בשבועות האחרונים דיווחנו על העלייה המתמשכת בתחלואה בקורונה באירופה, והמדינות שם מפעילות מאמצים לחסן כמה שיותר אנשים במנת דחף (מנה שלישית) לנוכח הדעיכה ברמת ההגנה שמעניקה המנה השנייה. אוסטריה נכנסה השבוע לסגר בניסיון לבלום את העלייה בתחלואה, ובהולנד עומדים לנקוט בצעדים דומים. שיעורי ההתחסנות בהן עומדים על 66.5 אחוז ו-73 אחוז בהתאמה, אבל כפי שאנחנו כבר יודעים ההגנה מהדבקה פוחתת משמעותית אחרי חצי שנה ולכן עוד ועוד אנשים נחשפים לווריאנט דלתא המידבק במיוחד של נגיף הקורונה. באוסטריה כבר חיסנו 14.5 אחוז מהאוכלוסייה במנות דחף, אך בהולנד מתנהלים בעצלתיים.
למרות המצב החמור, התמותה והתחלואה הקשה נמוכות בהרבה ממה שיכלו להיות אלמלא החיסון. ראיה לכך אפשר לראות בתמותה הגבוהה הנרשמת במדינות כמו רומניה, ששיעור ההתחסנות בהן נמוך. כך שהמצב באוסטריה, הולנד, בלגיה ומדינות נוספות היה עלול להיות הרבה יותר גרוע.
עקבו אחרינו בפייסבוק ותקבלו את כל הכתבות ישר לפיד >
אך למרבה הצער ההגנה שמעניק החיסון אינה מוחלטת, וחלק מהמחוסנים יידבקו בכל זאת, שכן מדובר כאמור במחלה מאוד מידבקת. כשיש כל כך הרבה נדבקים, מספיק שחלק קטן מאוד מהם יסבול ממחלה קשה כדי שמספרי החולים קשה והמתים יגדלו באופן משמעותי מאוד. בעניין הזה אין חוכמות, ולכן מדינות עובדות קשה להקטין את התחלואה. בישראל הצליחו לבלום את הגל הרביעי בזכות חלוקה מהירה של מנות דחף. באירופה קצת פספסו את הרכבת הזאת ונאלצים לנקוט מדיניות של סגרים והגבלות על הציבור. הצעדים האלה מעוררים אי-שקט ציבורי ובהולנד אף דווח על הפגנות אלימות שהסתיימו בירי של שוטרים. המצב לא טוב.
בבריטניה מבצע ההתחסנות במנת דחף מתקדם יפה ושיעור המחוסנים בשלישית מתקרב ל-20 אחוז מהאוכלוסייה. התוצאות כבר ניכרות בשטח, בדמות ירידה בהדבקה במיוחד בקבוצות הגיל שקיבלו את התגבור. נראה שעוד ועוד מדינות מבינות את מה שבישראל ישמו כבר בקיץ – המפתח ליציאה מגל התחלואה במינימום הגבלות על הציבור הוא שיקום ההגנה החיסונית מהדבקה.
חיסוני הילדים: מחכים לנתונים
בארצות הברית ממשיכים במלוא המרץ בחיסון הילדים, ועד למועד כתיבת שורות אלו חוסנו שם כבר למעלה משלושה מיליון ילדים מתחת לגיל 12. נכון לעכשיו לא התקבלו דיווחים על אירועים חריגים, ובקרוב צפוי המרכז לבקרת מחלות ומניעתן (CDC) לפרסם דו"ח ראשון על מבצע החיסונים.
בשבוע הבא יתחילו לחסן שם ילדים במנת החיסון השנייה. זה גם השלב שמדאיג לא מעט הורים, בעקבות תופעת הלוואי הנדירה של דלקת בשריר הלב (מיוקרדיטיס) שתועדה באוכלוסיית המחוסנים הצעירים יחסית של בני 30-16. במקרים שבהם תופעת הלוואי הזאת מופיעה, זה קורה בתוך שבוע ממתן החיסון. רשויות הבריאות מקדישות תשומת לב רבה לתופעה הזאת, כך שאם יתברר שהיא פוגעת גם בילדים צעירים נראה את זה בנתונים שיתפרסמו בשבועות הקרובים. בדומה לישראל, האיחוד האירופי לא מחכה וסוכנות התרופות האירופית (EMA) המליצה היום גם היא לאשר את חיסון הילדים.
בישראל מבצע החיסונים לילדים בגילאי 11-5 החל השבוע, במקביל לסימנים של עלייה מחודשת בתחלואה. בינתיים המבצע מתנהל על מי מנוחות והיענות ההורים בינונית. נראה כי רוב הנדבקים החדשים הם באים מהאוכלוסייה הלא מחוסנת או מזו של מחוסנים ותיקים שלא קיבלו מנת דחף. שיעור גבוה במיוחד מהנדבקים הם ילדים.
הכתבה פורסמה במקור באתר מכון דוידסון
וריאנט אפריקאי חדש
בינתיים וריאנט חדש של נגיף הקורונה, שזוהה בכמה מחוזות בדרום אפריקה ובבוטסואנה, מעורר חשש בקהילה המדעית. הנגיף החדש צבר 32 שינויים גנטיים (מוטציות) שונים לעומת הנגיף המקורי בחלבון ה-Spike, שנגדו פועלים החיסונים הקיימים. כיוון שכך, קיימת אפשרות שתהיה לו יכולת חמיקה מסוימת מהחיסון. כמובן, חששות דומים התעוררו גם ביחס לווריאנטים קודמים, ועד כה הם התבדו. נקווה שכך יהיה גם הפעם.
נקודה חשובה נוספת שכדאי לזכור היא שהספייק הוא גם החלבון שאחראי על ההדבקה בנגיף, שכן הוא זה שנקשר לתאים שלנו ומאפשר לנגיף הקורונה לחדור לתוכם. שינויים בו עשויים לפגוע גם ביעילות ההדבקה של הנגיף, כך שלהלכה יכול להיות שייווצר כך נגיף יותר חמקמק אבל פחות מידבק. נגלה בקרוב. על כל פנים רשויות הבריאות ברחבי העולם צפויות כעת לעקוב בקפידה אחרי תפוצת הווריאנט החדש ודפוסי הפעילות שלו. נקווה שלא נשמע עליו יותר.