אנשים שנדבקו בקורונה נמצאים בסיכון מוגבר לפתח הפרעות מוח מסוימות למשך שנתיים (לפחות) לאחר ההדבקה, כך עולה ממחקר חדש שנערך על ידי אוניברסיטת אוקספורד. בעוד שהסיכון לפתח הפרעות פסיכיאטריות נפוצות כמו חרדה ודיכאון פחת לאחר מספר חודשים - הסיכון לדמנציה, אפילפסיה, פסיכוזה וערפל מוחי נותר גבוה יחסית לאורך כל התקופה שנחקרה.
עקבו אחרינו בפייסבוק ותקבלו את כל הכתבות ישר לפיד >
החוקרים עקבו אחרי קבוצה של כמעט 1.3 מיליון אנשים שאובחנו עם קורונה בין ינואר 2020 לאפריל 2022. רוב החולים טופלו בארצות הברית, וחלקם באוסטרליה, בריטניה, בולגריה, ספרד, הודו, מלזיה וטייוואן. כשליש מאלה שנדבקו, אובחנו עם מצב פסיכיאטרי או נוירולוגי תוך 6 חודשים. עבור 13% מהמאובחנים, זו הייתה האבחנה המתועדת הראשונה שלהם מסוג זה.
האבחנות השכיחות ביותר מיד לאחר ההדבקה בקורונה היו חרדה והפרעות במצב הרוח. אבל חודשיים לאחר ההחלמה, לא נמצא סיכון גבוה יותר לפתח חרדה ודיכאון ביחס לחולים אחרים שהחלימו ממחלות שונות בדרכי הנשימה.
לצד זאת נמצא הבדל של 1.2% במספר המבוגרים שפיתחו דמנציה לאחר קורונה בהשוואה לאלו שלא נדבקו מעולם. "למרות שהסיכונים האישיים לרוב ההפרעות הם קטנים, ההשפעה על כלל האוכלוסייה עשויה להיות משמעותית עבור מערכות הבריאות והשירותים הסוציאליים בשל היקף המגיפה ורבים מהמצבים הללו הם כרוניים", אמר פול הריסון, פרופסור לפסיכיאטריה באוניברסיטת אוקספורד והמחבר הראשי של המחקר.
השפעה לטווח ארוך בקרב ילדים
החוקרים דיווחו בנפרד על הנתונים של ילדים מול מבוגרים בני 65 ומעלה. הסיכון לפתח הפרעות נוירולוגיות ופסיכיאטריות מתמשכות היה הגבוה ביותר בקרב מבוגרים בהשוואה לקבוצות גיל אחרות. אך בדומה למבוגרים, גם ילדים נטו יותר להיות מאובחנים עם ערפל מוחי, נדודי שינה, דימום מוחי, פסיכוזה ומצבים נוירולוגיים אחרים בתקופה שלאחר ההדבקה בקורונה.
הממצא הבולט במחקר של 185,000 מטופלים מתחת לגיל 18 הוא שהם היו בסיכון גבוה פי שניים לפתח אפילפסיה. 2.6 אחוז פיתחו את המצב לאחר הדבקה בקורונה לעומת 1.3 אחוז לאחר מחלה אחרת בדרכי הנשימה. עם זאת, הילדים לא נמצאו בסיכון גבוה יותר לחרדה ודיכאון לעומת אלו שהחלימו ממחלות אחרות בדרכי הנשימה, והסיכון המוגבר לאבחנות נוירולוגיות ופסיכיאטריות פחת מהר יותר מאשר אצל מבוגרים.
השוואה בין הגלים
המחקר השווה את הנתונים על פני הגלים השונים של המגיפה. נמצא שאנשים שנדבקו במהלך גל אלפא נטו להיות בעלי הסיכון הנמוך ביותר לבעיות נוירולוגיות ופסיכיאטריות.
לצד זאת, אלה שחלו במהלך גל האומיקרון היו בסיכון גבוה בדומה לגל הדלתא, למרות הנטייה של הגרסה הזו לגרום למחלה קלה יותר. החוקרים מציינים כי גם אם גרסאות עתידיות יובילו למחלות קלות בהרבה, עדיין הסיכון להפרעות לטווח ארוך ממשיכות להיות רלוונטיות.
למה זה קורה?
מחקרים אחרים שפורסמו לאורך השנה האחרונה מצאו שהידבקות בקורונה עלולה לגרום לשינויים במבנה המוח ובתפקודם. באחד המחקרים האחרונים, חוקרים ערכו סריקות מוח של מבוגרים כארבעה חודשים לאחר שנדבקו בקורונה ומצאו שרבים מהם חוו שינויים במבנה המוח שלהם וירידה קוגניטיבית מהירה יותר.
במחקר נוסף של בית הספר לרפואה של אוניברסיטת סטנפורד נמצא כי הנזק לחומר הלבן של המוח לאחר הידבקות בקורונה דומה לפגיעה קוגניטיבית שנגרמת מטיפולי כימותרפיה בחולי סרטן. במהלך המחקר נמצא כי הנגיף שיבש את הפעילות התקינה של מספר תאי מוח והותיר אחריו סימנים של דלקת, בדומה לטיפולי כימותרפיה.