התחלואה בארץ ובעולם ממשיכה לרדת ואיתם סיכומים, הצהרות "תם הטקס", הסרת הגבלות ותחושת אופוריה של סוף מגפה. זאת למרות שאנחנו עדיין עומדים רשמית על למעלה מ-10,000 מאומתים ביום בישראל וקרוב למיליון מאומתים ביום בעולם, ובפועל מספר הנדבקים גבוה בהרבה. הגל האחרון גבה את חייהם של למעלה מ-1,700 ישראלים עד כה, ולמרות שהתחלואה בירידה, עדיין מתים מקורונה לא מעט ישראלים מדי יום. בארצות הברית וריאנט אומיקרון אחראי ליותר תמותה מווריאנט דלתא, בעיקר בגלל מספר הנדבקים העצום. גם בישראל אומיקרון גבה יותר חיי אדם מדלתא, והוא שני רק לאלפא שפגע באוכלוסייה בחורף שעבר. יכול להיות שהמגפה בשלביה האחרונים אבל אין מקום לשאננות. ככל הנראה נצטרך למצוא את הדרך לחיות עם הקורונה בלי להפקיר את הפגיעים ואת חסרי המזל.
בישראל ובעולם ממשיכים להקל ולהסיר הגבלות ומצד שני להרחיב את השימוש בחיסונים. הנטייה כיום היא לאפשר למי שיכול להתחסן להתחסן ולקבל את ההגנה המרבית אבל להסיר הגבלות עד כמה שאפשר. ממשלת בריטניה, שכמו תמיד מסמנת את הקצה המתירני הודיעה השבוע שהחל מ-1 באפריל תופסק חובת הבידוד לאנשים שנדבקו בקורונה, ובמקביל הודיעה כי תמליץ לילדים בני 11-5 להתחסן ותאשר את החיסון הרביעי לקבוצות הסיכון. בישראל, שנכנסה לגל מאוחר יותר ולכן גם יוצאת מאוחר יותר, הולכים בכיוון דומה. זה הכיוון שכל העולם הולך אליו - חיים לצד הקורונה, שילוב של אמצעי הגנה כמו בדיקות וחיסונים, אבל ללא הגבלות. יהיה לזה מחיר, אבל מצד שני נוכח ההיענות הנמוכה של הציבור להגבלות וחסינות הגבוהה באוכלוסייה נקווה שהמחיר הבריאותי יהיה נסבל. מה שברור, שהמחיר יוכתב משיעור ההתחסנות באוכלוסייה בהתאם להנחיות ולווראינטים שיבואו
הכתבה פורסמה במקור באתר מכון דוידסון לחינוך מדעי
הצלחה מאוחרת
חיסון חדש בדרך! חברת סאנופי הצרפתית פרסמה אתמול (23 בפברואר) תוצאות ראשוניות על החיסון שלה בשיתוף עם ענקית התרופות הבריטית GSK והן נראות טוב. מדובר בחיסון מבוסס חלבון, טכנולוגיה קלאסית הדומה לזו המשמשת כיום בחיסוני הפפילומה והשפעת, בשילוב עם מימרץ (אדג'ובנט) של חברת GSK שמגביר את הפעלת מערכת החיסון. החיסון הזה אינו חדש, ולפני כשנה הוא הניב תוצאות פושרות למדי בניסויים הקליניים, אך נראה שהתרכיב החדש מוצלח יותר, והחברה הודיעה שתגיש אותו בהמשך לאישור מינהל המזון והתרופות האמריקאי, FDA. הניסוי נערך על כ-10,000 מתנדבים, כמחציתם בקבוצת הביקורת. לדברי החברה, החיסון נתן הגנה של 100 אחוז ממחלה קשה, אך חשוב לזכור כי יתכן שחלק מהמשתתפים נדבקו בווריאנט אומיקרון, שהסיכון לתחלואה קשה בו נמוך יותר, וכאשר החיסון יינתן לאוכלוסייה גדולה יותר, היעילות הריאלית תהיה נמוכה במקצת. החיסון הצליח גם להקנות הגנה של כ-58 אחוז ממחלה תסמינית – דומה לזו שמעניקים החיסונים המובילים כיום מול אומיקרון. הניסוי נערך בתקופה שבה היו שני וריאנטים עיקריים, דלתא ואומיקרון, והחברה עדיין לא פרסמה את פרטי האפיון מי נדבק באיזה וריאנט, לכן קשה להעריך את מידת היעילות האמיתית של של החיסון בהגנה מפני כל אחד מהווריאנטים.
