לצד תופעות לוואי בריאותיות רבות, גופניות ונפשיות, הקורונה גם פתחה תיבת פנדורה של חוסר ביטחון עצמי שמשפיע על כל אספקט בחיינו. תופעה חדשה שזכתה לכינוי 'דיסמורפיית זום' מבטאת תופעה מטרידה, שהתפתחה במהלך השנתיים האחרונות ומשקפת מודעות גוברת למראה שלנו לצד הרצון לשנות אותו באופן מלאכותי, תוצאה ישירה של השימוש הגובר בתוכנת הזום.
פוגשים את עצמנו מידי יום לשעות ארוכות - אם בזמנים של שגרה אנחנו עוד יכולים 'לחמוק' מעצמנו ולא להתעמת באופן ישיר מידי עם המראה שלנו, תקופת הקורונה לא הותירה לנו הרבה ברירות עם מצלמות הוידאו שהפכו לאמצעי תקשורת ראשי לצרכי עבודה, לימודים ואינטראקציות חברתיות.
מי שאחראית למושג החדש היא רופאת עור בהרווארד, ד"ר שאדי קורוש, שהבחינה בעלייה משמעותית של קביעת תורים לטיפולים וניתוחים לשינוי מראה הפנים במהלך המגפה. המרפאה שלה נפתחה מחדש לקביעת תורים אישיים בקיץ האחרון אחרי הסגר, אז הבחינה בעלייה בהתייעצויות להליכים קוסמטיים כמו בוטוקס, חומרי מילוי הניתנים להזרקה וטיפולי לייזר. "אנשים התעקשו להיכנס לניתוחים קוסמטיים בתקופה שבה עודדו אנשים לא לקחת סיכונים רפואיים מיותרים", היא אמרה. "העיסוק המוגבר באיך שאנשים הרגישו שהם נראים, היה יוצא דופן".
עקבו אחרינו בפייסבוק ותקבלו את כל הכתבות ישר לפיד >
מהי דיסמורפיה?
המושג החדש מהווה שדרוג של המונח 'הפרעת גוף דיסמורפית' (BDD), שמבטאת מצוקה עקב הפרזה של מאפיינים בהופעה החיצונית. אנשים שסובלים מהפרעת גוף דיסמורפית חושבים שההופעה החיצונית שלהם פגומה באופן ניכר, וחלקם תופסים עצמם כמעוותים או מחרידים עד שהם נמנעים מקשר עם אנשים, מחשש שילעגו להם או ישפילו אותם, כאשר בפועל המראה החיצוני שלהם נורמטיבי.
הפרעת גוף דיסמורפית קיימת אצל כ-2.4% מהאוכלוסייה, ועל פי ההערכות, כ-5 עד 10 מיליון אנשים בארה"ב סובלים מההפרעה, אם כי המספרים עשויים להיות גבוהים יותר מכיוון שאנשים רבים נמנעים מאבחון רשמי.
על אף שדיסמורפיה אובחנה לראשונה כבר ב-1891, מחקרים מצביעים על כך שבדומה להפרעות האכילה, העיסוק התרבותי ביופי והופעה חיצונית משפיעים גם על התפתחותה של התופעה. תרבות שמדגישה את אידיאל היופי ויוצרת פעמים רבות את הקשר בין כיעור לפגם, עשויה להקצין את הפגיעות בקרב אנשים שחווים חוסר ביטחון ביחס לעצמם.
השחקנית מייגן פוקס חשפה לאחרונה כי היא סובלת מדיסמורפיה. "יש לי הרבה חוסר ביטחון עמוק", אמרה השחקנית בת ה-35. "אנו עשויים להסתכל על מישהו ולחשוב, האדם הזה כל כך יפה. סביר להניח שהוא לא מרגיש כך לגבי עצמו", אמרה.
עוד ב-mako בריאות:
>>פוסט קורונה: איך תשפרו את הזיכרון שנפגע?
