מחר בחצות יתהדק הסגר הנוכחי ויכלול הגבלות משמעותיות, ביניהן סגירה מלאה של מערכת החינוך למעט החינוך המיוחד והנוער בסיכון, הגבלת היציאה מהבית עד קילומטר, סגירה נרחבת של מקומות העבודה ואיסור שהייתה בבית של אחר.
פרופ' יהודה אדלר, דיקן הפקולטה למדעי הבריאות ב"מרכז האקדמי למשפט ועסקים", חושב שיש כמה דברים שיכולים היו להיעשות לפני שהוחלט לנקוט צעדים קיצוניים. הנה כמה דוגמאות.
הידוק הסגר על אזורים אדומים וכתומים בלבד
"אין שום סיבה לסגור ערים ירוקות. חשוב שבתי הספר והמסחר ימשיכו לפעול באזורים שבהם התחלואה אינה גבוהה, תוך שמירה על כללי התו הסגול".
סגר ממוקד לאוכלוסיות בסיכון
"במקביל למאמץ המבורך לחסן את הגיל השלישי ואת שאר האנשים שנמצאים בקבוצות סיכון, אפשר לבודד קבוצות אלה עד למועד שבו רוב האוכלוסייה תחוסן או לחלופין – כאשר התחלואה תרד. בצורה כזאת אפשר למנוע תחלואה משמעותית וגם לאפשר את המשך פעילות המשק הסדירה בהתאם לכללי הבטיחות".
חיסון אנשי ההוראה
"על מנת שבתי הספר יוכלו להמשיך ולתפקד צריך לחסן את כל המורות והמורות. אמנם כבר ניתנה הנחיה כזאת בתחילת השבוע, אבל כמו בכל דבר שקשור לטיפול במגפה בפועל זה לא קורה".
הטלת סמכויות על ראשי הרשויות המקומיות
"ראשי הרשויות מסוגלים לראות את הדברים ברמת המיקרו, להבין היכן קיימת בעיה נקודתית וכך גם להציע פתרונות ממוקדים".
עוד ב-mako בריאות:
>> מחקר חושף: זה התסמין המובהק ביותר לקורונה
>> התחסנה והניקה במקביל – ועוררה סערה
>> 4 מזונות מאסט לתוחלת חיים ארוכה
ד"ר אורי לרנר מעמותת מדעת טוען כי "כרגע בשל מצב התחלואה הנוכחי אין ברירה אלא ללכת לסגר מלא. אבל היה אפשר לנקוט דרכים אחרות בשלבים מוקדמים יותר. הכוונה היא לחלוקת המדינה לאזורים, לאחר שכל עיר גדולה תחולק לרבעים קטנים. בדרך זו, מעורבות הרשויות המקומיות תגדל וכך גם המעקב אחר ההתפשטות. סגרים מקומיים יהיו יעילים כי נעצר מעבר בין ערים, יש יותר שליטה ושגרת החיים יותר מתקיימת באזורים בהם מקפידים על ההנחיות".