עד כתיבת השורות האלה, ניתנו ברחבי העולם 6.2 מיליארד מנות חיסון – מספיק כדי לחסן בשתי מנות חצי מאוכלוסיית העולם הבוגרת, בקצב מדהים של כ-30 מיליון מנות חיסון ביום. בפועל התחסנה יותר ממחצית האוכלוסייה הבוגרת, משום שרבים התחסנו רק במנה אחת. אבל חלוקת החיסונים בעולם אינה שווה, ויש מדינות שמפגרות בחיסון אוכלוסייתן. 52 המדינות העניות ביותר, שכוללות יחד כחמישית מאוכלוסיית העולם, נהנו עד כה מ-3.7 אחוזים בלבד ממנות החיסון. מצב זה חייב להשתנות. בשקט בשקט, סין הצליחה לצמצם את הפער מול מדינות המערב וחיסנה 73 אחוזים מאוכלוסייתה הענקית, כ-1.45 מיליארד בני אדם, בחיסונים מתוצרת מקומית. הודו, שכנתה, שנפגעה קשה מקורונה בחורף האחרון, חיסנה עד כה רק 17 אחוזים מאוכלוסייתה האדירה – כ-1.4 מיליארד בני אדם.
עקבו אחרינו בפייסבוק ותקבלו את כל הכתבות ישר לפיד >
השבוע בריטניה החלה לחסן בני נוער (15-12) במנה אחת של החיסון של פייזר, אחרי שעד כה לא ראתה בכך צורך. החיסונים נעשים בעיקר בבתי הספר, ובשלב זה ניתנת רק מנה אחת, בגלל חשש מתופעות לוואי נדירות. מנה אחת של חיסון לא תקנה לבני הנוער הגנה טובה מהדבקה, אבל צפויה להגן עליהם מתחלואה קשה. בריטניה ממשיכה כרגע במדיניות של אפס הגבלות ומתן חיסון לכל דורש. התוצאה, זה חודשים אחדים, היא שיעור יציב יחסית של 40-30 אלף מאומתים חדשים ביום וכ-130 מתים מקורונה מדי יום בבריטניה. גל זה אמנם מתגמד בהשוואה לגלים הקודמים, ועדיין זהו מחיר לא-נמוך לשלם. לצד מבצע החיסון של בני הנוער, החלה בריטניה לחסן במנה שלישית אזרחים מעל גיל 50, עובדי מערכת הבריאות ואנשים השייכים לקבוצות סיכון, וכך הצטרפה לשורת מדינות המחסנות את תושביהן במנה שלישית של חיסון. האיחוד האירופי צפוי להכריע בסוגיית המנה השלישית בשבוע הבא – כהרגלו, אחרי יתר העולם המערבי.
עוד ב-mako בריאות:
>>התגלה נוגדן עוצמתי שמנטרל את כל זני הקורונה
<<מה הסיכוי לחסל לגמרי את הקורונה?
>>תיאוריות הקונספירציה הכי פופולריות בקורונה
בדרך לחיסון ילדים בגילי 11-5
חברת פייזר הגישה את ממצאי הניסוי הקליני בילדים (11-5) לאישור חירום של ה-FDA. ההמלצה היא לחיסון במנה מוקטנת, שליש מהמינון בחיסון מבוגרים. ה-FDA צפוי לדון בבקשה בשבועות הקרובים, אך כנראה לא לפני נובמבר, ולפי הצהרות משרד הבריאות הישראלי, החיסון לילדים לא יאושר בארץ לפני אישורו בארצות הברית. פרופ' אנתוני פאוצ'י, היועץ הרפואי הראשי לנשיא ארצות הברית, הסביר בהרצאה שנתן מדוע שואפים לחסן גם ילדים קטנים, שלכאורה אינם נפגעים מהמחלה: בראש ובראשונה, ילדים קטנים כן נפגעים מן המחלה: נתונים מרחבי ארצות הברית – בייחוד ממדינות ששיעורי ההתחסנות בהן נמוכים ואינן מטילות הגבלות, כמו פלורידה וטקסס – מראים כי שיעור קטן מהילדים שנדבקים בקורונה אכן מתאשפזים בבתי חולים, קצתם סובלים מסיבוכים ומיעוט קטן אף מתים מקורונה. כאשר המספרים גדולים, גם שיעורים קטנים באים לידי ביטוי. הסיבה השנייה היא שילדים אמנם אינם נדבקים באותה קלות כמו מבוגרים, אך הם כן מסוגלים להידבק ולהדביק, בייחוד כאשר הם יושבים יחד בכיתה במשך שעות ארוכות. ולבסוף, קיים החשש מסיבוכים ארוכי-טווח של המחלה. לא מעט נגיפים, כמו אבעבועות רוח וחצבת, גורמים סיבוכים גם שנים לאחר ההחלמה. עדיין איננו יודעים אם נגיף הקורונה גורם גם הוא לסיבוכים כאלה. בסופו של דבר כולנו ניחשף לנגיף, ומוטב להיחשף כאשר אנחנו וילדינו נהנים ממטריית ההגנה של החיסון.
