שנתיים מתחילת המגפה ששינתה את חיינו, ואין-ספור מחקרים העשירו את הבנתנו את נגיף הקורונה ואת דרך פעולתו. אומנם וריאנטים חדשים מעלים סימני שאלה חדשים, אך היום כבר יש בידינו חיסונים ותרופות חדשות להתמודדות עם המגפה. אנו גם יודעים כי גיל מבוגר ומצבים מסוימים כמו השמנת יתר, או מחלות ריאה ולב נחשבים כגורמי סיכון להדבקה ולסיבוכי מחלת הקורונה. גם בקרב אנשים החולים בטרשת נפוצה ומטופלים בתרופות המשפיעות על מערכת החיסון קיים חשש כזה, ויש מי ששוקל אף להפסיק את הטיפול בטרשת כדי להגן על עצמו. חשוב לדעת שלמעשה הפסקת הטיפול היא זו שעלולה להעמיד את בריאותם בסיכון. "מכל המידע שנאסף מתחילת המגפה, בשורה התחתונה, חולים בטרשת נפוצה, בטיפול או לא בטיפול, אינם נמצאים בסיכון גבוה יותר לחלות במחלה חמורה ולכן אין כל סיבה להפסיק את הטיפול", כך מסבירה ד"ר פאניוטה פטרו, נוירולוגית בכירה במרכז לטרשת נפוצה, המרכז הרפואי הדסה.
הטיפולים הקיימים היום לטרשת נפוצה נחשבים לטיפולים יעילים מאוד, אשר יכולים להאט את התקדמות המחלה ולמנוע את ההתקפים שלה. על משפחות התרופות ניתן למנות את האינטרפרונים, אימונומודולטורים, נוגדנים חד שבטיים, S1P1 Inhibitors, Fumarates ואימונסופרסנטים. כל הטיפולים הללו אכן משפיעים על מערכת החיסון, שכן מטרתם היא למנוע את הפגיעה של מערכת החיסון במיאלין העוטף את סיבי העצבים. "לכל הטיפולים הללו השפעות שונות על מערכת החיסון של המטופל, וביניהם ישנן שתי קבוצות טיפולים שלהן השפעה ספציפית או משמעותית יותר על תאי חיסון מסוג לימפוציטים B שאחראים גם על יצירת נוגדנים: קבוצת S1P1 Inhibitors שמונעת מלימפוציטים לצאת למחזור הדם וקבוצת anti-CD20 הגורמת לסילוק תאי B מהגוף", מסבירה ד"ר פטרו. "העבודות הראשונות שבדקו חולי טרשת נפוצה שנוטלים תרופות מקבוצות אלו והתחסנו נגד נגיף הקורונה הראו כי חלקם פיתחו רמות נמוכות יותר של נוגדנים מחולים שאינם מטופלים בתרופות אלו וחלק מסוים אף לא פיתח נוגדנים כלל".
אך המחקרים הראו עוד נתון מעניין הנוגע לזרוע נוספת של המערכת החיסונית: "התגובה של מערכת החיסון נגד נגיף הקורונה לא תלויה רק באותם נוגדנים שנבדקים. לימפוציטים מסוג T מהווים חלק נוסף במערכת החיסון וככל הנראה יש להם תפקיד חשוב בהגנה מפני נגיף הקורונה. כך למשל נמצא כי גם חולי טרשת נפוצה שהיו תחת טיפול מקבוצת anti-CD20 ולא פיתחו נוגדנים נגד המחלה, פיתחו 'תגובה תאית', כלומר מערכת החיסון שלהם כן הצליחה לייצר תגובה בעקבות החשיפה לקורונה או לחיסון".
הקפדה על הטיפול – דווקא בגלל הקורונה
כעת, העבודות האחרונות שנעשו ובדקו האם מטופלים בקבוצת התרופות anti-CD20 שהתחסנו בהתאם להנחיות מוגנים באופן דומה לאוכלוסייה הכללית, הראו כי אומנם המטופלים נמצאים בסיכון גבוה יותר להידבק לאחר החיסון, אך ברוב המקרים המחלה נותרת קלה. "המשמעות היא שגם אם החיסון לא הביא ליצירת נוגדנים, זה לא אומר שהחולים אינם מחוסנים נגד הקורונה, קיימת אצלם תגובה חיסונית אשר לא תמיד מתבטאת בבדיקת הנוגדנים, ומכאן שאין כל סיבה להפסיק או לשנות באופן גורף את הטיפולים למחלת הטרשת הנפוצה". עוד מספרת פטרו כי לראשונה בארץ, נוצר שיתוף פעולה בין רוב המרכזים של טרשת נפוצה, בחסות החברה לנוירו־אימונולוגיה, שבמסגרתו נבדקו התגובות של מערכת החיסונית אצל החולים בטרשת הן מבחנת הנוגדנים והן התגובה התאית. "הבדיקה נעשתה אצל יותר מ-500 חולים בטרשת נפוצה המטופלים במגוון תרופות אימונולוגיות, לאחר שלוש מנות של חיסון לקורונה. התוצאות באשר לרוב הטיפולים מבחינת הגנה מספקת נגד קורונה מעודדות והן אף הוצגו בכנס ECTRIMS השנה, הכנס השנתי הגדול ביותר בתחום טרשת נפוצה".
לא זו בלבד שהטיפולים הללו לא מעלים את הסיכון לחלות במחלה קשה, אלא שעצם הפסקת הטיפול, היא זו שעלולה לסכן את בריאותם של החולים. "הפסקת טיפול עלולה להביא להחמרה במחלת הטרשת, החמרה שעלולה לגרום לנזק משמעותי יותר לחולה מאשר הסיכונים של מחלת הקורונה. דווקא מהניסיון שלנו, חולים רבים בטרשת נפוצה שהפסיקו את הטיפול בתחילת המגפה מהחשש לחלות בקורונה חוו החמרה במצב הטרשת" מסבירה ד"ר פטרו.
כפי הנראה כעת, הקורונה לא תעלם בזמן הקרוב ונראה שכולנו נדרש למצוא את הדרכים להמשיך את חיינו כרגיל. "באותו אופן שהחיים לא צריכים להיעצר בגלל הקורונה, גם המטופלים לא צריכים לעצור את חייהם ועל אחת כמה וכמה לא לעצור את הטיפול", מסכמת ד"ר פטרו.
יש להדגיש כי בחירת הטיפול האפשרי הינה להחלטת המטפל הרושם את המרשם בהתייעצות עם המטופל. המידע נכון לינואר 2022. למידע נוסף ,יש לפנות לרופא המטפל. שירות לציבור. מוגש בחסות חברת רוש פרמצבטיקה (ישראל) בע"מ.