התפשטות מגפת הקורונה בארץ ובעולם מהווה איום על הרווחה הנפשית ותחושת המוגנות של כולנו. הפרסומים באמצעי התקשורת, ההנחיות ההולכות ומחמירות והשינוי הקיצוני והכפוי על שגרת החיים, מייצרים בציבור תחושת בהלה וחרדה מהלא נודע.
במצבי חירום ומשבר כל אחד מאתנו מגיב ומתמודד בדרכו. התגובה השונה למצב נובעת ממספר משתנים:
- מיידיות האיום
- הבדלי אישיות
- מידת הנגישות שלנו לתמיכה
- היכולת לבקש ולקבל עזרה
- תפיסתנו הסובייקטיבית את המצב ותחושת המסוגלות ביכולתנו להתמודד עמו
- חשיפה קודמת לאירועים טראומטיים ומשברים בהן חשנו חוסר אונים והיעדר שליטה
<< איך להתמודד עם לחץ בזמן קורונה?
<< 5 דרכים טבעיות להתמודדות נפשית בבית
קשישים ובעלי מערכת חיסונית מוחלשת מוגדרים כקבוצות סיכון בתחום הרפואי, אך חשוב שנפנה את תשומת הלב גם לקבוצות נוספות באוכלוסייה אשר פגיעות גם בתחום הרגשי. בתקופה האחרונה מגיעות לקו החם של ער"ן ולשירות המקוון אלפי פניות בנושא לחץ וחרדה, ביניהן לא מעט פניות של אנשים המתמודדים עם מצוקות נפשיות חריפות גם בימי שיגרה. עבור רבים מהם, הרגשות הקשים אינם חדשים אלא בעיקר מועצמים על רקע האתגרים הנערמים.
כך למשל, משתפת פונה צעירה בתחושת מועקה שלא מרפה: "יצאתי מאשפוז לאחרונה ואני לא מצליחה להירגע. אין לי מסגרת ואין חברה", פונה אחר מספר על תחושה מבשרת רע: "אני מתמודד עם פוסט טראומה מזמן השירות בצבא, מה עושים עם החרדה?". פונה חוזרת מתקשרת כדי לזכות באוזן קשבת. היא אומרת שהיא לא מבינה מה הקושי בבידוד לתקופה. "אני כל החיים בודדה" היא מודה. כמוה חש גם פונה מבוגר וגלמוד, המתעניין באמנות ובספרות ומשתף שסיפור חייו משול בעיניו ל"מאה שנות בידוד".
מצוקה נפשית היא לא רק בעיה פרטית אלא בעלת השלכות רחבות היקף על ילדים, הורים וקרובי משפחה, אשר נזקקים גם הם לסיוע ותמיכה. אם לבת המתמודדת עם הפרעת חרדה חשה חסרת אונים להושיט עזרה: "הבית לא בית, הילדה לא עצמה. לא עצמתי עין כבר תקופה ארוכה". מעבר לקו פונים גם הורים אובדי עצות: "לילד יש צרכים מיוחדים ואנחנו מפחדים שללא טיפול מצבו הנפשי יסלים. עוברים עלינו ימים קשים".
בעוד אצל רבים מועצמות תחושות הפגיעות והמצוקה, אחרים שואבים מהסולידריות החברתית נחמה. כשהמציאות הלא פשוטה היא משותפת, גובר הרצון להושיט יד ולסייע ובמקביל גדלה גם הנכונות להסתייע.
המלצות להתמודדות:
מידע מפחית חרדה
- התבססו על מקורות מידע אמינים ומוכרים
- הישמעו להנחיות משרד הבריאות המקנות תחושת שליטה
- למדו כיצד לשמור על עצמכם ועל הסובבים אתכם בתקופה הקרובה
- הימנעו מהצפה במידע – קבעו זמנים קבועים להתעדכנות מהירה
- הימנעו מצפיה בתכנים מעוררי חרדה באמצעי התקשורת וברשתות החברתיות
- העדיפו מידע על דרכי ההתמודדות וההתגוננות ופחות מידע על היקף ההתפשטות
שמרו על שגרה
- סדר יום והרגלים מייצרים תחושת ביטחון
- נסו לשמור על זמנים קבועים של קימה, מנוחה ושינה
- הקפידו על זמני ארוחות קבועים ועל תזונה בריאה
- שמרו על איזון ותנו מקום לתפקידים השונים בחיים – כבני משפחה, כקולגות לעבודה, כחברים בקבוצה
חשיבה חיובית תורמת לרווחה הנפשית
- שירותי הרפואה מתקדמים וכל יום שעובר מקרב אותנו למציאת טיפול וחיסון
- אופטימיות מקדמת התמודדות
- האמינו בעצמכם וחזקו תחושת מסוגלות: ההתמודדות עם מצוקה ועם משבר היא חלק מהקיום האנושי. יש בכם תעצומות נפש שהוכיחו עצמם עבורכם בעבר. שמירה על בריאות נפשית היא ריצה למרחקים ארוכים, עם עליות ומורדות. המשיכו להתמודד באומץ!