Unlike UK officials and politicians, Dr Fauci is well aware of the importance of #LongCovid. He says it is very difficult to explain, but reminiscent of the Myalgic Encephalitis, Chronic Fatigue Syndrome. 3/5 pic.twitter.com/aNKUjhxD7v
מודרנה לעומת פייזר
בחודשים האחרונים התפרסמו עוד ועוד מחקרים שהראו כי לחיסון של חברת מודרנה יש יתרון ביחס לחיסון של פייזר, אף ששני החיסונים מבוססים על אותה הטכנולוגיה ואף שממצאי הניסויים הקליניים היו דומים. ההבדלים אינם עצומים, אך ככל שהזמן עובר, החיסון של פייזר דועך בקצב מהיר יותר משל מודרנה, וייתכן שיהיה צורך בבוסטר רק בשלב מאוחר יותר. זהו שיקול חשוב לטובת מודרנה ברכישות עתידיות של חיסונים.
החיסון הישראלי
וחדשות מעניינות מישראל – פרופ' יוסי קרקו, מנהל המרכז למחקר קליני בבית החולים הדסה, שם מתבצע חלק מהניסוי הקליני של המכון הביולוגי, דיווח לראשונה בראיון לכאן רשת ב' כי החיסון של המכון הביולוגי השלים את השלב השני של הניסויים הקליניים, והתוצאות ראשוניות טובות. לדבריו, שיעור תופעות הלוואי קטן משמעותית בהשוואה לחיסונים הקיימים, ורמות הנוגדנים גבוהות יותר. כזכור, מדובר בחיסון בטכנולוגיה שונה מזו של החיסונים הניתנים בארץ. החיסון הישראלי, Brilife, מבוסס על נגיף מוחלש מזן שאינו מסוכן לבני אדם (VSV), וגורם לתאים שלנו לייצר את חלבון ה-spike, בדומה לחיסוני ה-RNA.
לא פורסמו עדיין תוצאות רשמיות ולא יצאה הודעה לעיתונות, אך אם הפרסומים נכונים, השלב הבא הוא המבחן האמיתי: השלב השלישי של הניסויים הקליניים. בשלב זה תקבל את החיסון קבוצה גדולה יותר של אנשים, והחוקרים ישוו את ביצועיו לאלה של חיסון-דמה (פלצבו). השלב השלישי הוא הארוך והמורכב ביותר, ובו בודקים לא רק אם החיסון מניב תגובה חיסונית טובה, אלא אם הוא מונע הדבקה ומחלה קשה. סביר להניח שהשלב השלישי יתבצע באחת המדינות שלא הצליחו עד כה להשיג שיעור גבוה של חיסונים, ומתמודדות עם וריאנט דלתא. לא מעט מדינות ישמחו לארח ניסוי כזה, תמורת אפשרות לקנות או לקבל מנות של החיסון הישראלי אם וכאשר יאושר רשמית לשיווק.
חיסון כזה, אם אכן יניב תוצאות טובות כמצופה, יוכל לשמש כחיסון ראשון לאנשים שטרם התחסנו או אף כבוסטר לאנשים שהתחסנו באחד מחיסוני ה-mRNA.