כמו בשנתיים הקודמות, גם קיץ 2022 נפתח בתחושת "סוף קורונה", שהתנפצה על קרקע המציאות. אבל המצב הפעם שונה, בראש ובראשונה בכך שכעת הרוב המכריע של האוכלוסייה כבר חוסן, נדבק או גם וגם. כיוון שכך, כשמערכת החיסון שלהם נחשפת לנגיף קורונה הוא לא לגמרי זר לה ויש לה כלים לפעול מולו בצורה יעילה ומהירה.
את הגל הנוכחי מניעים שני תת-וריאנטים חדשים ממשפחת אומיקרון. הפעם נמצאות במוקד שתי מדינות: דרום אפריקה ופורטוגל. הווריאנטים התגלו בדרום אפריקה בינואר ובפברואר, בשלהי גל האומיקרון המקורי, והתחילו להתפשט במהלך הסתיו בחצי הכדור הדרומי. בדרום אפריקה התחלואה והתמותה בגל הזה היו מתונות יחסית לגל הקודם, אולי כי רוב האוכלוסייה כבר נדבקה בווריאנטים הקודמים. בפורטוגל, לעומת זאת, התחלואה והתמותה היו דומות לאלה שראינו בחורף האחרון. אוכלוסיית פורטוגל התחסנה בשיעור גבוה בשתי מנות ובשיעור סביר במנות דחף נוספות, כך ששיעור התמותה בה בגל הנוכחי אינו גבוה במיוחד.
כעת מתפתחים גלים במדינות נוספות, כגון בריטניה, בלגיה וישראל. זהו כבר הגל השישי של המגפה ברוב המקומות, כך שמערכות הבריאות כבר מתורגלות. המידע נאסף, מפיקים לקחים ממדינות אחרות, ומגל לגל לומדים את מחירי המחלה. כל מדינה עושה את השיקולים שלה – רובן בוחרות לספוג את התחלואה במחיר פגיעה באוכלוסיות חלשות.
ממעט המידע שכבר הצטבר מסתמן ששני הנגיפים החדשים מתנהגים בצורה דומה לווריאנטים האחרים ממשפחת אומיקרון. הם קצת יותר מידבקים, ויש מחקרים שמדווחים על הבדלים מסוימים במנגנון ההדבקה של אחד מהם. נכון לעכשיו נראה ששיעור התחלואה הקשה שהם גורמים דומה לשאר התת-וריאנטים של אומיקרון.
מה שמטריד פה במיוחד הוא שרואים בבירור שגם אנשים שחוסנו באופן מלא והחיסונים שלהם עדיין בתוקף, ואפילו מחלימי אומיקרון מהגל הקודם, עדיין עלולים להידבק. מחלימים ומחוסנים פחות נוטים להתדרדר למחלה קשה, אבל ברור שההגנה הטובה מהדבקה שנתנו החיסונים עד להופעת האומיקרון ממשיכה להישחק. המשמעות היא שהחיים לצד הקורונה יתבטאו בהדבקה תקופתית במחלה – נטל תחלואה שנתי שיצטרף לזה של מחלות כמו שפעת.
הכתבה פורסמה במקור באתר מכון דוידסון לחינוך מדעי
BA.4/5 is on the rise to become dominant in the US and UK. It hit South Africa and Portugal first. Note the difference in impact for those 2 countries in deaths pic.twitter.com/9Y4io9tZwo
שובם של חיסוני הילדים
בינתיים, במאמץ להרחיב את ההגנה החיסונית ולהפחית את נטל התחלואה אישרו רשויות הבריאות בארצות הברית ולאחרונה גם בישראל, מתן מנת חיסון שלישית לילדים מגיל 5 ומעלה.
אמש (15 ביוני) המליצה הוועדה החיצונית המייעצת למינהל המזון והתרופות בארצות הברית (FDA) פה אחד לאשר את מתן חיסוני הקורונה שפיתחו החברות מודרנה ופייזר לילדים מגיל שישה חודשים עד 5 שנים. ההמלצה ניתנה על סמך התשובה החיובית שנתנו המומחים לשאלה: "על בסיס הידע המדעי הקיים, האם התועלת בחיסון עולה על הסיכונים שבו?"
