אחת מתופעות הלוואי הקשות ביותר של מגפת הקורונה הייתה בלבול ומידע סותר, אשר היה בחלקו לא מדויק ולא אמין. כל זאת ועוד התרחש בקרב חולים במחלות כרוניות, שנזקקים באופן מתמיד לטיפול תרופתי קבוע שיש לו השפעה ניכרת על מערכת החיסון.

וכך, חולי טרשת נפוצה רבים מצאו את עצמם מסתגרים בבתיהם, חוששים מהמחלה ומהטיפול התרופתי שהם נוטלים – שמא יגביר את החשיפה שלהם לזיהום הנגיפי, וחוששים גם מנטילת חיסון – עקב תופעות הלוואי וההשערה כי החיסון אינו אפקטיבי עבור חולים שנוטלים תרופות המדכאות את מערכת החיסון. למעשה, אף על פי שהקורונה כבר כמעט מאחורינו, כך אנו מקווים, עדיין ישנם חולי טרשת שלא נטלו חיסון ולא בטוחים מה עליהם לעשות כדי להמשיך לשמור על שגרת חיים תקינה.

כדי לעשות סדר בנושא ולהפיג חששות שכיחים, העלנו בפני פרופ' דמיטריוס קרוסיס, מנהל היחידה לנוירואימונולוגיה במרכז לטרשת נפוצה בהדסה עין כרם ויו"ר החברה הישראלית לנוירואמונולוגיה, כמה שאלות נפוצות שהמטופלים בטרשת נפוצה היו הכי רוצים לשאול.

אני יושבת בבית כבר שנה כי אני מפחדת להידבק בקורונה, ומצד שני אני מפחדת להתחסן כי יש כל כך הרבה ידיעות סותרות, מה היית ממליץ לי לעשות?

"בישראל, מרבית החולים בטרשת נפוצה (70-80 אחוז) כבר התחסנו, ועל פי הנתונים שנאספו אודות המתחסנים, לא נמצאו דיווחים על תופעות לוואי מיוחדות", הוא משיב. "כמו כן, הנתונים מלמדים שהתחלואה בקורונה או קבלת חיסון אינם מגבירים או מעוררים התקף טרשתי. הנתונים שלנו זהים לנתונים שנאספו בעולם. על כן, הגישה שלנו כיום היא שעדיף להתחסן על פני הסתגרות בבית, ושתחלואה בקורונה מסוכנת יותר מקבלת חיסון כנגד המחלה הזיהומית. בסך הכול, הנתונים שיש לנו הם מעודדים, ומעידים כי יתרונות החיסון הם רבים ובולטים. כמו כן, חשוב לזכור שגורמי הסיכון להידבקות במחלה ולחלות במחלה קשה הם כמו של האוכלוסייה הכללית, כלומר גיל מבוגר יותר, לחץ דם גבוה, סוכרת, השמנת יתר וכד".

הפסקתי לקבל טיפול מאז שהתחילה הקורונה, מרוב פחד. לאור הפרסומים נדמה שבין שאקבל חיסון ובין שלא – זה לא ישנה כלום. האם זה נכון?

"אינני ממליץ על הפסקת הטיפול התרופתי, נהפוך הוא, הניסיון הקליני שלנו מוכיח כי הסיכוי להידבקות או לתמותה בקורונה, דווקא קטן יותר בקרב חולים בטרשת נפוצה שמקבלים טיפול, לעומת האוכלוסייה הרגילה", אומר פרופ' קרוסיס. "אחת ההשערות היא שדווקא טיפולים תרופתיים בטרשת נפוצה מונעים סיבוכים קשים של הקורונה וכי ייתכן שקבלת הטיפול התרופתי לטרשת נפוצה דווקא מהווה יתרון".

האם זה נכון שתרופות מסוימות לטרשת נפוצה מונעות יצירת נוגדנים לאחר קבלת החיסון? מה המשמעות לאי יצירת נוגדנים?

"אכן ישנן תרופות שהמנגנונים שלהן מונעים יצירת נוגדנים, אבל כאמור, למערכת החיסון יש זרועות נוספות למלחמה נגד זיהומים נגיפיים, כדוגמת קורונה, ולכן נוגדנים הם רק חלק מהסיפור. ולראייה, בחודשים האחרונים כמעט לא ראינו חולי טרשת שנדבקו בקורונה. לכן, אנחנו בטוחים שהחיסון מגן על חולי טרשת נפוצה, וגם מי שלא נמצאו בדמו נוגדנים נחשב למחוסן".

 

אני מטופל בטיפול משנה מהלך המחלה לטרשת נפוצה, החלמתי מקורונה. רופא המשפחה המליץ לי לקבל חיסון. מה דעתך?

