אתמול התבשרנו כי ישראל דורגה במקום הראשון במדד המדינות הבטוחות ביותר מבחינה בריאותית ביחס לנגיף הקורונה. הדירוג נעשה על פי ניתוח נתונים של קבוצת Deep Knowledge Group - קונסורציום המאגד חברות מסחריות ועמותות ומנתח נתונים הנאספים ממקורות פומביים הכוללים את ארגון הבריאות העולמי, אוניברסיטת ג'ון הופקינס, קינגס קולג' בלונדון, CDC. 

במקום השני דורגה סינגפור, ואחריה סלובקיה, ניו זילנד, הונג קונג, טייוואן, הונגריה, אוסטריה, גרמניה וגרינלנד. את הרשימה סוגרת במקום האחרון הודו. מבחינת יעילות הטיפול בנגיף דורגה ישראל במקום ה-9 המכובד. בגרפים אחרים, לעומת זאת, כמו הגרף המציג את רמת הסיכון להידבק, לא מופיעה ישראל.

חשוב לציין כי לא ברורה המתודולוגיה שבה השתמשו, ולפיכך אי אפשר לבדוק את אמיתותה. ובכל זאת, בדקנו את הקביעה כתיאורטית וניסינו לבחון - איך היא מסתדרת עם מה שאנחנו יודעים על מצבה של מערכת הבריאות ועל דו"ח המבקר שקבע כי ישראל אינה מוכנה למגפה? 

"רמת הרפואה בישראל מהמתקדמות בעולם אך ההזנחה בתשתיות ניכרת"

פרופ' סיריל כהן

סיריל כהן, ראש המעבדה לאימונתרפיה וסגן דיקן הפקולטה למדעי החיים באונ' בר אילן: "מגפת הקורונה הפתיעה את כל העולם עם קצב הדבקה הגבוה, תקופת דגירה ארוכה ועוד נתונים שגרמו לכך שהמגפה תתפשט כמו אש בשדה קוצים. זוהי בעיה גלובלית ואין ספק שגם מדינות מתקדמות שרויות בכאוס. מבחינת הנתונים בארץ, עוד מוקדם להסיק מסקנות אבל עד כה נראה שאנחנו במקום טוב יחסית. אם נתייחס למספר המתים – בארץ יש שניים למיליון, בעוד שבמדינות מתועשות אחרות הנתונים חמורים פי כמה: באיטליה המספרים מטפסים ל-200 מתים לכל מיליון תושבים, בצרפת 50, בהולנד 60. גם העובדה שיש לנו נקודת כניסה אחת לארץ שהיא נתב"ג מאפשרת במידה מסוימת לשלוט על חדירת הנגיף לארץ". 

לגבי ההתנהלות בארץ, פרופסור כהן מסביר: "בגדול אפשר לציין היבטים חיוביים שתורמים לכך, לצד היבטים שליליים. החיוביים:

"בידוד – מדינות בעולם הלכו בעקבות החלטות אסטרטגיות שנקטה ישראל בנושא הבידוד. גם האופן שבו חלק גדול מהאוכלוסייה הפנים את הנושא סייע מאוד להשתלט על המגפה. מובן שהנושא כרוך בהשלכות כלכליות וגם חברתיות קשות, אבל אין ספק שבידוד הוא כלי חשוב מאוד שמסייע להשתלט על המגפה ולהרוויח זמן יקר כדי להיערך נכון.

"בדיקות – כרגע בדיקות איתור החולים עומדות על 5,000 ליום והשאיפה היא להגיע ל 10,000 ואף ל 20,000. זה המון. חייבים להבין שמדובר בנושא שקשה מאוד ליישום, גם מבחינת ההתארגנות, האיסוף והמעבדות. גם העובדה שתוך כמה שעות אפשר לקבל תשובה מהמעבדה מאפשרת לבודד טוב יותר חולים מדבקים. בדרום קוראה יחסית משתלטים על המגפה באמצעות בדיקות כאלה שמאפשרות לאתר מוקדי התפרצות  ואוכלוסיות בסיכון, אבל חשוב לציין כי בדיקה היא אינה טיפול אלא כלי שהוא קריטי להבנת התמונה הכללית ולניהול טוב יותר בשטח".

מצד שני, פרופ' כהן מונה את ההיבטים השליליים במלחמה בקורונה בישראל: "אוכלוסיות שאינן פועלות בהתאם להנחיות: ראינו את הבעיה שנוצרה באזורים מסוימים בארץ, יש לכך השלכות חמורות על כלך האזור. בסופו של דבר חוסר משמעת כזאת עלול להשפיע על האפשרות של מערכת הרפואה להעניק טיפול מאוזן עבור כלל האוכלוסייה, ומחבל ביכולת של המערכת להרוויח זמן יקר כדי להצטייד טוב יותר ולמצוא פתרונות למאבק במגפה.

