התחלואה בעולם ממשיכה לרדת, אבל לא באותה מהירות שבה עלתה בדצמבר. הרבה אנשים חלו, ומחקרים מתחילים להראות שהדבקה חוזרת היא נדירה, לפחות בטווח הקצר. בעקבות זאת לנגיף יש פחות אנשים להדביק והתפשטות המחלה מתמתנת, אבל לא נעצרת.

בבריטניה, אחת המדינות הראשונות שחוו את גל האומיקרון והמדינה האירופית הראשונה שהסירה את כל ההגבלות על תושביה, התחלואה כרגע דומה למצבה בתחילת הגל: כ-30 אלף נדבקים ביממה. סביר להניח שהמספר בפועל גדול יותר, שכן מספר הבדיקות שנעשות כיום נמוך בהשוואה לתקופה שקדמה לגל הנוכחי, וכך גם המוטיבציה לעשות אותן. בממלכה המאוחדת הפסיקו השבוע עם הבדיקות בבתי הספר ומתמקדים בעיקר בקבוצות סיכון. גם בישראל ביטלו את חובת הבדיקות בחטיבות ביניים ובתיכונים, ונראה שהשלב הבא יהיה בתי הספר היסודיים.

עם זאת, מחקר שנעשה בארצות הברית מראה שאפילו תשעה ימים אחרי שאנשים נבדקו ונמצאו מאומתים לקורונה, חלקם עדיין עלולים להדביק אחרים בנגיף. המידע הזה לא מפתיע, שכן מחקרים קודמים דיווחו על כך כבר לפני חודש וחצי. מאחר שבארצות הברית, בדומה לישראל, משתחררים אוטומטית מהבידוד בתוך חמישה עד שבעה ימים, פירוש הדבר שהנגיף ימשיך להתפשט מהמחלימים ולהדביק אחרים. אם לפני שנתיים עוד קיווינו להגיע לאפס תחלואה, עכשיו ברור שזו אינה שאיפה ריאלית בעתיד הקרוב, כך, במציאות שבה רוב האנשים התחסנו או החלימו, השאיפה צריכה להיות לחזור לחיים פחות או יותר נורמליים לצד הקורונה. המחלה תמשיך לגבות מחיר בריאותי, בעיקר מהפגיעים ומחסרי המזל. זאת המציאות החדשה, ונצטרך ללמוד לחיות איתה.

הונג קונג, שהתגאתה במדיניות של "אפס תחלואה", נמצאת כעת במצב לא פשוט. התחלואה שם עולה, ואיתה התמותה, ובהתחשב בכך שמדובר בעיר ענקית וצפופה, זה בהחלט מעורר דאגה. השבוע דיווחו שם על שיא יומי של 117 מתים מקורונה, שמהם 91 אחוז לא חוסנו בשתי מנות. שיעור ההתחסנות בהונג קונג עומד על כ-70 אחוז מהאוכלוסייה, אך רק 22 אחוז קיבלו מנת דחף (מנה שלישית). 

 

לחיות עם הקורונה

הממשל האמריקאי פרסם תוכנית לחיים לצד הקורונה, שכוללת כמה מרכיבים מעניינים. בראשם ניצבים שיפור יכולות הייצור של חיסונים ותרופות והנגשתם לציבור. 

עקב הביקוש האדיר בשנה האחרונה ארצות הברית לא רוצה להיות במחסור, והיא שמה דגש על הגדלת הייצור של תרופות ובדיקות. כמו כן היא משקיעה בהסדרת איסוף המידע על תופעות לוואי של החיסון ועל דעיכת היעילות שלו עם הזמן, ויוצרת מסלול מוסדר של בדיקות וטיפולים בנדבקים חדשים. נדבך אחר בתוכנית הוא ניטור הנגיף, שכולל מעקב פעיל באמצעות בדיקות וניטור של מי שפכים במטרה לזהות כמה שיותר מוקדם התפרצויות שקטות ווריאנטים חדשים, ומנגד מסלול פיתוח ואישור חיסון מותאם לווריאנטים עתיידיים בתוך 100 ימים. 

הממשל האמריקאי גם מבין שאפילו אם התחלואה תהיה נמוכה, המצב עלול להשתנות בתוך שבועות ספורים, כמו שראינו בחורף הנוכחי, וחשוב להגיע מוכנים לגלים נוספים. כותבי התוכנית מדגישים שיש חשיבות אדירה לשמור על שגרת הלימודים בבתי הספר. לכן הם פועלים לתת לבתי הספר כלים לשפר את תנאי הלימוד בכיתות גם במהלך התפרצות, ובכלל זה אוורור הכיתות, עריכת בדיקות ועוד. 

