השבוע, שנה אחרי אישור החיסון הראשון נגד נגיף הקורונה, הגענו כבר ל-8.5 מיליארד מנות חיסון שניתנו ברחבי העולם. אילו החיסונים היו מחולקים לפי סדרי עדיפויות גלובליים, רוב העולם כבר היה מחוסן. אבל הם לא, והקורונה רחוקה מסיום.
גם השבוע, תשומת הלב העולמית התמקדה בווריאנט אומיקרון, שהתגלה לפני כחודש בדרום-אפריקה והכניס את העולם לסחרור. כבר ידוע שהווריאנט הזה מידבק הרבה יותר מווריאנט דלתא, שהוא מידבק יותר מאלפא (הבריטי), שהיה מידבק הרבה יותר מהנגיף הסיני המקורי. כצפוי, הנגיף ממשיך לעבור אבולוציה ולאתגר אותנו כל פעם מחדש.
עקבו אחרינו בפייסבוק ותקבלו את כל הכתבות ישר לפיד >
כמה נוגדנים צריך כדי לנטרל נגיף קורונה?
בשבוע וחצי האחרונים התפרסמו כמה מחקרים שבחנו את יעילות החיסונים השונים נגד הווריאנט החדש. רובם "מחקרי נטרול", כלומר הדבקה של תאים בתנאי מעבדה בנגיף קורונה, או בנגיף אחר שעבר שינוי גנטי שיאפשר לו לדמות את נגיף הקורונה. בניסוי כזה חושפים את התאים לריכוז קבוע של נגיף ולריכוזים עולים והולכים של נוגדנים שהופקו מדמם של מחוסנים או מחלימים, ובודקים כמה נוגדנים צריך כדי לנטרל את הנגיף לפני שיספיק להדביק את התאים.
בכל המחקרים שפורסמו עד כה נמצאה ירידה לאורך זמן ביעילות של נטרול הנגיף בדמם של מחוסנים. חלק מהמחקרים הראו כי הנוגדנים של מחוסנים שקיבלו מנת דחף (מנה שלישית) ומחלימים שחוסנו עדיין הראו יעילות גבוהה למדי בנטרול הנגיף, אך התקשו בכך קצת יותר מול וריאנט אומיקרון. באחד המחקרים נמצאה ירידה ביעילות הנוגדנים מדמם של מחוסנים שקיבלו את מנת הדחף לפני שלושה חודשים, לעומת מחוסנים שקיבלו אותה לפני זמן קצר.
ממצאיהם של מחקרים כאלה מספקים לנו אינדיקציה ראשונית בלבד על יעילות ההגנה מפני הנגיף, ולא תמיד הם משקפים נאמנה את מה שמתרחש בפועל בגוף החי. ראשית, לא ברור לגמרי מהו הערך שמתחתיו ירידה ביעילות הנטרול תתבטא בפגיעה בפועל ביעילות ההגנה החיסונית. שנית, נוגדנים מנטרלים אינם אלא זרוע אחת של התגובה החיסונית, לאו דווקא החשובה ביותר. יש מנגנונים נוספים המעורבים בתגובה של מערכת החיסון לנגיף, ולראיה – מבחני הנטרול של וריאנט דלתא היו מאכזבים לעומת מבחני הנטרול של וריאנטים קודמים, ובכל זאת החיסון היה יעיל מאוד נגדם.
The 10th study on Omicron neuts with Pfizer. Dejnirattisai et al. tested 21 people past 1M with Pfizer 2nd shot and reported 30x reduction with a live Omicron virus compared to ancestral.
I think we are ready for a meta-analysis rather more studies :-)https://t.co/aDfBbBMuSj pic.twitter.com/WaBWFsea79
רשימת מחקרי הנטרול שפורסמו עד כה. מתוך חשבון הטוויטר של פרופ' יניב ארליך
מבחן העולם האמיתי
בסופו של דבר מה שקובע הוא "מבחן העולם האמיתי". כבר השבוע התפרסמו שני דיווחים, האחד מבריטניה והאחר מדרום-אפריקה, שמעריכים את יעילות החיסון בפועל על סמך הנתונים הקיימים. חשוב לזכור שמדובר בנתונים ראשוניים המבוססים על דיווחים מהחודש האחרון בלבד.
בריטניה ודרום-אפריקה הן מדינות בעלות מאפיינים שונים: בבריטניה שיעור ההתחסנות בשתי מנות גבוה, התושבים חוסנו בחיסונים של פייזר, מודרנה, ג'ונסון אנד ג'ונסון ואסטרה-זניקה, וכ-30 אחוז מהאוכלוסייה חוסנה במנת דחף. על פי הדוח הבריטי, רמת ההגנה מהדבקה בווריאנט אומיקרון של מחוסנים שחוסנו פעמיים בחיסון של אסטרה-זניקה ירדה לאפס, ורמת ההגנה שמספקות שתי מנות החיסון של פייזר ירדה ל-30 אחוז – גם זו רמה נמוכה למדי. אצל מי שקיבלו את חיסון הדחף במהלך החודש שלפני הבדיקה, רמת ההגנה עמדה על כ75-70 אחוז. נדגיש שנבדקה הגנה מהדבקה, ואין עדיין די מידע כדי לקבוע עד כמה החיסונים מגינים מפני מחלה קשה.
מהדו"ח עולה גם כי בקרב מחלימים שיעור הנדבקים בווריאנט אומיקרון גבוה פי 8-3 לעומת וריאנט דלתא. באופן לא מפתיע, נצפו הדבקות רבות יותר אצל אנשים שחיים באותו משק בית. נכון למועד כתיבת הדו"ח לא תועדו עדיין מקרים של מוות מאומיקרון, כנראה עקב הזמן המועט שחלף מאז שהתחיל להתפשט, כך שלא הייתה אפשרות להעריך את שיעור התמותה הצפוי ממנו. יש גם לזכור שהדיווחים נוגעים למספר חולים קטן יחסית, ונדע יותר ככל שיצטברו יותר נתונים על התחלואה בווריאנט.
