אסיפת הורים: כל מה שאתם צריכים לדעת על חיסון הפפילומה

אם אתם הורים לילדים בכיתה ח', קיבלתם לאחרונה מכתב מבית הספר שמסביר על חיסון שילדיכם עומדים לקבל – חיסון הפפילומה. מטבע הדברים, המכתב הזה העלה אצלכם שאלות ותהיות רבות והמידע שקיים ברשת עלול לגרום לבלבול – מה אמת ומה מיתוס שמתבסס על שמועות? בדיוק לשם כך, כינסנו פאנל של רופאים מומחים בתחום וביקשנו מהם לענות על כל השאלות הכי בוערות בנושא. זה כל מה שצריך לדעת על חיסון הפפילומה:

מה זה וירוס הפפילומה?

וירוס הפפילומה הינו וירוס מסוג DNA. מדובר בוירוס נפוץ מאוד ומדבק מאוד שעד כה זוהו כ-200 זנים שלו, כאשר כ-14 זנים ידועים כמעורבים בגרימת סוגי סרטן שונים ונחשבים לזנים אלימים יותר. ההדבקה נעשית בעיקר במהלך קיום יחסי מין. על פי הנתונים הסטטיסטיים כ-80 אחוז מהאוכלוסיה חשופים לוירוס וידבקו בו במהלך חייהם. למעשה, כל מי שקיים יחסי מין ולו פעם אחת חשוף להידבקות בוירוס. אם נדבקים באחד מהזנים האלימים יותר של הוירוס, פרק הזמן מרגע ההדבקה ועד להתפתחות מצב טרום סרטני הוא הקצר ביותר.

סרטן צוואר הרחם היא מחלה שרק נשים סובלות ממנה. מדוע בנים צריכים להתחסן?

מטבע הדברים, סרטן צוואר הרחם מזוהה עם נשים, אולם מסתבר שהוירוס עצמו לא גורם רק לסרטן צוואר הרחם, אלא יכול לגרום גם לסרטנים אחרים אצל גברים, כגון סרטן בפי הטבעת או באיבר המין. בנוסף, מבהיר פרופסור יצחק סרוגו כי "בשנים האחרונות עלה הקשר בין וירוס הפפילומה לבין סרטן של הצוואר, הפה והלוע, אחד הסרטנים השכיחים והאלימים ביותר".

כמו כן, החיסון מונע יבלות באיברי המין. יבלות המין עלולות להופיע הן אצל נשים והן אצל גברים כשהנתונים מראים כי בארץ גברים סובלים מהתופעה יותר מאשר נשים.

האם ידוע איך הווירוס עובר?

הווירוס זקוק למגע הדוק, חום ולחות כדי לעבור – לכן קיום יחסי מין הוא המצב השכיח ביותר להידבקות במחלה. אין מידע אם הוירוס עובר ברוק ובנשיקות, אך ברור שבקיום יחסי מין יש סיכויים גבוהים יותר להידבקות.

האם יחסי מין עם קונדום ימנעו הידבקות במחלה?

לא. הקונדום מגן רק בצורה חלקית מפני הידבקות בווירוס שכן הווירוס נמצא גם במקומות שבהם הקונדום לא מכסה. קונדום לבד לא ימנע את ההדבקה.

למה לתת לילד או ילדה כל כך צעירים חיסון נגד מחלה שהיא למעשה מחלת מין?

מטרת החיסונים באופן כללי היא למנוע מחלות. כדי למנוע את המחלה יש להתחסן לפני שנדבקים בווירוס. לכן, מבקשים לחסן נערים ונערות לפני תחילת הפעילות המינית שלהם. כמו כן, על פי מחקרים רפואיים, ילדים מגיבים בצורה טובה יותר לחיסונים. רמת הנוגדנים במערכת החיסון שלהם גבוהה יותר והחיסון נקלט בצורה טובה יותר בגוף.

למה לא לדחות את החיסון לגיל בו הם יתחילו לקיים יחסי מין?

אין שום יעילות בדחיית החיסון נגד וירוס הפפילומה או חיסונים בכלל. ככל שדוחים את החיסון, היעילות שלו הולכת ויורדת.

כשנותנים חיסון נגד מחלה שמתפשטת במהלך קיום יחסי מין, אנחנו לא מגדילים את הסיכוי להתנהגות מינית לא מבוקרת?

מחקרים רבים שנעשו בנושא הוכיחו שאין קשר בין החיסון עצמו לבין התנהגות מינית כזו או אחרת. מתן החיסון לא שינה את נתוני ההריונות או ההפלות בקרב צעירות ולא גרם להבדלים בשכיחות מחלות המין בין אלה שמחוסנים לאלה שלא. ההשקעה בנושא זה, צריכה להיות בחינוך נכון. החיסון עצמו אינו משנה התנהגות.

