לאחרונה פורסם מחקר שהראה את מידת עמידותו של נגיף הקורונה על משטחים שונים. בין היתר, נמצא כי הנגיף מסוגל לשרוד ימים על משטחים מסוימים ושהווירוס שורד ברסיסי טיפות (מפיהם של נדבקים) במשך שעות. מחקר זה פורסם ברחבי העולם והוא בהחלט משמעותי להבנה של תוחלת החיים של הנגיף ופוטנציאל ההדבקה. אך ישנם מומחים שסבורים כי המחקר פורש לא נכון ושלמעשה משך הזמן שהנגיף שורד על משטחים לא בהכרח מעיד על כך שהוא עדיין מסוגל להדביק.
המחקר בדק כמה זמן הנגיף מסוגל להישאר על משטחים כמו פלסטיק, פלדת אל-חלד, קרטון ונחושת. המסקנה, כאמור הייתה שהוא מסוגל לשרוד ימים ואף שעות על משטחים שונים. מטרת המחקר הייתה לבדוק כמה זמן ייקח לווירוס לדעוך על משטחים שונים ובסביבות שונות. מגדירים זאת בעגה המקצועית "זמן מחצית החיים" – הזמן שלוקח ל-50 אחוז מחלקיקי הווירוס למות. אבל מתברר שזו לאו דווקא אינדיקציה לכך שתידבקו בו אם אכן תגעו במשטח. "העובדה שניתן לזהות וירוס במשטח מסוים לא אומרת שהוא בהכרח מידבק", הסביר גרגורי פולנד, חוקר חיסונים ל"מאיו קליניק".
הסבירות להידבק ממשטחים נמוכה משחושבים
קשה מאוד להעריך עד כמה משטח מסוים שנגוע בנגיף יכול באמת לגרום להדבקה, כיוון שישנם גורמים סביבתיים שנכנסים למשוואה ומשפיעים על מידת עמידותו של הנגיף. כך שלמעשה, לפי מומחים, קשה מאוד לדעת כמה נגיף יכול עדיין להדביק על גבי משטחים, על סמך בדיקת מעבדה בלבד (שזו סביבה מאוד מסוימת ומבוקרת שלאו דווקא משקפת את הסביבה החיצונית). חום ואור יכולים להאיץ את דעיכת הנגיף, למשל.
"אתם צריכים שתהיה לכם רמה גבוהה של חשיפה לנגיף כדי להידבק", מסביר רוס מק'קיני, המנהל המדעי של ההתאחדות האמריקאית לבתי הספר לרפואה. כלומר, מלכתחילה צריכה להיות כמות משמעותית של וירוס על גבי משטח, כדי שהוא ישרוד עליו זמן רב ואז שתידבקו ממנו. המסקנה? אמנם המחקר מספק מידע מדעי מהימן, ייתכן שהוא לא יעיל במיוחד עבור אנשים בעולם האמיתי. אין זה אומר שזה לא אפשרי להידבק ממשטח נגוע, אך הסבירות הולכת ופוחתת אחרי שעות ובטח אחרי ימים.
עוד על נגיף הקורונה:
>> אז מה הבידוד החברתי הזה יכול לעשות לנו?
>> "הקורונה היא סתם מגפה עם יחסי ציבור"
>> האם זו הסיבה שהקורונה היכתה חזק באיטליה?
ומה לגבי מידת עמידותו של הנגיף באוויר?
במחקר הוצג גם מידע שלפיו נגיף הקורונה יכול לשרוד שעות באוויר, כלומר שניתן להידבק בנגיף מהאוויר, גם אם לא נוצר מגע ישיר עם אדם שנדבק בנגיף וגם אם לא הייתה קרבה לאדם נגוע. אוטו יאנג, מומחה למחלות זיהומיות במרכז הרפואי של אוניברסיטת UCLA, כתב פוסט שבו הוא מציין את ההבדל שבין משהו שהוא סביר מבחינה מדעית, אך במקביל בעל סבירות נמוכה לקרות בפועל. לטענתו, למרות שהמידע המוצג במחקר המשטחים עשוי להיות נכון, הוא עדיין עלול להיות מטעה.
"הצהרתם, שהידבקות באמצעות רסיסי טיפות 'סבירה' – למעשה מטעה, למרות שמבחינה טכנית היא נכונה". הוא ממשיך ומסביר כי זה כמו להגיד שזכייה בלוטו היא סבירה, או אפשרית. זה יכול לקרות, בייחוד אם אתם מעלים את הסיכוי בכך שאתם קונים מיליוני כרטיסי לוטו במהלך ניסוי. אבל האם ניסוי זה רלוונטי לתנאים בעולם האמיתי? "'סביר' לא אומר שזה אכן קורה".
יאנג מדגיש עד כמה תהליך של ניסוי מדעי יכול לבלבל וכמה חשוב שאחרי פרסום מחקרים, מומחים ידונו בממצאים. נוסף לכך, מסביר יאנג, זו הסיבה שפעמים רבות יוצא מחקר ואז כמה ימים לאחר מכן יוצא מחקר אחר שטוען ההפך. במיוחד בימינו, כשנעשים המון מחקרים על נגיף הקורונה ויש לחץ לפרסם אותם במהירות – חשוב לקחת כל מחקר בערבון מוגבל. זה לא אומר שהם לא מוסרים מידע אמין, אך בסופו של דבר, כדי לאשר מידע מדעי באופן חד משמעי דרוש זמן ממושך.