לשתי החברות יש חיסונים בעלי הרכב דומה, אבל בניסויים הקליניים של כל אחת מהן נבדק דפוס שימוש (פרוטוקול) שונה ולכן גם ההתוויה שהומלצה הייתה אחרת. חברת מודרנה בדקה מתן שתי מנות חיסון במינון של 25 מיקרוגרם – רבע מהמינון שניתן למבוגרים. היעילות במניעת מחלה תסמינית שנמצאה מול וריאנט אומיקרון עמדה על 51 אחוז עד גיל שנתיים ו-37 אחוז עד גיל חמש. החיסון של פייזר ניתן בשלוש מנות במינון של 3 מיקרוגרם בלבד – עשירית מהמינון שניתן למבוגרים ושליש מזה שניתן לילדים גדולים יותר. היעילות שנמצאה בניסויים עמדה על כ-28 אחוז במניעת מחלה תסמינית ו-75 עד 82 אחוז במניעת מחלה קשה. מאחר שהתחלואה הקשה אצל ילדים נמוכה מאוד, הנתונים מבוססים על מספר קטן מאוד של חולים קשים, וסביר מאוד להניח שהנתון אינו מדויק. נמצא גם שחיסון בשתי מנות של פייזר אינו יעיל, אולי בגלל המינון הנמוך שנבחר, והמנה השלישית נחוצה כדי להגיע ליעילות גבוהה יותר.
אומנם ילדים נוטים פחות לחלות קשה בקורונה, אך חיסונם הוא נדבך חשוב בהגנה על אלה מהם שכן עלולים לחלות קשה, ובצמצום הסבל והפגיעה באיכות החיים של ילדים שיסבלו מתסמינים מתמשכים של המחלה. וחשוב לא פחות, חיסון הילדים מגן גם על המבוגרים בסביבתם, שעלולים להידבק מהם.
כעת, אחרי שיינתן האישור הסופי לחיסון הפעוטות, כמעט כל האוכלוסייה יכולה להתמגן. נשאר רק לראות עד כמה הורי הילדים ייענו לקריאה להתחסן. אם לשפוט על בסיס התגובה הציבורית לחיסונים לילדים הגדולים יותר, נראה שבשלב זה ההיענות לא תהיה גבוהה. עם זאת, סביר להניח שההיענות תגבר אם חלילה יופיע וריאנט חדש ואלים יותר.
מה בנוגע לחיסון לאומיקרון?
החיסון כיום אומנם נותן הגנה מסוימת מהמחלה, ובעיקר ממחלה קשה, אבל אט-אט גם ההגנה הזאת מתכרסמת. ברור לפיכך שנחוץ חיסון יעיל יותר, שגם יגן מפני טווח רחב יותר של וריאנטים.
במהלך החורף האחרון הצהירו פייזר ומודרנה שהן תהיינה זקוקות למאה ימים בלבד כדי לפתח חיסון מותאם לווריאנט אומיקרון. מאה הימים הללו חלפו מזמן, ואנחנו הולכים ומתקרבים לסוף המאה הבאים, אך עד כה לא התפרסמו כל ממצאים מניסויים בבני אדם. העיכוב הזה מעיד כנראה שיעילות החיסון המותאם אינה עונה לציפיות.
לא מדובר בהפתעה גדולה, ממצאים ראשוניים ממחקרים על בעלי חיים הראו שיעילות החיסון המותאם לווריאנטים החדשים לא עולה על יעילות החיסון הקיים. כעת הדממה הרועמת מכיוון החברות רומזת שהמצב אינו שונה מהותית אצל מחוסנים אנושיים.