<<כל הפרטים על התרופה החדשה לקורונה
>>תיאוריות הקונספירציה הכי פופולריות בקורונה
חרדה גוברת לחזרה לחיים חברתיים
שאדי קורוש, היתה שותפה בכתיבת מחקר על המגמה, שפורסם בנובמבר האחרון ושסקר את התופעה החדשה. קורוש וצוותה בחנו יותר לעומק כיצד המצלמות במחשבים יכולים לעוות תמונות. "כשאתם מצלמים מטווח קרוב אתם נמצאים בסכנה גבוהה יותר לעוות את התמונה", היא כתבה במחקר. "עם מצלמה קדמית גילינו שעיוות התמונות גרוע יותר ככל שאנו קרובים יותר. אנו נוטים לשבת ליד המחשבים הניידים שלנו מטווח קרוב."
במחקר המשך שפורסם בכתב העת הבינלאומי לדרמטולוגיה של נשים, קורוש ועמיתיה מצאו כי 71% מהנבדקים דיווחו על חרדה לחזור לאירועים חברתיים אחרי הסגרים, וכמעט שליש מהם תכננו לבצע שינוי במראה שלהם בגלל זה. "הזמן הממושך בהשתתפות שיחות ועידה בווידאו, שימוש במדיה חברתית ושימוש במסננים בפלטפורמות אלה במהלך המגיפה, הובילו להחמרה בתפיסה העצמית ובבריאות הנפש, במיוחד בקרב נשים צעירות יותר", נכתב במחקר.
מחקר נוסף שנערך בבוסטון, סקר 134 רופאי עור מוסמכים ומצא, כי 56.7% מהם דיווחו על עלייה בהתייעצויות קוסמטיות בעיצומה של המגפה העולמית. ב-86% מהמקרים, המטופלים ציינו ששיחות וידאו היו הסיבה להתייעצות הקוסמטית. נבדקי הסקר אמרו כי החששות הנפוצים ביותר בקרב המטופלים היו קמטים בחלק העליון של פנים (77%), עיגולים כהים מתחת לעיניים (64.4%), כתמים כהים בפנים (53%) וצוואר נפול (50%). הליכים קוסמטיים שהוזכרו הרבה על ידי מטופלים במהלך התייעצויות היו בוטוקס, זריקות מילוי וטיפולי לייזר.
גם כאן החוקרים ציינו שהזמן הרב של בילוי מול המצלמה, יחד עם ההשפעות הלא מחמיאות של מצלמות קדמיות, היוו טריגר לתגובה תת-מודעת ורצון לשינוי במראה הפנים. בנוסף, אנשים רבים בילו יותר זמן ברשתות החברתיות, צפו בתמונות ערוכות מאוד של אחרים, וערכו השוואות לא בריאות למראה שלהם דרך המצלמה הקדמית בסמארטפון, שיכולה לעוות גם היא את מראה הפנים.
יש מצלמה ויש מציאות
צריך לזכור שמצלמות המחשב ומסכי המחשב הם על פי רוב באיכות נמוכה שמעוותת את הפנים. האף נראה רחב יותר, העיניים נראות קטנות יותר ורחוקות יותר. בנוסף, זמן ממושך מוך המסך גורם להשוואה בין המראה שלכם למראה של אחרים בשיחה, ובשונה מתמונות ברשתות החברתיות, לשיחות וידאו בשידור חי יש מעט אפשרויות לעריכה ושינוי המראה של האדם.
מה ניתן לעשות? ככל שאדם יושב קרוב יותר למצלמה הקדמית, כך המראה מעוות יותר. ישיבה רחוקה יותר יכולה להפוך את המראה לנורמלי יותר. מצלמה ברזולוציה גבוהה, ותאורה ומיקום מחמיאים עשויים לסייע במניעת חלק מהעיוותים. כמובן שלבלות פחות זמן ברשתות חברתיות גם יכול לסייע.