קורונה נקשרת למחלות רבות כמו סוכרת, יתר לחץ דם ועוד. אך מעטים יודעים כי קיים קשר בין וירוס COVID19 לבין תסמונת השלפוחית הרגיזה ממנה סובלים 17 אחוזים מהאוכלוסייה - נשים וגברים כאחד.
הסיבות לתסמונת אינן ידועות, אך על פי מחקרים נמצא קשר בין דיכאון וחרדה לבין עלייה בתסמונת השלפוחית הרגיזה. מחקרים אלה הראו כי 25 אחוזים מהסובלים מחרדה סובלים גם משלפוחית רגיזה, דבר הפוגע דרמטית בכל תחומי החיים. אחת התאוריות בנושא מתייחסות לסמיכות של אותם אזורי שליטה ובקרה של המוח על תפקוד שלפוחית השתן ומצב הרוח. בגלל קרבתם האנטומית והקשרים הנוירולוגים בין השניים, כשאחד מהם "מתעורר" גם השני "מתעורר".
תיאוריה נוספת מדברת על כך שרבים הסובלים מהפרעות חרדה סובלים גם מתופעה הנקראת CENTRAL SENSITIZATION (תחושתיות מוגברת של מערכת העצבים המרכזית), הגורמת לריגוש יתר של התגובות שלנו לגורמים שונים כגון כאב או רגשות. לדוגמה: אדם ממוצע חש בצורך למתן שתן כשהשלפוחית מתמלאת כ-300 סמ"ק ואילו אצל הסובלים מדיכאון וחרדה חשים בדחיפות ורצון עז להתרוקן כבר ב-100 סמ"ק או אפילו פחות.
יותר ישראלים סובלים מחרדה בשל הקורונה
סקר של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הראה לאחרונה החרפה בתחושת החרדה בציבור הישראלי בגלל הקורונה. יותר מ-34 אחוזים מהאוכלוסייה הנסקרת דיווחו על תחושת לחץ וחרדה, וכך גם לפי נתוני המרכז הלאומי לסטטיסטיקה בארה"ב, לפיהם כ-30 אחוז מהאמריקאים חוו סימפטומים של דיכאון קליני בסוף יולי 2020 בגלל הקורונה, זאת לעומת 6.6 אחוזים באותה תקופה אשתקד. ו-36 אחוזים חווים סימפטומים של חרדה לעומת 8.2 אחוזים בשנה שעברה.
לאחרונה, אני רואה עלייה משמעותית במספר הפניות לקליניקה שלי של נשים וגברים הסובלים משלפוחית רגיזה. המטופלים מדווחים על מספר סימפטומים, בהם תדירות גבוהה למתן שתן (תכיפות), חוסר יכולת להתאפק (דחיפות) ואף דליפת שתן. חלקם סובלים מיקיצות בלילה בשל צורך דחוף להתפנות, תופעה זו נקראת נוקטוריה. כתוצאה מכך מטופלים רבים מגבילים עצמם בפעילויות יומיומיות שונות, נמנעים מלהשתתף במפגשים חברתיים, כך שלמעשה איכות חייהם נפגעת בצורה משמעותית. כל התיאורים הללו מאפיינים בעצם את תסמונת השלפוחית הרגיזה והעלייה הניכרת היא ככל הנראה קשורה למצב החרדתי והדיכאון השורה בתקופה זו. חשוב מאד לטפל בחרדה אצל גורמי מקצוע רלבנטיים ולא להתעלם ממנה, כי ייתכן שיהיו לה השלכות בריאותיות נוספות.
איך ניתן לטפל בתסמונת?
בתסמונת השלפוחית הרגיזה ניתן לטפל בכמה דרכים, החל מטיפול שמרני, המתחיל בהסבר על המחלה בעיקר כדי להפחית את סף החרדה שלא מדובר במחלה מסוכנת; ושינוי באורחות חיים, כגון הימנעות ממאכלים ומשקאות שיכולים להחריף את הסימפטומים (קפאין, משקאות מוגזים, אלכוהול ועישון). לעיתים אנו משלבים פיזיותרפיה של רצפת האגן. לאחר שלב טיפולי זה, אצל חלק מהסובלים מתסמונת השלפוחית הרגיזה תהיה הקלה משמעותית בסימפטומים.
