מי לא אוהב "סלפי"? הרגע הזה שבו אתה מרגיש במיטבך, שולף את הנייד, מחייך חיוך מבסוט מאוזן לאוזן ומיד מעלה את זה לאתרי המדיה החברתית, כולל תיאור מפורט של הרגע. לכאורה, מקום כמו בית חולים הוא המקום האחרון שבו היינו מצפים לראות אנשים מצלמים עצמם צילומים כאלה. אבל מי ששינה את התמונה בכל המובנים, היו 2 צלמים ותיקים ומוכשרים, שהקימו יחד סדנת צילומי פורטרט עצמי עבור חולי סרטן הדם, בבתי חולים ברחבי הארץ, והביאו איתם הרבה אור למחלקות ההמטולוגיות - ולא רק כזה שבוקע מהפלאשים.
>> כבר עשיתם לנו לייק בפייסבוק?
במסגרת הפרויקט, המועבר במרכזים הרפואיים: איכילוב, תל השומר, רמב"ם, סורוקה ובילינסון, מתקיימים 4 מפגשים שבהם לומדים החולים את הבסיס בצילום פורטרט, אשר לרוב נעשה באמצעות הכלי העיקרי שברשותם – הנייד. בסדנה לומדים על סוגי פורטרטים, שימוש בתאורה נכונה, התייחסות לרקע וחלל, עריכה וסידור התמונות.
"אנחנו מלמדים אנשים להתחבר לעצמם ולספק צרכים רגשיים שבד"כ לא באים לידי ביטוי במקום שבו הם נמצאים. לשמחתנו, מסתבר שיש הרבה ביקוש לפעילות מהסוג הזה, ואנחנו שמחים שיש לנו את האפשרות לסייע בהעברת זמנם של החולים בצורה נעימה יותר", אומר הצלם דן בלילטי שמעביר את הסדנאות ביחד עם עודד בלילטי.
זה לא קשה לחולים במצבם להצטלם?
"ראשית, חשוב לציין שאנחנו לא מתייחסים לעניין המחלה. מה ש'נכנס לתמונה' זה רק מה שמשתתפי הקורס בוחרים להכניס לתוכה. במסגרת הסדנה אנחנו נותנים להם משימות והם בוחרים כיצד לעצב את הרגעים שהם מעוניינים להנציח. חלקם בוחרים להכניס לתמונה דווקא את רגעי העצב וזה בסדר, וחלקם בוחרים להראות צד אופטימי יותר ולהצטלם עם אנשים שהם אוהבים ובסביבה שעושה להם טוב".
דן ועודד מספרים כי לחולים יש הרבה שליטה על מה שקורה במהלך הצילום. "זה למעשה מה שמאפשר את הביטוי העצמי-אישי, ואת רגעי החיבור המשמעותיים שהמטופלים חווים עם עצמם. בנוסף, אנשי מקצוע מטעם בית החולים מלווים את הפרויקט לאורך כל התהליך, ביניהם מנהלי מחלקות ואחיות, וגם אנחנו מנסים להיות כמה שיותר קשובים ורגישים לרצונותיהם של המשתתפים", אומר דן.
עוד ב-mako בריאות:
>> מי מפחד מקרוספיט? בטח לא אתם
>> הגיל והתרגיל: איזה ספורט הכי מתאים לגילכם?
>> אוכל על: הסופר פודס החדשים שאתם חייבים להכיר
"מעבר לזה, החולים עוברים תהליך של "פוטו – תרפיה", כלומר טיפול באמצעות הצילום. במהלך המפגשים והשיחות הקבוצתיות שנערכות, הם לומדים להסתכל לעצמם בעיניים גם בנקודות שיותר קשה להם, וכך לעיתים נוצר שיח על מצבם הפיזי והרגשי. גם אנחנו לומדים להסתכל על דברים בצורה שונה אחרי שאנחנו יוצאים ממפגש כזה, מוסיף עודד.
לתכנן, לשים לב לתאורה ולהתייחס לחלל: 3 טיפים לסלפי המושלם
אז איך מוציאים את המיטב מרגע הצילום? ביקשנו מדן כמה טיפים לתמונת הסלפי האופטימלית. "חשוב לציין שלא מדובר בכלי לימודי אמיתי ללימוד צילום, אבל הנה כמה דברים שבהחלט יכולים לשפר את הדרך", הוא מדגיש.
שימו לב לתאורה: מהיכן מגיע האור? מהחלון, מפנס, מהשמש? נסו להסתובב בחלל שבחרתם עד שהתאורה תתאים לכם לפנים וצלמו רק ברגע שבו נראה לכם שהגעתם לתמונה המבוקשת.
תנו כבוד לרקע: במקום לצלם באופן שריריתי, זכרו שכל פרט בתמונה יבוא בסופו של דבר לידי ביטוי וישפיע על הנראות הכללית: קווי החלל, הקירות, הצבעים ואפילו האנשים ברקע ומה שהם עושים באותה סיטואציה. בחרו היטב את המיקום שבו תרצו להצטלם ולכו על זה.
תכננו מראש את הצילום: נכון שספונטניות חשובה לפעמים, אבל כשמדובר בצילום עצמי, רצוי לחשוב איפה רוצים להצטלם ולתכנן מה בדיוק אתם רוצים להציג בתמונה.
"אחד הרגעים המרגשים בסדנה היה כשאחד המשתתפים אמר לי שבפעם הראשונה בחייו הוא מרגיש יצירתי ושזה מה שנותן לו את הטעם לחיים. אין מדהים מזה", מסכם דן את החוויה.
פרויקט "אני בתמונה" הוא חלק מ"רוש מושיטה יד", הפרויקט החברתי-בריאותי הגדול בישראל שמפעילה חברת התרופות הרב-לאומית רוש ישראל זה 13 שנים ברציפות ונועד לרומם את רוח החולים, לסייע להם בהתמודדות עם מחלתם, ולענות על צורכיהם מעבר לטיפול הרפואי. "רוש מושיטה יד" פועל בכל רחבי הארץ ומאפשר לחולים ולקרוביהם לקחת חלק במפגשים ובפעילויות המשחררות מתח ומשרות אווירה נעימה בזמן ההמתנה והטיפולים. עד כה, כ-300 אלף מטופלים ומלווים השתתפו בפעילויות וזכו למעט נחת, שלווה ושמחה.