הישארו אקטיביים
- התמקדו ביש במקום בחסר: אילו פעילויות מהנות ביכולתכם עדין לבצע?
- היעזרו באסטרטגיות מפחיתות חרדה שנכונות לכם: פעילות גופנית, עיסוק באומנות וביצירה, נשימה עמוקה, דמיון מודרך או מדיטציה קצרה, האזנה למוסיקה מעוררת השראה או קריאה
בטאו את רגשותיכם
- אל תפחדו מהפחד. כל רגש הוא לגיטימי. אל תשפטו את עצמכם לחומרה
- תגובות הלחץ והחרדה הנן טבעיות ומובנות על רקע מצב החירום
- שתפו חברים ובני משפחה בתחושות ותגלו שאינכם בודדים לעת צרה
- הציעו גם לסובבים תמיכה
- תכננו תוכניות לעתיד והפיחו תקוה, שוחחו על פעילויות וטיולים אחרי הסערה
דאגו לקבל סיוע מקצועי רציף ובקשו תמיכה
- היו מודעים לסימני אזהרה המעידים על עוצמת מצוקה גבוהה
- במידה וסימפטומים מוכרים אינם מרפים או שמופיעים חדשים, יש לערב אנשי מקצוע. אל תישארו לבד עם החרדה ופנו ללא היסוס לקבלת עזרה
- לשירות המיוחד של ער"ן חייגו 1201 שלוחה 6 או פנו לסיוע ער"ן באינטרנט באמצעות צ'אט ופורום באתר ער"ן באתר.
עוד על נגיף הקורונה:
>> חדשות מעודדות מסין: בן 100 החלים מקורונה
>> בלי מעקב ובלי הפחדה: איך דרום קוריאה מתמודדת עם הקורונה?
השתמשו באמצעים שהשתמשתם בהם בעבר
סאלי רוס ביהרי, מנהלת המרכז למצוינות מקצועית באנוש – העמותה הישראלית לבריאות הנפש, מסכימה אף היא עם ההמלצות.
"דברו על זה, אל תתביישו. זה בסדר גמור להרגיש עצובים, לחוצים, מבולבלים, מבוהלים או כועסים במהלך משבר", היא מוסיפה." שתפו ברגשות ושוחחו (בווטסאפ, במייל בסקייפ ובאמצעים נוספים לתקשורת מרחוק) עם בני משפחה או חברים שאתם מרגישים בנוח ויכולים לסייע לכם.
"ידע זה כוח, מינון של מידע חשוב לא פחות. בכל יום רצות מאות הודעות בווטסאפ ובפייסבוק חלקן 'פייק ניוז' וחלקן פשוט לא ממש נכונות, הימנעו מצריכת מידע הגורם לכם חרדה או מצוקה.
גם רוס ביהרי ממליצה לשמור על השגרה. "נסו לנהל לו"ז קבוע ובחרו בפעילויות שמרגיעות אתכם: פעילות גופנית (מכל סוג), תחביבים, יצירה, ספורט, ציור, מוסיקה, או כל דבר אחר שמשמח אתכם. השתמשו בנסיון העבר - השתמשו באמצעים בהם השתמשתם בעבר להתמודדות עם קשיים. הם יכולים לסייע לכם להתמודד עם הרגשות בזמנים אלו. זכרו שמדובר במצב זמני וכך צריך להתייחס אליו, שמרו על אופטימיות.
אלו מכם שנמצאים בבידוד או מעוניינים לשתף – אנחנו כאן בשבילכם. פנו אלינו בטלפון: 074-7556155 או במייל: info@enosh.org.il
*ד"ר שירי דניאלס היא המנהלת המקצועית הארצית של עמותת ער"ן ומחברת הספרים 'עוצמת ההקשבה – כיצד לסייע לסובבים אותך בזמן מצוקה רגשית ומשבר' ו 'כאב אנלוגי בעידן דיגיטלי - התמודדות חיובית עם פרידה וגירושים', בהוצאת מטר.