4,591,274 אנשים נמצאו מאומתים לקורונה במדינת ישראל באופן "רשמי" במהלך השנתיים וחצי האחרונות, כך על פי נתוני משרד הבריאות. כמובן יש עוד מקרים רבים מאוד של הדבקות שלא נדע עליהם לעולם, בין היתר בקרב אנשים שלא בדקו או לא דיווחו ובעיקר כאלו שלא חוו תסמינים בכלל או שהיו להם מקרים קלים וחשבו שמדובר בהצטננות חולפת.
המשמעות של כל המקרים הלא ידועים עשויה להיות דרמטית. מפת הנתונים "הנסתרת" של המגפה עשויה להשפיע על קצב התפשטות של גלים חדשים, כמו גם על רמת הזהירות שאנחנו נוקטים בזמן שנראה שהמספרים נמוכים בעוד שייתכן והם גבוהים בהרבה. האם אפשר לכמת כמה מקרים נסתרים של הדבקה "פספסנו" בשנתיים וחצי האחרונות?
עקבו אחרינו בפייסבוק ותקבלו את כל הכתבות ישר לפיד >
כמה מקרים של קורונה באמת מתגלים?
מאז ימיה הראשונים של המגיפה, חוקרים ניסו לאתר את כמות "המקרים הנסתרים" הללו, בין היתר על ידי הערכה של כלל המקרים הא-סימפטומטיים. בספטמבר 2020, תוצאות מחקר שפורסם ב-Annals of Internal Medicine הוכיחו כי "כ-40% עד 45% מהנדבקים יישארו א-סימפטומטיים". ניתוח המשך של 95 מחקרים, שפורסם בדצמבר האחרון, הגיע לממצאים דומים, והעריך שיותר מ-40% מהתחלואה בקורונה לא הייתה מלווה בתסמינים.
השלב הבא הוא מעקב אחרי רמות הנוגדנים בגוף שעשויים לרמוז על על ההיסטוריה הנגיפית של הגוף. בארגון הבריאות העולמי ניסו בשילוב עם הצלב האדום האמריקני ובנקי דם אחרים לעקוב אחרי החלבונים שהגוף מייצר לאחר חשיפה לנגיף - בקרב תורמים שטענו כי מעולם לא חלו בקורונה. על פי ממצאים מוקדמים, מספר התורמים עם נוגדנים של קורונה עלה אצל תורמי דם מ-3.5% ביולי 2020 לכל הפחות ל-20.2% במאי 2021. מאז, האחוזים הללו זינקו, בין היתר עקב הכנסת חיסונים, שגורמים גם לגוף לייצר נוגדנים.
הממצאים העדכניים ביותר מראים כי בקרב 83.3% מהתורמים נמצאו נוגדנים הנגרמים כתוצאה ממחלת הקורונה. הממצאים הללו מבוססים על 1.4 מיליון תרומות דם. הנתונים האלו מחזקים את התאוריה כי מקרים רבים של קורונה ממשיכים לא להתגלות. המכון למדדי בריאות והערכה של אוניברסיטת וושינגטון מעריך שרק 7% מהתחלואה בקורונה התגלתה.
לצד זאת יש גם לא מעט אנשים שהצליחו להימנע לחלוטין מהידבקות בקורונה וגם את הסוגיה הזו מנסים עוד לפתור. מספר מחקרים עדכניים העלו כי תכונות גנטיות ומערכת חיסוניות מסוימות עשויות להגן טוב יותר על קבוצת אנשים זו מפני הנגיף. חוקרים ברחבי העולם חוקרים כעת את האנשים החסינים לכאורה הללו כדי להבין טוב יותר מה עושה אותם כל כך מיוחדים, בתקווה שהתוצאות יועילו לכלל האוכלוסייה ולהמשך ההדיפה של הנגיף מחיינו.