כ- 6,000 אנשים בישראל חולים כיום בטרשת נפוצה - מחלה דלקתית וניוונית של מערכת העצבים המרכזית, במסגרתה מערכת החיסון תוקפת את החומר המצפה את סיבי העצב, המיאלין, וגורמת לנזק מצטבר לתאי העצב במוח ובחוט השדרה. התוצאה - פגיעה ביכולות תפקודיות שונות ונזק מצטבר למערכת העצבים.
טרשת נפוצה היא אמנם נטייה גנטית – ישנם גנים מסוימים ששינויים קטנים בהם תורמים לסיכוי לחלות בה,
אך חשוב לציין כי המחלה אינה תורשתית. כפי שמסביר ד"ר מיכאל אושרוב, נוירולוג במרפאה לטרשת נפוצה בבית חולים ברזילי: "למעשה, הגורמים למחלה עדיין אינם ברורים, אך נראה ששילוב של גורמים סביבתיים, כמו הידבקות בווירוסים מסוימים, מחסור בוויטמין D, עישון והשמנת יתר בגיל ההתבגרות יכולים להוביל להתפרצות המחלה, זאת בשילוב הגורמים הגנטיים".
המחלה מתפרצת בעיקר בקרב צעירים בני 20-40, ושכיחה פי 2 יותר בקרב נשים מאשר גברים. השם שלה אולי יכול להטעות, אך שיעור המחלה בישראל הוא כ-70 ל-100,000 איש, מה שהופך אותה ללא מאוד נפוצה. המילה "נפוצה" בשם המחלה כלל אינה מתייחסת לשכיחותה באוכלוסייה, אלא לעובדה שהפגיעה העצבית שהיא גורמת מפוזרת ומתרחשת במקומות מרובים לכל אורך מערכת העצבים המרכזית ולא במקטע בודד שלה.
תסמיני המחלה
המחלה בתחילתה מתאפיינת בהתקפים הכוללים פגיעה ביכולות תפקודיות שונות. "זה יכול לבוא לידי ביטוי בחולשה מוטורית - למשל קושי בהזזת איברים, בירידה בראייה או ראייה כפולה, בהפרעות בתחושה - נימולים או הבדלים בחישת טמפרטורות, בשווי המשקל ובקואורדינציה, סחרחורת עזה וכן בתשישות".
ד"ר אושרוב מציין כי בקרב רוב החולים ישנה חזרה למצב תקין או קרוב לכך בין התקף להתקף, ולעתים עשוי לעבור זמן רב בין ההתקפים. אך הנזק למערכת העצבים מצטבר ובסופו של דבר רוב החולים יעברו למצב המשני של המחלה – בממוצע כ-15-20 שנים מזמן ההתקף הראשון. "במצב הזה ההתקפים פוחתים ולפעמים אפילו נעלמים אך הנכות הולכת ומצטברת ללא הקלה בתסמינים.
"למיעוט החולים, כ-15-10 אחוזים, יש מחלה פרוגרסיבית מההתחלה, ללא התקפים כלל", מסביר ד"ר אושרוב. במקביל להתפתחות הנכות, יכולה להתרחש גם הידרדרות בתפקודים הקוגניטיביים. ראוי לציין שההידרדרות הקוגניטיבית במסגרת טרשת נפוצה איננה דומה לזו שנחווית במסגרת מחלות מוח ניווניות דוגמת אלצהיימר – אלא מתמקדות בעיקר ביכולת הקשב, הריכוז, ועיבוד המידע.
איך מאבחנים את המחלה?
"לא תמיד קל לאבחן את המחלה באופן מדויק בתחילתה", אומר ד"ר אושרוב, "אך בין התלונות הנפוצות של חולים שאובחנו בה לבסוף ניתן למנות ליקויים כגון כפל ראייה או ירידה בראייה בעין אחת, לצד אי יציבות, נימוּל, אי-סבילות לחום, חולשה בגפיים, תשישות, נוקשות שרירים, קשיי הליכה, שינויים במצב הרוח והפרעות בשליטה על הסוגרים".
על אף הסימנים הרבים, האבחנה הסופית ניתנת בתנאים מאוד מסוימים כפי שהוא מסביר – "האבחנה הסופית ניתנת רק לאחר שישנה הוכחה לכך שאירעו לפחות שני אירועים קליניים החשודים לטרשת נפוצה ולא ניתנים להסבר על ידי תהליך אחר. לסירוגין ניתן לאבחן טרשת נפוצה אחרי אירוע קליני ראשון אם יש סיפור שמכוון לאירוע דומה בעבר או באמצעות הדמיה (MRI) שיכול להדגים ממצאים אופייניים לMS. במקרים מסוימים ניתן להיעזר בניקור מותני (בדיקת נוזל השדרה, ה-CSF). אבחון מוקדם, כבר אחרי ההתקף הקליני הראשון או בסמוך לו, הוא חשוב ביותר מפני שמתן טיפול מוקדם הינו יעיל יותר במניעה והאטה של הדרדרות עתידית.
להקל את הסימפטומים
נראה כי בדומה לאבחון המחלה ולגורמים לה גם בטיפול רב הנסתר על הגלוי. ד"ר אושרוב מסביר כי חלק גדול מהטיפול, בייחוד בשלב המשני, מתבטא בהתמודדות עם ההשלכות של המחלה והנזק שהיא גורמת וכן בהקלת התסמינים.
מעבר לתרופות לסימפטומים ספציפיים וטיפולי כאב ופיזיותרפיה, חלק מהטיפול מתעסק בצד הקוגניטיבי והרגשי של המחלה – למשל ריפוי בעיסוק, קבוצות תמיכה בליווי עובד סוציאלי, טיפולים פסיכולוגיים ופסיכיאטריים וכדומה.
בנוסף ישנה סברה כי דיאטה ים-תיכונית עשויה להיטיב עם חולי טרשת נפוצה. גם פעילות גופנית נמצאה כמשפרת עייפות, מצב רוח וסימפטומים נוספים ויש בסיס לטענה שהיא עשויה להפחית מהצטברות הנכות. מטרתו של הטיפול התרופתי הוא להקטין את כמות ההתקפים, למנוע היווצרות נגעים חדשים במוח ובחוט שדרה, להאט את התקדמות המחלה ולמנוע את התדרדרותה כמה שאפשר. טיפולים אלו כאמור יהיו יעילים יותר ככל שיחלו בשלב מוקדם יותר של המחלה.
הטיפולים התרופתיים בטרשת נפוצה ניתנים בשלוש שיטות שונות: זריקות, כדורים ומתן תרופות בעירוי תוך ורידי. גם תדירות הטיפול משתנה מתרופה לתרופה וכיום קיימים טיפולים הניתנים רק אחת לחצי שנה או שנה, מה שמאפשר שיפור ניכר באיכות החיים.
יש מגוון דרכים לשפר את איכות החיים של החולה ולכן ההמלצה היא להתייעץ עם הרופא המטפל ולבחון את כלל האפשרויות.
חשוב לציין, כי גם מתן טיפול מוקדם אינו מרפא את המחלה, אך הוא מאפשר בקרת נזקים מיטבית, לצד הטבה משמעותית באיכות החיים.
*יש להדגיש כי בחירת הטיפול האפשרי נתונה להחלטת המטפל הרושם את המרשם בהתייעצות עם המטופל.
* המידע נכון לתאריך דצמבר 2018. למידע נוסף יש לפנות לרופא המטפל. שירות לציבור. מוגש בחסות חברת רוש פרמצבטיקה (ישראל) בע"מ.