דבר אחרון וחשוב מאוד הוא שהממשל בארצות הברית מבין שכל עוד לא כולם מוגנים מהנגיף, אף אחד לא מוגן מפניו. על כן הם מנחים כי יעדי הייצור יכללו עודפים שיאפשרו לספק חיסונים ותרופות גם למדינות עניות, בניגוד למדיניות האגירה שראינו בתחילת השנה שעברה. לזה מצטרפת כמובן הדאגה לקבוצות הסיכון, הנגשה של בדיקות, טיפולים רפואיים למי שנדבקו, וחיסונים, חיסונים, חיסונים. עם זאת חשוב לזכור שתכניות לחוד ומעשים לחוד, ולתכנית הזאת עדיין יצטרכו מימון ואת תמיכת הקונגרס. גם לפני שנה הם פרסמו תכנית יפה ומרשימה ולא עמדו בכל יעדיה.

שגרת חיסונים

כמה מחקרים שהתפרסמו השבוע שופכים אור על היעילות של חיסוני הילדים מול וריאנט אומיקרון – והתמונה לא מעודדת במיוחד. בשני מחקרים רואים שהחיסונים, שהמחישו היטב את יעילותם מול וריאנט דלתא, פחות יעילים מול אומיקרון. כל זה באופן דומה מאוד לחיסונים הרגילים למבוגרים.

המחקר הראשון התמקד בעיקר במתבגרים ובילדים שהם גם מדוכאי חיסון, והראה ירידה ביעילות החיסון לאורך זמן. המחקר השני, שנערך בניו-יורק, התמקד במתחסנים בריאים וזיהה כי מול אומיקרון, יעילות החיסון במניעת מחלה ירדה ל-51 אחוז אצל מתבגרים ול-12 אחוז בלבד אצל ילדים. במניעת אשפוז ומחלה קשה המצב היה טוב יותר, אבל גם שם נרשמה ירידה ביעילות – ל-73 אחוז אצל מתבגרים ו-48 אחוז אצל ילדים. כמו כן נמצאו הבדלים משמעותיים ביעילות אצל ילדים בני 11 לעומת בני 12. הפער בין הקבוצות נובע כנראה מההבדל במינון של החיסון שקיבלו, וכעת מתלבטים אם להגדיל את המינון למתחסנים הצעירים, או לתת מנת דחף במינון הקיים, על מנת לשפר את ההגנה.

לפי התמונה שמסתמנת בעולם נראה שאנחנו בדרך למצוא שביל זהב שיאפשר לנו לחיות עם הקורונה. שגרת החיסונים עדיין מתגבשת, אבל נראה שתכלול מנות דחף שנתיות, כנראה לקראת החורף. הדגש יהיה על הנגשת חיסונים, טיפולים, בדיקות ואמצעי מיגון בסיסיים כמו מסכות, ועל מעקב פעיל לאיתור וריאנטים חדשים ותחלואה בראשיתה. הקהילה המדעית וחברות התרופות ימשיכו בפיתוח טיפולים וחיסונים חדשים ויכולת ההתמודדות רק תשתפר. במקביל נראה שחרור כמעט מלא של כל ההגבלות, לצד נכונות להחזיר את חלקן בהתאם למצב תחלואה. חשוב לזכור שלחיות עם קורונה אין פירושה להתעלם מקיומה, זו מחלה חדשה שנוספה לסל המחלות שאנחנו יכולים לחלות בהן - יותר מפעם אחת.

נותר עוד סימן שאלה אחד גדול ומאיים – מה יהיה הווריאנט הבא? בגלים הקודמים למדנו שווריאנטים נוטים להופיע באזורים עם תחלואה גבוהה. הגל האחרון היכה בכל העולם, כך שווריאנט חדש יכול לצוץ בכל מקום. עוד ידוע שווריאנטים משמעותיים נוטים להופיע עם מצבור גדול של שינויים, ולפעמים בכמה שילובים שונים. לרוב הם מתחילים את דרכם אחרי ש"התבשלו" כמה חודשים אצל מדוכא חיסון שלא הצליח להחלים. וריאנט כזה נוטה להיות שונה מאוד מקודמיו, ועלול להיות מידבק יותר, מסוכן יותר ולחמוק ביתר הצלחה מהתגובה החיסונית של מי שנחשפו לווריאנט אחר או לחיסונים שהותאמו לווריאנט אחר. כדי להתמודד עם תרחיש כזה יצטרכו המדינות לנטר מקרוב את התחלואה, לשתף מידע ולשמור על רמת חסינות גבוהה באוכלוסייה. גם אם נדמה לנו שנגמר, הקורונה עוד כאן.