הממצאים הראשוניים מבריטניה מעידים שהמחלה של נדבקים באומיקרון קלה יותר – לא ברור אם בזכות השיעורים הגבוהים של מחוסנים ומחלימים באוכלוסייה, או משום שהנגיף עצמו אלים פחות מאשר וריאנטים קודמים. עם זאת, מקרה המוות הראשון מווריאנט אומיקרון שדווח השבוע בממלכה המאוחדת מראה שגם אם ייתכן שהוא גורם למחלה קלה יותר, אסור לזלזל בו.
הדוח השני הוא מדרום-אפריקה, המתמודדת עם הווריאנט החדש במשך תקופה ארוכה יותר, ולכן הוא משקף יותר נתוני אשפוז. על פי הדוח הדרום-אפריקאי, יעילות החיסון בשתי מנות במניעת אשפוז ירדה כעת לכ-70 אחוז בהשוואה ללא-מחוסנים. מכיוון שבדרום-אפריקה לא החלו עד כה לחסן במנות דחף, אין מידע כיצד הן משפיעות על מניעת תחלואה קשה. ההגנה שמספק החיסון נשמרת בכל הגילים, עם יתרון לצעירים, שרובם גם חוסנו מאוחר יותר מאשר האוכלוסייה המבוגרת.
בבדיקה של חומרת המחלה זיהו החוקרים ירידה של 30 אחוז בסיכון לחלות במחלה קשה בווריאנט אומיקרון לעומת וריאנטים אחרים. אם הממצא נכון, אלו כמובן בשורות טובות, אך בהתחשב בכך שהווריאנט החדש מידבק הרבה יותר מקודמיו, ייתכן שבמספר הכללי של חולים קשה לא תהיה ירידה.
נתון מעניין נוסף שפורסם לאחרונה מראה ששיעור התמותה בגל הנוכחי בדרום-אפריקה נמוך בהרבה משיעור התמותה בגל הקודם. ההבדל הזה מזכיר את הפערים שראינו בין הגל של וריאנט אלפא לגל של וריאנט דלתא בבריטניה, שבהם ההבדל נבע משיעור גבוה של מתחסנים ומחלימים באוכלוסייה. מכיוון שדרום-אפריקה היא מדינה עם שיעור מחלימים גבוה במיוחד. ייתכן בהחלט שזהו הגורם גם לשיעור הנמוך יחסית של תמותה בגל הנוכחי. מכל מקום, אף שהערפל קצת פחות סמיך, אי-הוודאות עדיין גדולה.
הכתבה פורסמה במקור באתר דוידסון
ישראל: מתמקדים בילדים
בישראל נעשים כעת מאמצים להגביר את היענות ההורים לחסן את ילדיהם, עקב שיעורי ההתחסנות הנמוכים בגילים הצעירים. על פי הפרסומים, בארצות הברית לא דווח עד כה על אירועים רפואיים חריגים בקרב ילדים מחוסנים ולא זוהתה אצלם כלל תופעת הלוואי הנדירה של דלקת בשריר הלב (מיוקרדיטיס). אלה כמובן דיווחים ראשוניים בלבד, אך הם מעודדים בהחלט ותואמים את מה שידוע על התופעה הזאת בלי קשר לחיסון – שהיא פוגעת בעיקר בגברים צעירים. בינתיים חשוב לזכור כי להגנה שמספק החיסון נחוץ כחודש כדי להתפתח (שבוע מהמנה השנייה), ובזמן הזה הנגיף ממשיך להתפשט.
בדרום-אפריקה וריאנט אומיקרון אחראי כבר ל-90 אחוז מההדבקות, ובארצות הברית שיעור ההדבקה בו זינק תוך שבוע מ-0.4 אחוז מכלל המאובחנים החדשים לכמעט שלושה אחוזים מההדבקות. הווריאנט החדש הגיע לארצות הברית לפני שבועות ספורים בלבד, כך שהוא מתקדם מהר מאוד. בבריטניה, שיעור ההדבקה בווריאנט אומיקרון הגיע לכ-16 אחוז מהנדבקים החדשים במדינה. הסימנים האלה מורים שיש סיכוי רב שאומיקרון נמצא בדרכו להפוך לווריאנט הדומיננטי בעולם.
אז מה אנחנו יודעים?
אנחנו כבר יודעים שהווריאנט החדש, אומיקרון, מידבק הרבה יותר מקודמיו – עדיין לא ברור פי כמה. אנחנו רואים כי ההגנה שהחיסון מספק מפני הדבקה יורדת מאוד אצל מחלימים ותיקים ומחוסנים שלא קיבלו מנת דחף. אנחנו יודעים שהחיסון מקנה הגנה טובה ממחלה קשה, אם כי ייתכן שפחות מבעבר.
אנחנו גם מעריכים שהמחלה נעשית קלה יותר מאשר בעבר, אולי בזכות שיעור גבוה של מחוסנים ומחלימים, אך אולי גם משום שהנגיף נעשה פחות אלים. עם זאת, בגלל קצב ההדבקה המסחרר שלו, ייתכן שלא תהיה ירידה במספר הכולל של החולים קשה, שכן כשמספר החולים גבוה מאוד, יש חשיבות רבה גם לאחוזים נמוכים. השבוע אנחנו יודעים קצת יותר מאשר בשבוע שעבר, ובשבוע הבא נדע עוד קצת יותר. המדע אינו נח ואינו עוצר.