בחודש מרץ השנה החלו להופיע דיווחים על פגיעה בחוש הריח ולעתים גם בחוש הטעם של חולי קורונה. לאחרונה, אנוסמיה (תתרנות) צורפה כתסמין מחלה רשמי במדינות מסוימות, אך שאלות רבות עדיין פתוחות וללא מענה חד-משמעי מטעם חוקרים ורופאים ברחבי העולם - כמה חזקה הפגיעה בחושים? איך היא שונה משפעת או מחלה נשימתית אחרת? האם תפיסת הטעם נפגעת ישירות, או בעקיפין, בשל פגיעה בריח? כמה זמן עובר עד שהחושים חוזרים לתפקד כרגיל והאם פגיעה בחושים אלה מצביעה על מהלך מחלה חמור יותר, או דווקא ההפך?
כדי לענות על השאלות הקימה פרופ' מאשה ניב מהאוניברסיטה בעברית ביחד עם עוד שמונה עמיתים מאגד בינלאומי, העונה לשם GCCR, המונה כיום מאות שותפים בכ-40 מדינות בעולם במטרה להבין את היקף התופעה, סיבותיה והשפעותיה. התוצאות הראשונות של המחקר התפרסמו השבוע בשרת טרום-ביקורת עמיתים medRXivשחשף את נתוני סקר אינטרנטי של 4,000 משתתפים המאובחנים עם הנגיף. המחקר מתאר את השפעת המחלה על חושי הטעם והריח שלהם. בסקר עצמו השתתפו עד כה (11.5.2020) כ-30 אלף משיבים, והנתונים ממשיכים לזרום וינותחו על ידי החוקרים המשתתפים במאגד העולמי בפעימות מסודרות.
לדברי פרופ' ניב, "השאלון בסקר לא מיועד לתת הערכה ושיעורים לגבי אחוזי הסובלים מפגיעה בחוש הטעם והריח מבין כלל חולי הקורונה, אלא ללמד עד כמה חושי טעם וריח נפגעים, אילו טעמים נפגעים יותר מאחרים במהלך המחלה, ואיך זה קשור לאף סתום ולתסמינים אחרים".
ריח, טעם וצריבה גם יחד
הנשאלים דירגו את יכולתם לחוש ריח, טעם ותחושת צריבה או עקצוץ (כמו של פלפל חריף או סוכרית מנטול) על סקלה מ-0 עד 100. הממצא המרכזי שהתקבל הוא שבממוצע חוש הריח ירד בכ-90% וחוש הטעם ירד בכ-75% יחסית למה שחשו לפני שחלו, ונמצא גם קשר הדוק בין שני חושים אלה. החוקרת משערת כי נגיף הקורונה משבש את התקשורת בין קולטני הטעם והריח למוח, אם זה בהשפעה על עצבים, בכלי הדם סביבם או בתקשורת עם המוח. ייתכן שזה חלק מההסבר לכך שהירידה היא בחוש ריח, טעם וצריבה יחד. מעניין כי היכולת לחוש חריפות או צריבה דווחה רק על ידי מי שהרגיש פגיעה גם בטעם וגם בריח, וירדה בכ-45% בממוצע.
תוצאות נוספות של השאלון קובעות כי משתתפיו בחרו לסמן טעמים ספציפיים שעברו שינוי בזמן תקופת המחלה – ציינו לעתים קרובות את המליחות, אך רובם דיווחו על פגיעה לפחות בשני סוגים של טעמים (מלוח, מתוק, חמוץ, מר, והטעם החמישי - אומאמי). כמו כן, התוצאות מעידות באופן מובהק כי הפגיעה בחושי הטעם והריח אינה קשורה ואינה תלויה בגודש באף. זאת ועוד, אחוזים קטנים מהמשתתפים דיווחו גם על פנטוסמיה (הרחה של ריחות שלא קיימים במציאות, כמו ריח עשן כשאין כלל עשן באוויר) או פארוסמיה - תופעה נפוצה בשלבי ההיריון (תפיסה מעוותת של ריחות, הזיות של חוש הריח, ריחות מוכרים נתפסים כשונים מהרגיל).
עוד על נגיף הקורונה:
>> ה-CDC פרסמו רשימת תסמיני קורונה מעודכנת
>> רופאה בכירה שטיפלה בחולי קורונה בניו יורק התאבדה
>> חוזרים לשופינג: אלה כללי ההיגיינה בקניון
נכון להיום (שני, 11.5) השאלון זמין ביותר מ-30 שפות – כולל בעברית, בערבית ורוסית שהוספו ממש לאחרונה. הישראלים, כך מציינת פרופ' ניב, מתחילים לענות על השאלון רק עכשיו. "אני מקווה לגידול בכמות הישראלים העונים לסקר. באופן אולי לא מפתיע, הצרפתים הסתערו על השאלון מיד כשתורגם לשפתם. אני מניחה שזאת בשל החשיבות התרבותית שיש לשינויי טעם וריח עבורם, אך חושים אלה משמעותיים לכולנו. שפות נוספות בהן מספר המשיבים הוא רב הן אנגלית, איטלקית וספרדית". השאלון מיועד למי שסבל ממחלה נשימתית (כלשהי, כולל קורונה) בשבועיים שלפני מילוי השאלון. ניתן לשתף את השאלון בשפה הרלוונטית דרך האתר.