שיעור הדיכאון והחרדה עלו בקצב מסחרר בשנתיים האחרונות, וזה לא מפתיע. שילוב של מגפה עולמית ומאיימת, בדידות חברתית וחוסר יכולת להסתמך על שגרה יום יומית, מאתגרים את הנפש של כולנו. מסתבר שהקשר בין הוירוס למצב נפשי, מטריד ומסוכן עוד יותר. בתחילת השנה פורסם מחקר שעקב אחרי למעלה מ-7,000 חולים בניו יורק שטופלו באותן בתי החולים ובאותם הטיפולים, וגילה פער של פי 2.5 בסיכון למוות מהמחלה, בקרב חולי סכיזופרניה. על פי המחקר הזה, הפרעות מצב רוח וחרדה לא היו קשורות לסיכון מוגבר לתמותה.
מאז יצאו מחקרים נוספים שהראו על תוצאות גרועות להידבקות מהמחלה, בקרב אנשים שאובחנו עם הפרעות נפשיות, כולל דיכאון והפרעה דו קוטבית. סיכום של 16 מחקרים שפורסם בחודש שעבר מדווח על קשר ברור בין תמותה מוגברת כתוצאה מהמגפה להפרעות נפשיות. המחקרים בוצעו על קרוב ל-20,000 חולים ב-7 מדינות, כולל ישראל, ונערכו בין החודשים דצמבר 2019 - יולי 2020. החוקרים מציינים במסקנתם כי "נראה כי הסיכון הגבוה ביותר נמצא במחקרים הכוללים אנשים עם סכיזופרניה ו/או הפרעות דו-קוטביות".
"זה לא בהכרח שאנשים עם סכיזופרניה או הפרעות מצב רוח נוטים יותר להידבק בקוביד-19. אבל ברגע שהם נדבקים, התוצאות גרועות יותר". הסבירה קטלין נמני, נוירופסיכיאטרית ואחת ממחברות המחקר. "רמת הסיכון המוגבר, היא בדומה למה שאנו רואים אצל גורמי סיכון מבוססים אחרים כמו מחלות לב וסוכרת".
עקבו אחרינו בפייסבוק ותקבלו את כל הכתבות ישר לפיד >
בחודש ספטמבר האחרון, ה-CDC עדכן את רשימת המצבים שמהווים גורמי סיכון לפגיעות קשות כתוצאה מהידבקות בקורונה, והוסיף לרשימה הפרעות מצב רוח כמו דיכאון, הפרעות דו קוטביות וסכיזופרניה. אחת המשמעויות המעשיות של זה היא העדפה למתן חיסונים לקבוצת אוכלוסייה זו.
על הקשרים בין הפרעות נפשיות למערכת החיסונית
אנשים החיים עם הפרעות כמו סכיזופרניה, הפרעה דו קוטבית ודיכאון נוטים להיות בעלי תוחלת חיים קצרה מהממוצע ובריאות גרועה יותר באופן כללי. הם בסיכון גבוה יותר למחלות לב והשמנת יתר, והם מעשנים בשיעורים גבוהים יותר. כל גורמי הסיכון הללו מעמידים אנשים עם בעיות נפשיות אלו - במיוחד סכיזופרניה - בסיכון גבוה יותר למוות מסיבות רבות, כולל זיהומים. יש גורמים נוספים וספציפיים במגפה האחרונה שיכולים גם להסביר חלק מהמקרים, כמו חוסר ביטחון כלכלי, תוספת בידוד שגרמה המגיפה וחוסר גישה לבדיקות אבחון.
החפיפה בין המערכת הביולוגית להפרעות הנפשיות לא ברורה עד הסוף, אבל הקשר המורכב והדו צדדי ביניהם מתבהר יותר ויותר. מחקר של מערכת הבריאות על 3.56 מיליון אנשים שנולדו בין השנים 1945-1996 בדנמרק, הראה כי היסטוריה של הפרעות למחלות אוטואימוניות ניבאה אבחון מאוחר של הפרעות מצב רוח. ליתר דיוק, המחקר מצא שככל שיש לאדם יותר זיהומים, כך הוא יהיה בסיכון גבוה יותר לבעיות נפשיות בהמשך.
גם בהקשר של הקורונה נראה יותר ויותר כי למגפה עצמה יש השפעות על בריאות הנפש. מחקר שעקב אחרי 69 מיליון רישומים של מערכות הבריאות בעולם, מצא כי השכיחות של אבחנות פסיכיאטריות ב-14 עד 90 הימים לאחר אבחון חיובי לקורונה, עלתה ב-18.1 אחוזים.
"במבט קדימה, אולי נוכל להבין טוב יותר כיצד זיהום ויראלי יכול להוביל למחלה פסיכיאטרית חדשה", אמרה קטלין. "אם נוכל להבין טוב יותר את המנגנון הזה, אולי נוכל לזהות שיטות טיפול שיכולות לסייע בטיפול בתסמינים פסיכיאטריים, ואולי אפילו לחזק את המערכת החיסונית של חולים רגישים".