למעלה מעשרה מיליארד מנות חיסון חולקו עד כה בכל רחבי העולם, אך מגפת הקורונה עדיין איתנו, בגל תחלואה חסר תקדים ששוטף את העולם כולו והתחיל בסך הכול לפני כחודש. בשעה שבדרום אפריקה, שם התפרצות וריאנט האומיקרון תועדה במקור, כבר רואים את סוף הגל, במדינות אחרות התמונה שונה מאוד. בבריטניה, שהייתה אחת המדינות הראשונות שעברה את שיא הגל והצהירה בשבוע שעבר שבכוונתה לבטל בקרוב את תקנות החירום, רואים בימים אלה האטה בקצב דעיכת התחלואה. נראה כי חסינות העדר הנכספת עדיין רחוקה מהשגתנו.
אחת ההשערות לסיבה לשינוי המגמה היא העלייה שנרשמת בתפוצתו של תת-וריאנט חדש בשם BA2, שהתפשט בין השאר בדנמרק, בסינגפור ובהודו. מדובר בתת-וריאנט של אומיקרון, והוא מדבק לפחות באותה מידה כמוהו. נכון לעכשיו אין ראיות שהוא מסוכן יותר או שהוא עוקף את ההגנה החיסונית בצורה שונה מאומיקרון שאנחנו מכירים, אך ארגוני הבריאות בעולם עוקבים אחריו בתשומת לב.
הווריאנט התפתח כנראה במקביל לווריאנט האומיקרון הנפוץ יותר המוכר לנו היטב בארץ, וחולק איתו כמה שינויים (מוטציות) בחלבון הספייק – החלבון שבאמצעותו הנגיף מדביק תאים אנושיים ושנגדו פועלים החיסונים – אך גם יש לא מעט הבדלים ביניהם.
נראה שהמגמה במדינות שגל האומיקרון החל בהן לפנינו היא של דעיכת התחלואה, אך לא ברור אם מספר החולים יירד בצורה חדה כפי שראינו בגלים קודמים, או שהתחלואה תתייצב ברמה גבוהה יותר כפי שמסתמן שקורה בבריטניה. בינתיים ממשלת דנמרק הצטרפה לבריטניה והודיעה כי בכוונתה לבטל את הגבלות הקורונה כבר ב-1 בפברואר, בשל היחלשות הקשר בין שיעור ההדבקה בקורונה לרמת התחלואה הקשה. ייתכן שאנחנו באמת עדים לתהליך הפיכתה של מחלה COVID-19 ממגפה למחלה רגילה שאפשר לחיות לצידה, אבל יכול להיות גם שהשמחה מוקדמת. נגלה בקרוב.
הכתבה פורסמה במקור באתר מכון דוידסון לחינוך מדעי
תחלואת ילדים
הדעות בקרב רופאים וחוקרים חלוקות בימים אלה סביב המדיניות שבה יש לנקוט ביחס לתחלואת ילדים בקורונה. סימן השאלה הגדול נוגע לסיבוכים שמופיעים אצל חלק מהחולים אחרי שכבר החלימו מהנגיף, ובעיקר תופעת התסמינים המתמשכים (Long Covid) והדלקת הרב מערכתית (PIMS). אומנם שתי התופעות נחקרו רבות מאז פרוץ המגפה, אך לא ברור עדיין מה יהיה שיעורן וחומרתן אצל מי שנדבקו בווריאנט אומיקרון, שמשפיע קצת אחרת על החולים.
מאחר שהתחלואה באומיקרון החלה רק לאחרונה, יעבור עוד זמן עד שיצטברו נתונים על התסמינים המתמשכים של החולים בו. לעומת זאת, לגבי הדלקת הרב מערכתית, שהיא מצב מסכן חיים נדיר המופיע אצל ילדים כארבעה שבועות אחרי ההחלמה, כבר מתחילים להצטבר נתונים ראשוניים מארצות הברית. בשלב הזה הנתונים עדיין מעטים ומפוזרים וקשה לקבוע מה שיעור הלוקים בתסמונת הזאת בגל הנוכחי, אבל שני דברים כבר ברורים. האחד הוא שגם וריאנט אומיקרון גורם לסיבוך הזה, והשני שהוא מופיע הרבה פחות אצל ילדים מחוסנים.