"ההמלצה הרשמית כיום היא בדיוק כפי שמומלץ לשאר האוכלוסייה, מחלים שטרם חוסן ניתן לחסנו שלושה חודשים לפחות ממועד הגדרתו כמחלים. אין צורך בבדיקת נוגדנים כדי להחליט לגבי מתן חסות במקרה אלה. אם בכל זאת בוצעה בדיקת נוגדנים, ניתן לחסן ללא קשר לתוצאת הבדיקה.

חיסון פייזר (צילום: שי פרנקו)
צילום: שי פרנקו

אני כבר 10 שנים מקבל טיפול משנה מהלך מחלה לטרשת נפוצה ולאחרונה התחסנתי. אולם, לפי מה שאני קורא, חולי טרשת נפוצה לא מפתחים נוגדנים לחיסון. אז למה בעצם כדאי להתחסן?

"נתונים מחקריים מלמדים כי מרבית חולי טרשת נפוצה שהתחסנו מפתחים נוגדנים", מציין פרופ' קרוסיס. "אמנם ישנן תרופות מסוימות שמפחיתות את מספר הנוגדנים שנוצרים לאחר החיסון, אבל אנחנו יודעים שלמערכת החיסון ישנם אמצעים נוספים שמספקים לגוף הגנה חיסונית טובה גם כשלא נוצרים נוגדנים. כיום מתנהל בישראל מחקר גדול בו נבדקים חולי טרשת נפוצה שחוסנו וממשיכים עם הטיפול התרופתי הקבוע שהם נוטלים. מתוך התוצאות של המחקר אנחנו רואים שהחולים אכן מפתחים נוגדנים לאחר החיסון, ומי שבגופם לא נמצאו נוגדנים לאחר החיסון, מחוסנים גם הם למרות היעדר נוגדנים. יתרה מכך, העדויות המחקריות הן כי חולי טרשת נפוצה שהתחסנו נגד קורונה, אינם נדבקים בנגיף ואינם חולים בקורונה".

האגודה הישראלית לטרשת נפוצה פרסמה המלצות והסברים בנוגע לחיסון שפורסמו על ידי המועצה הרפואית המייעצת. אך מאז מתפרסמות הודעות שונות הסותרות את ההמלצות, מה המשמעות ולמי להאמין?

"האגודה והמועצה מפרסמות המלצות רשמיות המתבססות על מחקרים ועל פרסומים מדעיים מבוססים, ועל המלצותיהם של רופאים מומחים, שבודקים ועוקבים אחרי הנתונים המתפרסמים", אומר פרופ' קרוסיס, "אני ממליץ שלא להסתמך על פרסומים ושמועות שמקורם אינו ברור, ולקבל המלצות רק מארגון רפואי מוסמך, כדוגמת המועצה והאגודה".

עוד מעט צריך לקבל חיסון שלישי. האם לחולים בטרשת נפוצה מומלץ להתחסן בשלישית?

"עדיין לא התפרסמו נתונים והמלצות רשמיים לגבי נטילת חיסון שלישי, על כן אני מציע לא למהר ולהמתין להחלטות הארגונים הרפואיים בעולם ובישראל".

ולסיום, איזה מסר מרגיע חשוב לך להעביר למטופלים?

"הופתענו לטובה במהלך השנה האחרונה ממספר החולים הנמוך שחלו בקורונה לאחר שהתחסנו. מתברר כי לא רק שטרשת נפוצה אינה מגבירה את הסיכון לזיהום בנגיף הקורונה, הוא גם לא גורם למחלה קשה יותר בקרב חולי טרשת נפוצה ולא מעורר התקפים (למעט תופעות נוירולוגיות במקרים מסוימים). כמו כן, התמותה מקורונה נמוכה יחסית, כנראה בזכות הטיפולים התרופתיים. יתרה מזאת, מאחר והחיסון מגן על החולים ואין לו תופעות לוואי מיוחדות בקרב חולי טרשת נפוצה, כולל אלה המטופלים תרופתית, ההמלצה היא להתחסן ללא חשש וכך לחזור לשגרת חיים תקינה". מסכם פרופ' קרוסיס.  

*הכתבה לא מחליפה התייעצות עם הרופא המטפל.

יש להדגיש כי בחירת הטיפול האפשרי הינו להחלטת המטפל הרושם את המרשם בהתייעצות עם המטופל.

המידע נכון למאי 2021.  למידע נוסף ,יש לפנות לרופא המטפל. שירות לציבור. מוגש בחסות חברת רוש פרמצבטיקה (ישראל) בע"מ.