סרטן הריאה הינו הסרטן השלישי בשכיחותו בישראל, וגורם התמותה הראשון ממחלות סרטן. מידי שנה מאובחנים בישראל כ-2,600 חולי סרטן ריאה, וכ-90% מהם מעשנים, שנמצאים בסיכון של פי 20 לחלות במחלה על פני לא מעשנים.
"הבשורה המרגיעה היא שאמנם מדובר בסרטן קטלני, אולם ההתקדמות שהושגה במהלך העשור האחרון בטיפול בו היא בגדר מהפכה. המהפכה בטיפול הכירורגי התרחשה עם המעבר משיטת טיפול פתוחה לזעיר פולשנית. הטיפול התרופתי התקדם לרפואה מותאמת אישית עם מגוון רחב של תרופות כימיות, ביולוגיות ואימונולוגיות. כמו כן, הטיפול הקרינתי התפתח ליכולות שלא היו בעבר, כיום זהו טיפול ממוקד בגידול עצמו עם מינימום פגיעה ברקמת הריאה מסביב. כל אלה מובילים לשינוי של ממש באיכות החיים ואורך החיים של המטופלים”.
"בתחום הכירורגי, אנו מציעים היום כריתות ריאה זעיר פולשניות באמצעות מערכות וידאו או רובוטיקה, שההחלמה מהם מהירה מאד. מרבית החולים יורדים מהמיטה עוד ביום הניתוח, ולמחרת או כעבור ימים בודדים משוחררים לביתם", מסבירה פרופ' יעל רפאלי, מנהלת היחידה לכירורגיית חזה במחלקה לכירורגיית לב וחזה במרכז הרפואי סורוקה.
באיזה שלב מטופלים פוגשים את הכירורג/ית?
פרופ' רפאלי: "הטיפול מותאם לשלב בו המחלה מתגלית. בשלביה המוקדמים של המחלה (שלב 1-2), בדרך כלל אין סימפטומים והמחלה מתגלית במקרה, כך שהחולה מופנה אליי על ידי רופא המשפחה או רופא ריאות בשל ממצא אקראי בהדמיה. במצב הזה אני בודקת את הנתונים שיש, מעריכה אילו נתונים חסרים להשלמת התמונה וממליצה על המשך הבירור: סריקת CT, ברונכוסקופיה, או PET CT (בדיקת דימות המשלבת שתי טכנולוגיות ומשמשת בעיקר לאבחון גידולים, מיקומם ומידת התפשטותם) וכו' . אני, כמי שמנהלת את המקרה אהיה זאת שתסייע בהפניות ובקביעת תורים לרופאים מומחים נוספים, ואתווך עבור החולה את כל הבירור הרפואי הנחוץ לפני ההחלטה על ניתוח".
"לעיתים, המשך הבירור כרוך בניתוח אבחנתי, שכל מטרתו היא ביסוס האבחנה וקביעת דירוג חומרת המחלה. במקרה זה, תפקידי ככירורגית יהיה נטילה של רקמה לצורך ביופסיה. ישנם מצבים בהם ברור שמדובר בגידול, אך אין ביסוס לאבחנה. במקרים אלה במהלך הניתוח יש לקחת ביופסיה ל"חתך קפוא", להמתין כ-40 דקות בזמן שהחולה עדיין על שולחן הניתוח עד שתוצאות הביופסיה יחזרו מהמעבדה הפתולוגית, ואז נשלים את כריתת הגידול כדי לחסוך מן החולה אשפוז וניתוח נוספים".
"במצבים בהם החולה מופנה אליי בגלל שהוא סובל מסימפטומים כגון קוצר נשימה, שיעול עם ליחה או אפילו כאב כלשהו שייתכן כי נגרם על ידי גרורות שמקורן בגידול בריאה, בדרך כלל מדובר במצב של מחלה מתקדמת, מפושטת (שלב 3-4)", אומרת פרופ' רפאלי.
"בשלבים אלה, הפתרון של ניתוח הוא לא יעיל, ולכן אעדיף להפנות לאונקולוג להמשך טיפול בתרופות סיסטמיות, כימותרפיה, תרופות אימונותרפיות או תרופות ביולוגיות. ישנם מצבים בהם ההחלטה לא תלויה רק בגודלו של הגידול: החולים בסרטן ריאה הם ברובם מעשנים, שסובלים מתחלואה נלווית כגון מחלת ריאות ((COPD ומחלות כלי דם ולב. לפעמים יש מצב שגם אם רוצים להציע ניתוח – החולים לא יעמדו בניתוח למרות שהם בשלבים מוקדמים של סרטן ריאה. כמו כן, ישנה קבוצה ייחודית של חולים, שנמצאים בשלב שאנחנו מכנים IIIA. הטיפול בקבוצה זו מעט שונה וכולל משלב של תרופות אונקולוגיות במטרה לכווץ את הגידול, לפני הניתוח", מוסיפה פרופ' רפאלי.