למי שהשלב הראשון לא עזר והם ממשיכים לסבול, השלב הטיפולי הבא הוא תרופות המפחיתות את ההתכווצויות הלא רצוניות של שריר השלפוחית. קיימות כמה תרופות שחלקן מלוות בתופעות לוואי כמו עצירות, יובש פה ובעיניים. אך הבעיה העיקרית היא שמרבית המטופלים מפסיק ליטול אותן בעיקר בגלל שמידת יעילותן אינה גבוהה. על פי הספרות לאחר כחודש ימי טיפול כ-50 אחוזים מהמטופלים מפסיקים ליטול את התרופה בגלל היעדר תגובה טובה לטיפול או בשל תופעות לוואי.
עוד ב-mako בריאות:
>> רופאים חושפים: זה המקרה הכי מדהים שנתקלתי בו השנה
>> מודל קנדי מגלה: מה עדיף - סגר כללי או סגרים מקומיים?
>> בעקבות מירית הררי: אלה התסמינים של סרטן הלבלב
ויש גם אלטרנטיבות לטיפול התרופתי
כאשר הטיפול התרופתי הופסק בשל השפעות לוואי או היעדר פעילות והפגיעה באיכות החיים היא משמעותית בשל הסימפטומים, אנו מציעים לחולים טיפולים מתקדמים כגון השתלת קוצב סקראלי או הזרקת בוטוקס לשלפוחית. החיסרון בטיפול בבוטוקס הוא שהיעילות שלו זמנית (6-9 חודשים) ויש לחזור על הפעולה. חיסרון נוסף של הבוטוקס הוא שחלק מהמטופלים (6 אחוזים) יכולים לפתח אצירת שתן מכיוון שהבוטוקס משתק את שריר השלפוחית ומונע מהשריר להתכווץ ואז יש צורך להשתמש באופן זמני בקטטר כדי לרוקן את השלפוחית.
הטיפול האחרון והמתקדם ביותר הוא הקוצב הסקראלי. הקוצב הושתל לראשונה בגוף האדם בשנת 1982 ובשנת 1997 אושר כבר על ידי ה-FDA לשימוש בחולים הסובלים משלפוחית רגיזה ודליפת שתן. מאז, הקוצב עבר כמה "גלגולים" ופיתוחים טכניים מתקדמים וכיום המכשיר המושתל בגוף גודלו כמטבע של עשרה שקלים, ניתן לתקשר איתו ולשנות תוכניות קיצוב חשמליות בעזרת שלט רחוק.
יתרון נוסף של הקוצב החדשני הוא שניתן לטעון את הסוללה שלו דרך העור. הקוצב הסקראלי הוא למעשה מכשיר רפואי חשמלי זעיר המושתל מתחת לעמוד השדרה התחתון ושולח פולסים של זרמים חשמליים בעצמה חלשה ובתדירות גבוהה אל מרכזי ההשתנה בחוט השדרה ובמוח. הגירוי החשמלי מסדיר את התקשורת והתמסרות בין שלפוחית השתן ומערכת העצבים המרכזית. שיעור ההצלחה של הקוצב הסקראלי לתסמונת השלפוחית הרגיזה הוא כ-80 אחוז, עם הפחתה משמעותית בתדירות ההשתנה, בדחיפות ובמספר אירועי דליפת השתן.
תסמונת השלפוחית הרגיזה היא מאד שכיחה וכעת יש עלייה במספר החולים הסובלים ממנה בעיקר בשל עלייה במקרי החרדה בתקופת הקורונה. חשוב לדעת שיש מה לעשות ואיך לטפל, גם אם ניסיון טיפולי בתרופות נכשל בעבר. מומלץ לפנות לרופא אורולוג המומחה בתחום כדי לעבור בירור אבחנתי מסודר ובסופו של יום להתאים את הטיפול הנדרש באופן פרטני ויעיל.
פרופ' קובי סתיו, מנהל תחום אורולוגיה תפקודית ונוירו-אורולוגיה, מרכז רפואי אסף הרופא