שהוא הרבה יותר זול לייצור וקל לשימוש ולהפצה מרוב חיסוני הקורונה הקיימים. כמה חיסונים כאלה נמצאים כעת בפיתוח וחלקם נמצאים כבר בשלבים מתקדמים של ניסויים קליניים, ובראשם חברת בהראט ביוטק ההודית. ממצאי המחקרים צפויים להתפרסם בחודשים הקרובים.
נראה אם כן שהמלחמה נגד נגיף הקורונה עומדת להשתנות לכיוון של פחות הגבלות אבל יותר הגנה פעילה. כמובן הכול בהנחה שלא יופיע וריאנט אלים חדש שיטרוף את הקלפים.