בישראל זוהו עד כה ארבעה מקרים של PIMS בגל הנוכחי, ומאחר שיש כל כך הרבה ילדים חולים ושיעור המחוסנים ביניהם נמוך, יהיו בסבירות גבוהה חולי PIMS נוספים. כאמור, מדובר בסיבוך נדיר, שבווריאנטים הקודמים הופיע רק אצל אחד מכל 2,500 ילדים, אבל כשמספר הנדבקים גבוה כל כך, גם אחוז קטן בא לידי ביטוי בחולים רבים.
נדגיש שוב שווריאנט אומיקרון הרבה פחות מסוכן מהווריאנטים שקדמו לו, אך גם הרבה יותר מידבק מהם. המשמעות של זה היא שברמה האישית אדם שנדבק יכול לחשוש פחות מסיבוכים שיחמירו את מצבו, במיוחד אם הוא מחוסן. אך ברמה המערכתית המצב שונה מאוד: הרבה יותר אנשים נדבקים, ואף על פי ששיעור הסיבוכים קטן, גם אחוז נמוך ממספר גבוה מאוד יוצר עומס יתר על מחלקות האשפוז בבתי החולים ועל מערכות הבריאות האחרים. דבר זה פוגע בטיפול בחולים בכל התחומים, לא רק חולי קורונה.
ובחזית החיסונים...
משרד הבריאות פרסם השבוע נתונים נוספים על יעילות המנה הרביעית של החיסון, שחולקה בארץ בעיקר לאוכלוסייה המבוגרת, למדוכאי חיסון ולאנשי צוותים רפואיים. מחקרים שנערכו לאחרונה הראו כצפוי שמנת הדחף הנוספת מעלה את יעילות החיסון במניעת הדבקה – בערך פי 2 לעומת מקבלי מנה שלישית ותיקים, ואף יותר מכך במניעת מחלה קשה – בערך פי 3 ממקבלי מנה שלישית. ההשוואה למחוסנים שלא קיבלו מנה נוספת במקום ללא מחוסנים נובעת מהמספר הנמוך מאוד של אנשים שלא התחסנו כלל באוכלוסייה המבוגרת ומחשש להטיית הנתונים.
הנתונים האלה הובילו את צוות הטיפול במגפות (צט"מ) של משרד הבריאות להמליץ השבוע לאפשר לאנשים בוגרים, שעברו ארבעה חודשים מאז שקיבלו את המנה השלישית, להתחסן פעם נוספת. עם זאת, מאחר שגם חיסון בשתי מנות או בשלוש נותן הגנה טובה ממחלה קשה, גם אם הוא לא מגן טוב מהדבקה, החליט מנכ"ל משרד הבריאות נחמן אש להרחיב את מתן המנה הרביעית רק לאנשים בקבוצות סיכון ולמי שעובדים במקצועות שמעמידים אותם בסיכון גבוה להידבק, כמו עובדי הוראה.
בנוסף, משרד הבריאות פרסם נתוני בטיחות של כל ארבע המנות בכל טווח הגילים שבהם הן ניתנות, כולל ילדים מגיל 5 ומעלה. המצגת כללה נתונים מפורטים על תופעות לוואי בחתכי גיל, מגדר, מספר מנות חיסון שניתנו, סיווג וחומרת תופעות הלוואי, ובכלל זה התייחסות לדלקת שריר הלב, פוריות, השפעה על ההיריון ושיבושים במחזור החודשי של נשים. כצפוי, לא היו שם הפתעות גדולות. הפרופיל הבטיחותי של החיסון טוב בכל הגילים ואין לו כל השפעה על הפוריות. סביר להניח שבשונה מתופעות הלוואי הנדירות שמעוררות את עיקר החשש, במה שנוגע לתופעות הלוואי הקלות, שלא דורשות התערבות רפואית, יש כנראה תת-דיווח, והשכיחות האמיתית שלהן כנראה גבוהה יותר.
