אחד הוויכוחים הערים היום סביב הקורונה הוא נושא החיסונים בבתי הספר, כאשר חלק גדול מהציבור סבור שיש היגיון בביצוע חיסונים בשטח בתי הספר בשעות הלימודים בעוד שרת החינוך מתנגדת לכך וחותרת לביצוע הבדיקות לפי או אחרי שעות הלימודים. הוויכוח הוא כנראה אידאולוגי יותר ממעשי, אבל הנקודה החשובה ביותר, היא ההזדמנות הגדולה לייצר מבצע חיסונים יוצא דופן שיעלה משמעותית את שיעור המתחסנים בקרב התלמידים.
עקבו אחרינו בפייסבוק ותקבלו את כל הכתבות ישר לפיד >
ד"ר ענר טל מומחה לכלכלה התנהגותית מהמרכז האקדמי למשפט ולעסקים בר"ג, מסביר מהן הסיבות שמתן החיסונים בבתי הספר יכול להיות אפקטיבי ביותר ולקדם אותנו למקום בטוח יותר מול המגיפה:
- אפקט עדר: אנשים נוטים לעשות כפי שחבריהם עושים. תלמידים שיראו את חבריהם מתחסנים, והורים שרואים ילדים אחרים מתחסנים בשנות הלימודים, ייטו שניהם להתחסן גם הם. אפקט זה יהיה חזק במיוחד כשההתנהגות בקרב כתלי בית הספר ועל כן בעלת נראות גבוהה. לראות אחרים מתחסנים במו עיניך, חזק בהרבה מלדעת תיאורטית שיש ילדים אחרים שמתחסנים.
- מומנטום התנהגותי: ברגע שתתחיל תנועה של תלמידים לחיסון בבית הספר שנראית על ידי אחרים ייווצר מומנטום התנהגותי חיובי, שיעלה מאוד את שיעור ההתחסנות.
- נוחות וקלות: יצירת מנגנון קל ונוח מעלה בצורה משמעותית את הסיכוי להתחסנות. גם אם החיסון זמין ונוח מחוץ לבית הספר, עדיין הוא יחייב תוכניות והתארגנויות מיוחדות מצד ההורים והילדים: לגבש תכנית וזמן ולעיתים מכונית, חניה ושאר תלאות על מנת ללכת להתחסן. הקלות והמיידיות של חיסונים בבית הספר, תעלה את ההתחסנות לאין שיעור.
- נראות: עצם הנראות של תחנות החיסונים בבתי הספר תעלה גם היא מאוד את הסיכוי להתחסנות. אנחנו מגיבים כלפי דברים אותם אנו רואים בעיניים. דמיינו רגע, כיצד אתם מגיבים לבקבוק קוקה קולה צונן שעומד מול עיניכם...
- תכנית פעולה: תכנית קונקרטית וסדורה לחיסון, מעלה מאוד את סיכויי ההתחסנות, בהשוואה להזדמנות תיאורטית לקביעת תורים. שילוב מערך החיסונים בבתי הספר, תוך הקצאת שעות מסוימות לביצוע החיסונים והזמנת הסטודנטים להתחסן בשעות אלו, עם קביעת זמנים אישיים לכל תלמיד מעונין ונאדג'ים אישיים ליציאה לחיסון בזמן שנקבע, תסייע מאוד להעלות את אחוזי המתחסנים.
- שנאת הפסד: קביעת זמן מוגבל לחיסונים בבית הספר ותחושה שכל האחרים מתחסנים ואינני רוצה לפספס את ההזדמנות תעלה גם היא את ההתחסנות בפועל.
עוד ב-mako בריאות:
<<מה הסיכוי לחסל לגמרי את הקורונה?
>>פריצת דרך ישראלית במלחמה נגד זן הדלתא
>> מדענים: צפויה ירידה דרמטית במספר הנשים בעולם
אמצעים נוספים לעידוד התלמידים להתחסן בבית הספר:
- מדבקות למחוסנים
- פרסום אחוזי ההתחסנות בבתי הספר
- תחרות בין כיתתית או בין ספרית לעידוד שיעורי התחסנות
- קביעת תוכניות וזמנים קונקרטיים לחיסון (באישור ההורים)
- יצירת תחנות חיסון נראות, נעימות ולא מרתיעות
- שיח בכיתות, הבהרת אפשרות הבחירה בחיסון ובזמן החיסון והדגשה של מה שמאבדים מהיעדר התחסנות (הצורך בבדיקות, למשל, בהתאם לתו הירוק)
בתי הספר הם חלק מהמרקם החברתי הישראלי, ומרכיב קריטי בעתידה בכל היבט אפשרי, גם הבריאותי. לכן חשוב שגם בנושא החיסונים, ובנקודת זמן קריטית זו, ישתתפו גם בתי הספר כחלק מהמאמץ הארצי הכללי להביא למצב בו נוכל באמת לחיות לצד הקורונה, מבלי קורבנות שאפשר היה למנוע לו רק הנכד, האחיין, או הילד בסרט, באוטובוס, בתור לרופא ובדוכן הפלאפל, היה מחוסן.
*הכותב הינו מומחה לכלכלה התנהגותית מהמרכז האקדמי למשפט ולעסקים בר"ג.