לפני ארבעה חודשים אושרו החיסונים הראשונים שעברו את כל שלבי הניסויים הקליניים, ועד כה ניתנו ברחבי העולם למעלה מ-700 מיליון מנות חיסון ב-153 מדינות. קצב ייצור החיסונים עולה בהתמדה וסביר להניח שתוך שבועות אחדים נגיע ליותר ממיליארד מחוסנים.
אירופה, הודו ומדינות דרום אמריקה חוות גל תחלואה שלישי וחזק במיוחד, לא מעט בהשפעת הווריאנט הברזילאי והווריאנט הבריטי. הגל הזה הגיע חודש בלבד אחרי שכבר היו מי שאמרו שהמגפה דועכת מעצמה, מה שממחיש שוב עד כמה נגיף הקורונה מסרב להיענות לרחשי לב ולתקוות בלתי מבוססות. חברת מקינזי מעריכה בדו"ח שפרסמה השבוע כי תושבי ארצות הברית ובריטניה יוכלו לחזור לשגרה סבירה כבר ברבעון הקרוב, בעוד שבשאר ארצות אירופה החזרה לשגרה תתעכב רבעון נוסף עקב קצב ההתחסנות הנמוך.
נכון לעכשיו, לא בכל המדינות שמצליחות לחסן באחוזים גבוהים יחסית רואים תוצאות. אחת המדינות האלה היא צ'ילה, שמשתמשת בעיקר בחיסון הסיני "סינוֹוָאק", המבוסס על נגיף מומת ויעילותו נחשבת נמוכה יחסית, אך גם בחיסון ה-mRNA של חברת פייזר. אומנם למעלה משליש מהאוכלוסייה חוסנה במנה אחת לפחות, אך התחלואה הגואה אילצה את הממשלה להטיל הגבלות חדשות. יש כמה הסברים להתפרצות החדשה: אחד מהם היא שהתקדמות מבצע החיסונים עוררה בצ'יליאנים שאננות, ורבים הפסיקו להיזהר. אפשרות אחרת היא שהחיסונים פחות יעילים מול הווריאנט הברזילאי הנפוץ מאוד. עוד אפשרות היא שצריך לחכות עוד כמה שבועות לפני שנראה השפעה משמעותית של החיסונים במדינה.
בצד השני של העולם, יפן מתמודדת עם קשיים משלה במבצע החיסונים. חודשיים לאחר שהחלו לחסן בחיסון של חברת פייזר, רק כ-0.8 אחוז מהאוכלוסיה קיבלו לפחות מנה אחת, בקצב התחסנות איטי של כ-55 אלף מנות ביום בלבד, על אוכלוסיה של יותר מ-126 מיליון בני אדם, עם שיעור מבוגרים גבוה יחסית. ביולי אמורים להתקיים בטוקיו המשחקים האולימפיים שנדחו מהשנה שעברה ופרסום כי ממשלת יפן מחפשת דרך לחסן את הספורטאים עד חודש יוני עורר סערה ברשת, בעקבות התסכול הרב של האוכלוסייה, וממשלת יפן נאלצה להבהיר כי אין כוונה כזו. בתוך כך, גוברת ביפן הביקורת על כוונת הממשלה לקיים את המשחקים האולימפיים כמתוכנן. בהתחשב בקצב ההתחסנות הנוכחי, הביקורת כנראה מוצדקת.
הצרות של אסטרה-זניקה
בתוך כך, באיחוד האירופי התחבטו זמן רב אם הופעה של קרישי דם היא תופעת לוואי נדירה של החיסון של חברת אסטרה-זניקה או שאין לה כל קשר לחיסון. כמה ממדינות האיחוד מעכבות כבר כמה שבועות את הפצת החיסון הזה. ביום רביעי השבוע הודיעה לבסוף סוכנות התרופות האירופית (EMA) שנמצא קשר בין החיסון לתופעת הלוואי הנדירה, וששכיחותה עומדת על כ-0.001 אחוז בלבד. עוד מסרה הסוכנות שהתועלת של החיסון עולה על הסיכון לתופעת הלוואי. עם זאת, אף שהחיסון של אסטרה-זניקה מאושר לשימוש, כלל לא בטוח שאזרחי האיחוד ינהרו בהמוניהם לקבל אותו, וייתכן שרבים מהם יעדיפו לחכות לאחד החיסונים של החברות האחרות, ולהסתכן בהידבקות בזמן ההמתנה.
גורמים בממשלת אוסטרליה האשימו השבוע את האיחוד האירופי באחריות לעיכוב משלוח של 3.1 מיליון מנות חיסון של אסטרה-זניקה. האיחוד הכחיש מצידו שחל שינוי במדיניותו, אף על פי שכבר לפני כמה שבועות דווח שהם מתכוונים להקשיח את הפיקוח על ייצוא חיסונים המיוצרים ביבשת.
מעבר לאוקיינוס, מסתמן שהמימשל בארצות הברית עומד לוותר על השימוש בחיסונים של אסטרה-זניקה. עם זאת הם ממשיכים עדיין להחזיק בשלושים מיליון מנות שנשמרו עד שהחיסון יקבל אישור של מינהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA), אם זה יקרה אי פעם.
בשבוע שעבר דיווחנו על תקלה במפעל בבולטמור שמייצר חיסונים עבור אסטרה-זניקה וג'ונסון אנד ג'ונסון. השבוע דווח כי המפעל ייצר חיסונים עבור ג'ונסון אנד ג'ונסון בלבד. אם לא די בסדרת המהלומות שספגה החברה השוודית-בריטית, השבוע הוקפא הניסוי הקליני שלה בבני נוער בעקבות החשש מתופעת הלוואי הנדירה בקרישת הדם. למזלה של אסטרה-זניקה, הצורך העולמי בחיסונים הוא עצום, כך שיש די והותר מדינות, שחלקן אפילו לא התחילו לחסן את תושביהן, וישמחו לקבל את עשרות מיליוני מנות החיסון שממתינות לשימוש.
ויש גם בשורות הרבה יותר מעודדות. חברת מודרנה פרסמה השבוע נתוני מעקב אחרי משתתפי השלב השלישי של הניסוי הקליני שערכה בחיסון שלה. נמצא כי שישה חודשים (ׁ180 יום) אחרי קבלת המנה השנייה של החיסון, ו-209 יום ממתן המנה הראשונה, שיעור הנוגדנים בדמם של משתתפי הניסוי בכל הגילים נשאר גבוה והנוגדנים עדיין מנטרלים את הנגיף. אלו חדשות נהדרות, המעידות כנראה שהזיכרון החיסוני נגד נגיף הקורונה ארוך מחצי שנה, ואולי אף יותר משנה. אומנם מדובר בחיסון שכמעט לא ניתן בארץ, אך מדובר באותה טכנולוגיה של חיסוני חברת פייזר שניתנו לרוב תושבי ישראל הבגירים, ועד כה הראו נתונים דומים מאוד של יעילות ובטיחות.