טרשת נפוצה: דרכי הטיפול שלא הכרתם

לטרשת נפוצה – מחלה דלקתית וניוונית של מערכת העצבים המרכזית שעשויה להביא לפגיעה ביכולות תפקודיות שונות, אין כיום ריפוי. עם זאת, לצד טיפולים משפרי איכות חיים כגון ריפוי בעיסוק, שיקום, ניהול אורח חיים בריא, תמיכה נפשית בשילוב טיפול תרופתי בסימפטומים וטיפול בבעיות נגזרות כמו אי שליטה בסוגרים או הידרדרות קוגניטיבית, ישנם טיפולים המכונים מְשַׁנֶּי מהלך מחלה. טיפולים אלה מובילים להאטה ואף לעצירה בהתקדמות המחלה, ולשיעורי נכות נמוכים יותר.

התרופות הוותיקות

קיימות כיום מספר תרופות שונות שמטרתן שינוי מהלך המחלה - Disease Modifying Treatment, וכולן יעילות בסוג ההתקפי של המחלה. התרופות הוותיקות יותר בתחום ניתנות בזריקות ומבוססות על חלבונים המסוגלים לווסת את מערכת החיסון. קיימות גם מספר תרופות אורליות המווסתות את מערכת החיסון אשר פותחו בשנים האחרונות. הטיפול בהן מאפשר להפחית את התגובה הדלקתית המתרחשת במהלך המחלה ולעכב את התקדמותה. למרות היעילות של תרופות אלו בטיפול בסוג ההתקפי של המחלה, רובן לא עוזרות למחלה הפרוגרסיבית שם הנזק שכבר התרחש נוטה להתקדם, עם או ללא התקפים.

גל התרופות החדש

הגל החדש יותר של התרופות מתמקד בדיכוי חיסוני פעיל, וזאת בדומה לטיפול במחלות שהן אוטו-אימוניות. תרופות אלו כוללות נוגדנים ביולוגיים הניתנים בעירוי, וכן תרופות כימיות הניתנות דרך הפה שביכולתן לווסת את מערכת החיסון לכיוון פחות דלקתי.

בקבוצה זו ניתן למצוא תרופות המדלדלות לימפוציטים מסוג  T ו-B וכן תרופה המפחיתה את מספר תאי ה- B במערכת החיסון שתפקידם החשוב במנגנון המחלה מתחיל להתבהר רק לאחרונה.

בנוסף לשיפור ביעילות הטיפול, היתרון של התרופות החדשות, הוא שבניגוד לטיפול תרופתי קבוע ויומיומי, הטיפול בהן הוא תקופתי ויכול להיות אחת לחצי שנה או שנה בלבד. למרות זאת, השפעתן היא ארוכת טווח – מה שעשוי לשפר את איכות החיים של המטופלים.

חשיבות הטיפול בשלב מוקדם

טיפול מוקדם אמנם אינו מרפא את המחלה, אבל הוא מאפשר האטה ואף עצירה בקצב התקדמות המחלה ובנכות המצטברת, לצד הטבה משמעותית באיכות החיים. זאת באמצעות מניעת התקפים והפחתת עוצמתם, וכן על ידי הפחתה ביצירת הנזק המוחי כתוצאה מהמחלה. מחקרים מראים כי קיים חלון הזדמנויות צר בתחילת המחלה, בו ניתן באמצעות טיפול תרופתי מתאים, להאט את התקדמותה ואת צבירת המוגבלות. ביטוי לכך, הינו הפער שכמעט אינו ניתן לגישור בין מטופלים שהתחילו טיפול תרופתי בשלב מוקדם, לעומת חולים שהתחילו טיפול בשלב מאוחר או לא החלו טיפול כלל.

התרופות החדשות עשויות גם להפחית את ההדרדרות הקוגניטיבית הבולטת יותר בשלב המתקדם והנווני, אך זה לא מספיק ויש להיעזר בכל זאת בטיפולים נלווים. גם אותם חשוב להתחיל מוקדם ככל הניתן למען שיפור איכות החיים ושימור התפקודים שטרם נפגעו. 

לסיכום, חשוב להתייעץ עם הרופא המטפל כבר בשלבים המוקדמים של המחלה, כדי לוודא שמתווה הטיפול נעזר בכל החידושים האחרונים ומשלב - לצד טיפול תרופתי - גם בקרה על נזקי המחלה הנלווים באמצעות כלי טיפול משלימים. טיפול תרופתי לצד פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, טיפול סימפטומטי ופסיכולוגי ושמירה על תזונה בריאה ופעילות גופנית, מסייע במיתון מהלך המחלה ובהתמודדות עם הנזקים הנלווים אליה.   

המידע בכתבה באדיבות ד"ר רון מילוא, מנהל המחלקה הנוירולוגית ומרפאת טרשת נפוצה, המרכז הרפואי "ברזילי", אשקלון

• שיתוק