מיהם הרופאים המשתתפים בקביעת האבחנה והטיפול?
"כל מקרה של חולה חדש יגיע בסופו של דבר לדיון של צוות רב תחומי, הכולל מלבד כירורג חזה גם אונקולוג, רדיולוג ורופא ריאות. ביחד אנחנו דנים על כל מקרה ומקרה וקובעים מהי הדרך הנכונה ביותר לטפל: טיפול סיסטמי, קרינתי, טיפול סיסטמי מקדים לפני הניתוח, או ניתוח. במקרים קיצוניים כאשר בניתוח מתגלה מחלה מתקדמת יותר ממה ששערנו, נמליץ על טיפול משלים סיסטמי, כימותרפי או אחר".
אילו סוגים של ניתוחי ריאה קיימים?
"כיום אנחנו מנתחים בעיקר בשיטות זעיר פולשניות, באמצעות וידאו (טורקוסקופיה) או באמצעות מערכת רובוטית. כאמור, ישנם ניתוחים שהם אבחנתיים, למשל, כשנדרשת ביופסיה לא רק של הגידול, אלא גם של בלוטות לימפה או של קרום הריאה. וישנם ניתוחים טיפוליים, לצורך כריתת הגידול. בעשר השנים האחרונות עברנו מהפכה בתחום הניתוחי. בעבר היינו מבצעים ניתוח גדול שכלל פתיחה של בית החזה. ניתוח שההחלמה ממנו הייתה ממושכת ומורכבת. כיום, ניתוחים גדולים הם מאד נדירים. לעומתם, ניתוחים בטכניקה זעיר פולשנית הם ניתוחים שההתאוששות מהם מהירה מאד".
שינוי נוסף שעבר עולם ניתוחי החזה, הוא מעבר מכריתות "גדולות", או כריתה של כל הריאה, להסרת גידולים קטנים תוך שמירה על רקמת הריאה. ישנם מספר סוגי ניתוחים, מסבירה פרופ' רפאלי:
- ניתוח יתד: בו מתמקדים בממצא, קרי בגידול, ומסירים רק אותו
- ניתוח סגמנט: הריאה מחולקת ל-20 סגמנטים, ובמהלך הניתוח מוציאים אחד מהם
- כריתת אונה: זה סוג הניתוח השכיח ביותר. יש בגוף 5 אונות, שתיים בריאה הימנית, שלוש בשמאלית. בניתוח אנחנו מוציאים את האונה שבה נמצא הגידול
- כריתת ריאה: זה ניתוח שכמעט שלא מבוצע יותר, היות שיש אמצעים טובים הכוללים טיפולים אונקולוגיים שאנחנו יכולים להציע ביחד עם כריתה, כדי להימנע מכריתה של ריאה שלמה. בכל ניתוח לכריתת ריאה דוגמים גם את בלוטות הלימפה האזוריות
במה כרוך השיקום לאחר ניתוח ריאה?
"השיקום הטוב ביותר הוא ללכת, לנשום, לקום מהמיטה ולהסתובב במסדרון המחלקה. בעבר היינו מאשפזים בטיפול נמרץ לאחר הניתוח, היום חולים מגיעים ישר למחלקה והצוות מסייע במעבר משכיבה לישיבה במיטה. חלק ניכר מהמנותחים יוצאים הביתה ביום שלאחר הניתוח. תנועה והליכה היא ה-'פיזיותרפיה' הטובה ביותר לאחר ניתוחי ריאה".
"טיפול בכאב מקבל אצלנו תשומת לב מרובה. אנחנו ממליצים למטופלים להיעזר בתרופות לשיכוך כאבים. נטרול הכאב הוא חלק מן השיקום: פחות כאב משמעותו נשימה טובה יותר, הימנעות מסיבוכים, הורדת מתח, לחץ וחרדה", מסכמת פרופ' רפאלי.
יש להדגיש כי בחירת הטיפול האפשרי הינה להחלטת המטפל הרושם את המרשם בהתייעצות עם המטופל. המידע נכון לדצמבר 2021. למידע נוסף ,יש לפנות לרופא המטפל. שירות לציבור. מוגש בחסות חברת רוש פרמצבטיקה (ישראל) בע"מ.