בנוסף, החברה פרסמה תוצאות של מבחני מעבדה שבהם החיסון הביא לייצור נוגדנים מנטרלים ברמה גבוהה גם כמנת דחף לחיסונים אחרים. סאנופי לא נכנסת לשוק ריק, כיום אחוזים גבוהים מהאוכלוסייה קיבלו חיסוני RNA (פייזר ומודרנה) או DNA (אסטרה זניקה וג'ונסון אנד ג'ונסון) כך שהחברה בוודאי תשאף לשווק את החיסון שלה כמנת דחף במדינות מערביות וכחיסון עיקרי במדינות עם אחוזי התחסנות נמוכים. לשם כך הם יצטרכו להציג נתונים קליניים הרבה מעבר למבחני המעבדה. בשורה התחתונה אמנם החיסון נראה מבטיח, אבל החברה הצרפתית תתקשה להדיח את החברות הקיימות מהבכורה, אולי אם תראה תוצאות טובות בניסוי הקליני במנת הדחף או הגנה שנשמרת לאורך זמן. מה שברור הואשאם החיסון הזה היה יוצא לשוק לפני שנה, הוא היה משנה את מפת ההתחסנות העולמית.
בשבוע שעבר דיווחנו שחברת פייזר משכה את הבקשה שהגישה ל-FDA לאישור חירום של חיסון הפעוטות בני חצי שנה עד חמש שנים. השבוע דיווחה סוכנות הידיעות רויטרס שהסיבה לכך עשויה להיות יעילות נמוכה מול וריאנט אומיקרון, הנפוץ ביותר בעולם כיום. כעת מחכים לתוצאות הניסוי במנה שלישית בקבוצת הגיל הזו, שיגיעו כנראה בסביבות אפריל. כמו כן, המרכז האמריקאי לבקרת מחלות, CDC שינה את המלצותיו לחיסוני צעירים והגדיל את המרווח בין המנה הראשונה לשניה משלושה שבועות לשמונה שבועות, ככל הנראה כדי לצמצם את הסיכון לתופעת הלוואי הנדירה של מיוקרדיטיס. ה-CDC חזר על המלצתו לחסן במנה שלישית בני 12 ומעלה, והנחה להעדיף חיסוני RNA (פייזר ומודרנה) על החיסונים האחרים.
מגפות מרימות ראש
גם השבוע המשיכו להתפרסם מחקרים ודוחות שבוחנים את התחלואה בתת-הווריאנטים של אומיקרון בנסיון להבין אם וריאנט BA2, שמתפשט ודוחק את אומיקרון "המקורי" במספר מדינות מסוכן יותר, ואם הוא מדביק מחלימים מאומיקרון. למעט מחקר מיפן על אוגרים, שהראה תחלואה קשה יותר בתת-הווריאנט הזה, הדיווחים הקליניים מהשטח בכמה מדינות מצביעים על כך שהדבקה חוזרת קיימת אבל נדירה, ושחומרת המחלה נראית דומה לאומיקרון המקורי. ההבדל העיקרי הוא רמת ההדבקה גבוהה יותר של תת-הווריאנט השני.
אחד החששות הגדולים שעומדים בפני מערכות הבריאות הוא ירידה בחיסוני השגרה בגלל מגפת הקורונה, ובהמשך אולי גם בגלל התערערות אמון חלקים בציבור ברפואה ובמדע. השבוע דיווחה רשת BBC על ירידה בהתחסנות ילדי בריטניה נגד מחלת החצבת. כרגע עוד לא דווח על התפרצות של המחלה אבל זה רק עניין של זמן כפי שראינו ב-2016. הדיווח הזה מצטרף לדיווח על חולה פוליו במלאווי שבמזרח אפריקה, אחרי חמש שנים שבהן היבשת הייתה נקייה מזני הבר של נגיף הפוליו, לאחר שהמחלה צומצמה רק לזן אחד שנמצא בפקיסטן ואפגניסטן. נקווה שזו לא תחילתה של מגמה.
חברת מודרנה דיווחה השבוע שהיא מתחילה את השלב השלישי של הניסויים הקליניים בחיסון לנגיף ה-RSV נגיף נשימתי אחר שהשנה הכניס לא מעט ילדים לאשפוז. אם יאושר, מודרנה מתכוונת לאחד אותו עם חיסון הקורונה ובהמשך אולי גם עם חיסון השפעת שהיא מפתחת. סיכוי לא רע שזה הכיוון שהעולם הולך אליו. חיסוני חורף משולבים לצמצום התחלואה. חיסונים כאלו, אם יאושרו, יאפשרו התאמה מהירה וקלה לווריאנטים חדשים של הנגיפים ויוכלו לצמצם במידה ניכרת את תחלואת החורף הקשה.