בתוך כך, חברת פייזר הודיעה השבוע על תחילת הניסוי הקליני המקוצר בחיסון מותאם לווריאנט אומיקרון. בניסוי ישתתפו כ-1,400 מתנדבים שיחולקו לשלוש קבוצות. הראשונה תכלול אנשים שקיבלו שתי מנות של החיסון הרגיל 6-3 חודשים לפני תחילת הניסוי, בשנייה יהיו אנשים שקיבלו את המנה השלישית של החיסון הרגיל 6-3 חודשים לפני מועד הניסוי, ובשלישית אנשים שלא התחסנו כלל. כל המשתתפים – 300-200 בכל קבוצה – יקבלו מנה אחת או שתי מנות של של החיסון המותאם וייעשה מעקב אחרי בטיחות החיסון ויעילותו לעומת קבוצות הביקורת.
למרות האופטימיות שהפגין מנכ"ל החברה אלברט בורלא לפני כחודש כשהצהיר שעד חודש מרץ יוכלו להשלים את פיתוח החיסון ויוכלו להתחיל להפיץ אותו, ספק אם אכן יעמדו ביעד. העיכוב נובע בעיקר מדרישות רגולטוריות מוצדקות לבדיקת בטיחות החיסון ויעילותו לפני שיופץ למאות מיליוני בני אדם. גם אם יעמדו בלוח הזמנים היומרני, לא ברור אם עוד יהיה בו צורך דחוף בעוד חודשיים, במיוחד בהתחשב בקצב ההדבקה הנוכחי.
מה הלאה?
אחת השאלות הגדולות שתקבע אם המגפה תסתיים בקרוב היא תוקפה של החסינות הנרכשת בעקבות החלמה מווריאנט אומיקרון. המידע על כך עדיין דל, אבל השבוע התפרסמו כמה מחקרים מעניינים שבדקו בתנאי מעבדה את יכולות הנטרול של נוגדנים שהתפתחו בגופם של מחלימים ומחוסנים. הממצאים מראים שאצל מחוסנים שנדבקו באומיקרון והחלימו התפתחו נוגדנים שנטרלו בצורה יעילה יותר וריאנטים אחרים, לעומת מחלימים שלא היו מחוסנים. כרגע מדובר במחקרים בודדים, עם ממצאים מוגבלים שתועדו רק בתנאי מעבדה. המבחן האמיתי יהיה המבחן בשטח, אבל ייתכן שהמשמעות היא שבעתיד שגרת החיסונים נגד קורונה תכלול יותר מווריאנט אחד, בדומה לשפעת ולחיסוני ילדות כמו פוליו ופפילומה.
בתחום התרופות, מינהל המזון והתרופות בארצות הברית (FDA) הודיע כי החליט להגביל את השימוש בטיפולים מבוססי נוגדנים של החברות אלי לילי ורג'נרון, בשל ירידה משמעותית ביעילות שלהן מול אומיקרון. לעומת זאת, חברת GSK, שהטיפול שלה נמצא יעיל יותר מול הווריאנט, מאיצה את ייצורו.
ולבסוף, ארגון הבריאות העולמי, באיטיות האופיינית לו, נתן אור ירוק להרחבת השימוש במנה השלישית של החיסון. הסיבה העיקרית לעיכוב, כרגיל, היא הדאגה מניתוב חלק ניכר ממנות החיסון בעולם לקבוצות שאינן בסיכון מוגבר במדינות עשירות, על חשבון המדינות המתפתחות.