"ציוד – אמנם הקיבולת שלנו, בדומה למדינות אחרות, מוגבלת. כרגע מנסים להגיע למצב שבו יהיו מספיק מכונות הנשמה אבל זו משימה בהחלט מאתגרת.

"תשתיות הבריאות – רמת הרפואה בישראל היא מהמתקדמות בעולם. למרות זאת, ואף שאולי כעת זהו אינו זמן לביקורת - ההזנחה בתשתיות ניכרת: את מספר המיטות היו צריכים להגדיל מזמן, לדעתי היו אמורים להיות עד כה פי שניים בתי חולים בארץ, התקנים היו אמורים לגדול וגם תורי ההמתנה לבדיקות היו אמורים להתקצר באופן משמעותי. אני מקווה מאוד שמקבלי ההחלטות יסיקו את המסקנות, ושהמשבר הנוכחי יספק תובנות חשובות אודות חשיבות המערכת הרפואית. מצד שני, הגרעון הצפוי ככל הנראה לא יאפשר לנו לשפר הרבה בנושא בקרוב לצערי".

>> לייק בפייסבוק כבר עשיתם? 

"לא ברור אילו דברים פוליטיים נכנסו בהחלטה ולמה בכלל הכניסו את ישראל"

ד"ר רועי צוקר

ד"ר רועי צוקר, רופא מומחה למחלות זיהומיות: "הנתונים האלה הרבה יותר מאשר מדגישים את חוזקה של מערכת הבריאות הציבורית הם בעיקר מדגישים את המאמצים שעשינו כדי להגיע למצב שאנחנו לא משתמשים במערכת הבריאות ומוצאים אותה בקלקלתה. מדינת ישראל עשתה עבודה מצוינת ביחס למצב הבסיסי שלה, כמו לסגור את הגבולות במהירות. עכשיו כולם גם התעשתו ועושים את כל המאמצים להשיג מכונת הנשמה ומנשמים". 

"הועלתה טענה שדווקא ההרעבה גרמה לזה שאנחנו מתורגלים להיות במצב של מצוקה יש יותר אנשים שמוכשרים לטפל בדברים שהם לא אמורים לדעת לעשות. אני ממש לא מסכים עם זה כי המספרים הם שקובעים, ואם אין מכונות הנשמה פיזית - אבל גם על זה עובדים ומאלתרים תוך כדי. השילוב של סגירת הגבולות מוקדם, מניעה ככל האפשר וניסיון להתגבר על הרעבת המערכת מוביל לכך שאנחנו במצב טוב. אבל בעיקר כי התעוררנו בזמן, ביחס למדינות אחרות". 

מה לגבי אוכלוסיות שפחות נשמעות להוראות ולניסיונות המניעה? 
"זה לא בדיוק נלקח בחשבון, מסתכלים על כלל האוכלוסייה ולא לקחו את המקומות הספיציפיים הבעייתיים, שזה נכון גם לניו יורק אגב. 50 אחוז מהמקרים הם מקרים של מקומות סגורים - יהודים חרדים שאיתם היתה בעיה עם חצבת - אותו עיקרון. מדינת ישראל ביחס למצב הבסיסי שלה עשתה עבודה מצוינת".

אבל איך אנחנו עוקפים בדו"ח הזה מדינות שגם עשו עבודה מצוינת אבל גם מערכת הבריאות במצב הרבה יותר טוב?
"זה בעיקר כי סגרנו את הגבולות מאוד מהר, להגיד לך למה אנחנו במקום הראשון ולא השלישי או הרביעי אני לא יודע, אני גם לא יודע אילו דברים פוליטיים נכנסו בהחלטה, ולמה בכלל הכניסו את ישראל הקטנטונת לניתוחים האלה. התמותה היא כי אנחנו כן יכולים עדיין לתת כבוד לכל מטופל ולהתייחס אליו כעולם ומלואו. זה גם עניין של הגישה, לדוגמה אין אצלנו את האפשרות להחליט על פי החוק לא להנשים מישהו, כמו בארה"ב, אנחנו מקדשים מאוד את החיים, אפילו לפעמים על חשבון איכות החיים".

