בשבועות שלפני ה-19 ביולי, המועד שבו החליטה אנגליה לפתוח את המשק ולחזור לפעילות ציבורית ועסקית רגילה, ביקרו רבים את החלטת הממשלה. ארגון הבריאות העולמי קרא לראש ממשלת בריטניה בוריס ג'ונסון לחזור בו ומומחים באירופה ובבריטניה עצמה אמרו כי לבצע את הצעד בעיצומו של הגל הרביעי - שבו נרשמו 50 אלף מקרים ביום - הוא חלק ממדיניות "לא אחראית". הסברה הייתה שפתיחת מועדוני לילה, חזרה למשרדים (באופן חלקי בשל חופשת הקיץ), כניסה למסעדות ונסיעה ב"טיוב" הצפוף ללא חובת מסכה (אלא רק באופן וולונטרי) יביאו את מספר המקרים החדשים במהרה ל-100 אלף ביום.
אבל המציאות הוכיחה אחרת. בשלושת השבועות שעברו מאז פתיחת המשק, מהלך תחלואת הקורונה בממלכה המאוחדת מוכיח כי ישנם עדיין גורמים רבים המשפיעים על התפשטות הנגיף שאינם מובנים למדענים, ביניהם הקשר בין החיסון שהוענק לאוכלוסייה למקרי תחלואה קשים ולתמותה.
במקום לעלות, למרות האזהרות, מספר המקרים החדשים החל לרדת באופן בלתי מוסבר החל מה-20 ביולי, יום אחרי פתיחת המשק. בתאריך זה הוא עמד על כ-48 אלף מקרים (בממוצע ליום על סמך שבוע) בממלכה המאוחדת. שבועיים לאחר מכן הוא צנח בכמעט מחצית, ועמד על 25 אלף מקרים. בשבוע האחרון נרשמה עלייה מתונה מחדש, ומספר המקרים היומי עומד על 27 אלף מקרים חדשים ביום. "החידה האנגלית" כינה זאת הבוקר העיתון הגרמני "זידויטשה צייטונג" שדיווח על התופעה.
ומה קרה למדדים המשמעותיים של אשפוזים ותמותה? מספר האשפוזים ביום עלה רק עד ה-25 ביולי, אז הוא עמד על כ-6,300 בני אדם ומאז הוא נמצא במגמת ירידה מתמשכת (15% ירידה בשבוע האחרון), ועומד כעת על כ-5,300 בני אדם ביום. התמותה, עם זאת, עלתה, ומספר הקורבנות היומי עומד על כ-88 בני אדם, לעומת כ-30 בני אדם לפני הסרת ההגבלות.
75% קיבלו שתי מנות חיסון
ההסבר שהממשלה מעניקה לתופעה הוא מבצע החיסונים המקיף שבו פתחה בריטניה ראשונה בעולם. היא הגיעה כעת ל-75% מהאוכלוסייה הבוגרת שקיבלה שתי מנות חיסון כנדרש, ו-89% מהאוכלוסייה הבוגרת שקיבלו לפחות מנה אחת. זו הסיבה, לפי הממשלה הבריטית, ששלושה שבועות אחרי שנרשם מספר דומה של חולים בסתיו האחרון (זמן משוער מאבחון לתמותה), עמד מספר הקורבנות על 900 בני אדם, וכעת הוא עומד על עשירית מכך. היא שמה דגש כעת על חיסון מקיף, שלפי נתוני רשויות הבריאות מצליח להוריד תמותה ותחלואה קשה אפילו כאשר 100% מהמקרים נובעים מווריאנט הדלתא.
סיבה נוספת שמצוינת היא שפתיחת המשק לא שינתה באופן מהותי את התנהגות האנשים, מבחינת מדדי תנועה ואינטראקציה, כפי שהם מסופקים על ידי גוגל וחברות טלפוניה. כלומר, עוד לפני ההסרה המוחלטת של המגבלות, ההסרות ההדרגתיות כבר התבטאו בחזרה כמעט מלאה לשגרה. עוד סברה היא ש"גלי הקיץ" באירופה הם חלשים יחסית בגלל השפעות של מזג אוויר ויציאה של התושבים מחוץ לבתים, וגם בקיץ האחרון תהו מומחים מה מסביר את היחס הנמוך של חולים לקורבנות, בכמה ממדינות אירופה.
גם בסקוטלנד הורידו כמעט את כל ההגבלות
בעקבות הנתונים הצטרפה אתמול סקוטלנד לאנגליה, והודיעה גם היא על הסרת כמעט כל ההגבלות הציבוריות והחברתיות (למעט חובת עטיית מסכה בתחבורה ציבורית ובחנויות). בליינים סקוטים הבטיחו לחגוג "כל לילה" במועדונים שהיו סגורים זמן רב כל כך, ואלה נפתחו אתמול דקה לאחר חצות. תמונות של מבלים צפופים במועדונים סגורים, ללא מסכות, ללא ריחוק חברתי, הופיעו הבוקר בתקשורת הבריטית. הרשויות בסקוטלנד נקטו בצעד למרות 851 מקרי קורונה יומיים ושיעור בדיקות חיוביות של 6.7%.
יש לסייג ולהבהיר כי ייתכן שהתמונה תשתנה בתוך ימים ספורים, וכי מגמת העלייה האטית שנרשמה בשבוע האחרון תהפוך לזינוק, כפי שאפיין את מגפת הקורונה בעבר. אבל יש מומחים רבים שסבורים שהחיסונים "שינו את התמונה מן היסוד". פרופ' ניל פרגוסון, האפידמיולוג שהיה הסיבה המרכזית לכך שהממשלה הבריטית שינתה כיוון במרץ 2020 והלכה לסגר ולהגבלות, אמר בראיון בסוף השבוע כי להערכתו "עידן הסגרים כמעט ונעלם".
פרופ' פרגוסון, מבית הספר לבריאות הציבור של ה"אימפריאל קולג'" שבלונדון, אמר כי החיסונים "שינו את היחס בין מקרים לבין אשפוזים" והבהיר כי להערכתו "יש ללמוד לחיות לצד הנגיף". הוא העריך כי משמעות הפשרה הזו תהיה מוות עודף של אלפי, ואולי עשרות אלפי אנשים נוספים מדי שנה כתוצאה מהנגיף, בצורה דומה לתמותה משפעת. הוא סייג ואמר כי הדבר תלוי גם בדינמיקת התפשטות הנגיף עצמו, ובהנחה שהוא לא יעבור "שינוי משמעותי".