התחנה הבאה היא הסתיו הקרוב. פייזר ומודרנה עובדות שתיהן על פיתוח חיסונים רחבים יותר, שלטענתן אמורים להתאים ליותר וריאנטים ולשפר את ההגנה החיסונית, במיוחד לקראת החורף בחצי הכדור הצפוני. נכון לעכשיו מהלכה של המגפה מוכתב בעיקר מהווריאנטים המידבקים מאוד ממשפחת אומיקרון. עם זאת, לא מופרך לחשוב שאי שם בעולם מקננים ברגעים אלה ממש וריאנטים חדשים שישנו את כללי המשחק פעם נוספת. נראה שסוף המגפה עוד רחוק.
ובחזית התרופות
חלק חשוב בהתמודדות עם המחלה הוא הטיפול בחולים ומניעת הידרדרות במצבם. נכון לעכשיו אין הרבה טיפולים יעילים בחולים שמצבם קשה, אבל יש דרכים לא רעות למנוע מאנשים במצבי סיכון להגיע למצב הזה מלכתחילה.
חלק מהטיפולים הללו מבוססים על מתן נוגדנים נגד הנגיף. הבעיה שלהם היא שהמבנה של הנגיף משתנה מווריאנט אחד למשנהו, ויעילות הטיפולים פוחתת כשהאזורים בנגיף שעליהם הנוגדנים אמורים לפעול משתנים. במהלך החורף האחרון ראינו שרוב הטיפולים מבוססי הנוגדנים איבדו את יעילותם כמעט לחלוטין מול האומיקרון.
לעומת זאת, יש שתי תרופות שפוגעות במנגנונים אחרים של הנגיף, ומאחר שהמנגנונים האלה לא השתנו כמעט בין הווריאנטים, הן עדיין יעילות. התרופות הללו הן מולנופירביר (Molnupiravir) שפיתחה חברת התרופות מרק (Merck), ופקסלוביד (Paxlovid) של חברת פייזר. לפני כשנה פרסמו שתיהן ממצאים מחמיאים של מחקרים קליניים בתרופות, אבל הנתונים החשובים באמת הם אלה שמגיעים מהעולם האמיתי, עם מספרים גדולים באמת.
הממצאים הללו התמהמהו זמן רב. לאחרונה התפרסמו לבסוף כמה מחקרים שבחנו את יעילות התרופות על אנשים בקבוצות הסיכון, ובעיקר קשישים. מחקר מהונג קונג מצא שהיעילות של פקסלוביד במניעת מחלה קשה או מוות עומדת על כ-70 אחוז, ואילו זאת של מולנופירביר היא כ-50 אחוז. מחקר שני מהונג קונג הראה תוצאות דומות: 75 אחוז לפקסלוביד ו-40 אחוז למולנופירביר. מחקר מישראל, שבחן רק את הפקסלוביד, מצא יעילות גבוהה אף יותר, של 81 אחוז במניעת תמותה של מבוגרים מעל גיל 65, ו-67 אחוז במניעת אשפוז באותה קבוצת גיל. אצל צעירים יותר לא נמצא הבדל משמעותי. ומחקר נוסף מישראל הראה יעילות נמוכה יותר אבל עדיין משמעותית: מעל 50 אחוז במניעת מחלה קשה ותמותה.
למרות המספרים היפים, יש לשים לב שהתרופות הללו יעילות רק בתנאים מאוד ספציפיים: הן מועילות בעיקר לקשישים – קבוצת הסיכון העיקרית במחלת הקורונה – והן יעילות רק כשמקבלים אותן זמן קצר אחרי ההדבקה. אחרי שמצב החולה כבר החל להידרדר, השפעתן פוחתת מאוד. וחשוב לא פחות: ארבעת המחקרים נעשו בתקופה שבה הווריאנט הדומיננטי היה אומיקרון, כך שהם מעידים ששתי התרופות שומרות עד כה על יעילות גבוהה מול וריאנטים חדשים. אפשר לקוות שבהמשך יאושרו לשימוש עוד תרופות וחיסונים, שיעשירו את סל הכלים הרפואי ויפחיתו את נטל התחלואה.