 עוד על נגיף הקורונה:
>> בת 21 ללא מחלות רקע מתה מנגיף הקורונה
>> "היה להם רק את התסמין הזה ואז הם מתו"  

"לעומת מדינות אחרות בעולם שקורסות, אנחנו במקום טוב יחסית"

פרופ' אביב זהר

אביב זהר, פרופסור למדעי המחשב מבית הספר להנדסה באוניברסיטה העברית שחקר מודלים להתפשטות הקורונה בישראל, טוען: "אני אמנם לא מכיר את הארגון שהוציא את הנתונים, ולא שמעתי אודותיו, אך אני יכול לומר שלעומת מדינות אחרות בעולם שקורסות, נראה אנחנו בהחלט במקום טוב יחסית. אני חושב שההתנהלות של הממשלה עד כה טובה, אבל תמיד קל יותר להיות חכמים בדיעבד ולכן צריך לזכור שאנחנו בעיצומו של משבר. 

"מבחינת מדינות אחרות, סינגפור למשל היא מדינה הרבה יותר מסודרת וממושמעת. גם על יריקה ברחוב מקבלים קנס. הם גם מאוד מתקדמים מבחינה טכנולוגית. מצד שני, זו מדינה שתלויה בהרבה מאוד עובדים זרים והגבולות שלה פתוחים. אפשר לומר שלכל מקום יש יתרונות וחסרונות בנושא הזה. ביפן האוכלוסייה ממוגנת מאוד מבחינת ציוד מסכות וכו, אבל הם מאוד תלויים בתחבורה ציבורית. לכל היבט כזה יש משמעות מבחינת נתוני הקורונה. 

"אני חושב שמעבר לצעדים חשובים שנעשים וחייבים להעשות כמו המשך בדיקות, ניטור, הגברת אכיפה באוכלוסיות בעיתיות וכו', חשוב להקפיד על בדיקות קורונה שגרתיות לצוותים רפואיים. מדובר באנשי צוות ורופאים שבאים במגע יומי עם חולים ועלולים להידבק וגם להעביר הלאה את הנגיף, בייחוד לאוכלוסיות חלשות". 

"המדד האמין להשוואה בין מדינות יהיה מספר הנפטרים ביחס למספר התושבים"

פרופ' שי אשכנזי, דיקן הפקולטה לרפואה באוניברסיטת אריאל ויו"ר האיגוד הישראלי לרפואת ילדים, מומחה בתחום חיסונים ומחלות זיהומיות, טוען כי "כל חישוב המתבסס על אחוז התמותה מתוך כלל החולים שאובחנו במדינה מסוימת הוא בעייתי ונתון להטיות. זאת מכיוון שהנוהל למי לוקחים בדיקות לקורונה שונה ממדינה למדינה, ולכן המכנה לצורך ההשוואה שונה. המדד האמין להשוואה בין מדינות יהיה מספר הנפטרים ביחס למספר התושבים בכל מדינה, שהוא נתון מוצק יותר. על פי הנתונים שפורסמו, לפי מדד זה ישראל במצב טוב". 

 

תגובת משרד הבריאות: דו"ח מבקר המדינה בעניין טיפול מערכת הבריאות במחלות מתפרצות נלמד על ידינו ואנו מיישמים חלק מהמסקנות במשבר הנוכחי. אנו תקווה כי בדו"ח המתפרסם תוך כדי התמודדות עם אתגר הקורונה יעשה שימוש ללמידה וביקורת עניינית ולא לשם ניגוח.  לגבי התפרצות נגיף הקורונה החדש הינה יוצאת דופן, ייחודית בעוצמתה ויוצרת אתגר לכלל מערכות הבריאות בעולם. מערכת הבריאות הישראלית נערכה בנושא עוד מאמצע חודש ינואר כאשר ממועד זה החל רכש של ציוד מיגון, הנשמה וערכות בדיקה  לקורונה, בתי החולים נערכו לפתיחת מחלקות ייעודיות וכך גם קופות החולים. ישראל הייתה אחת המדינות הראשונות שהבינו את חומרת המגיפה ובהובלת המל"ל ומשרד הבריאות ננקטו צעדים דרסטיים של סגירת גבולות הארץ, צעדים אשר התבצעו לאחר מכן כמעט בכל מדינות העולם. מטרת מדיניות משרד הבריאות בהתמודדות עם נגיף הקורונה היא לנסות ולהשטיח את עקומת החולים כך שלא תהיה תחלואה רבה ועלייה דרמטית במספר החולים והמאושפזים בבתי החולים. הצוותים הרפואיים בבתי החולים ובקהילה הם אלו הנמצאים בחזית הטיפול בקורונה, חזית אשר צפויה להמשך ככל הנראה עוד מספר חודשים לכל הפחות.