כמו כן, מחקרים קנדיים מראים שמתן החיסון גרם למעשה לתופעה הפוכה – המתירנות המינית ירדה כיוון שהצעירים המחוסנים הבינו בצורה טובה יותר את הסיכונים שבקיום יחסי המין.

אילו תופעות לוואי יש לחיסון?

בדומה לחיסונים אחרים, תופעות לוואי נפוצות הן אודם וכאב במקום ההזרקה, חולשה, קצת בחילה ולעיתים התעלפות. תופעת ההתעלפות אופיינית לכל החיסונים והיא נובעת מהמתח והפחד ממנו סובלים המתחסנים במעמד הזריקה. לכן, מומלץ להישאר בהשגחה כרבע שעה אחרי מתן החיסון. נוסף, ייתכנו לאחר החיסון תופעות כלליות של תחושה כללית רעה, כאבי שרירים ופרקים, כאב ראש, כאב בטן, בחילות, חולשה וחום.

מעל 270 מיליון מנות של החיסון ניתנו כבר ברחבי העולם, ויותר מ-130 מדינות אישרו אותו. כל נושא הבטיחות נבדק בצורה מאוד מדוקדקת והחיסון נחשב כאחד הבטוחים ביותר. בניגוד לאמירות שמופיעות ברשתות החברתיות, אין כל קשר בינו לבין מחלות אוטואימוניות, כמו לופוס (זאבת), שפוגעות במערכת העצבים ובמערכת השריר.

מדוע יפן אסרה על החיסון?

כ-130 מדינות אישרו את החיסון והוא נמצא בסל הבריאות שלהן. ב-70 מדינות, ביניהן גם ישראל, החיסון אושר גם לבנים. מתוך המדינות הללו, מרביתן מממנות את החיסונים במסגרת סל התרופות..

במקרה של יפן, נוצרה סערה תקשורתית בעקבות מספר מקרים של תופעות לוואי חריגות שקרו בסמיכות למתן החיסון. העניין גרם לרעש גדול וללחץ ציבורי שהוביל את הממשל ומשרד הבריאות היפני להוריד את החיסון מהנהלים הרשמיים במדינה. החיסון לא נאסר, אלא שהמדינה הפסיקה לממן אותו. בעקבות החלטה זו, ארגון הבריאות העולמי יצא כנגד משרד הבריאות היפני וטען שמדובר בעדויות לא מהימנות ולא מוצדקות. "יש עלייה בשכיחות של מקרי הסרטן ביפן היום, ואני חושב שדי מהר יחזירו את החיסון למימון הציבורי", אומר פרופ' סרוגו. 

האם החיסון הקיים מגן מפני כל הזנים של הווירוס?

החיסון הקיים היום מגן מפני הזנים האגרסיביים של הווירוס והוא אפקטיבי ב-70 אחוז במניעת סרטן צוואר הרחם. יש עדיין 30 אחוז שהחיסון לא מגן מפניהם, אך מדובר בזנים פחות אגרסיביים שההתקדמות שלהם איטית יותר – כך שניתן לאתר אותם בזמן ולטפל בהם. בעתיד, החיסון יכלול יותר זנים ורוב הסיכויים שהצורך בבדיקות נוספות ילך ויירד. חשוב להדגיש שמי שמחוסנת עדיין צריכה לעשות בדיקות פאפ – בדיקת משטח צוואר הרחם - כדי לאתר מצבים שלא מכוסים על ידי החיסון.

אם אני עושה בדיקות פאפ באופן קבוע, למה אני צריכה להתחסן?

בדיקות הפאפ אמנם הורידו את הסיכוי לפתח את סרטן צוואר הרחם, אך הבדיקה עלולה לפספס מקרים ולא לגלות את כולם. הבדיקה הורידה את שכיחות המחלה אך היא לא מכחידה אותה. בעוד החיסון מונע את ההדבקה בווירוס, בדיקת הפאפ מגלה את המחלה כשזו כבר התפתחה.

כמו כן, נשים רבות לא עושות את הבדיקה, או לא עושות את הבדיקה בזמן. נוסף לכך, הבדיקה מגלה מצב של טרום סרטן בו ניתן לטפל בקלות יחסית באמצעים כירוגיים או בלייזר, אך תהליך הטיפול כולל קילוף חלק מצוואר הרחם. לטיפול הזה יש השלכות על הפוריות של האישה והוא עלול לגרום להפלות מאוחרות, לידות מוקדמות ולהגדיל את הסיכוי להריון לא תקין.

האם כדאי להתחסן גם אם כבר פיתחנו את הנגעים?

החיסון הוא פרופילקטי – חיסון מונע. למרות זאת, עדיף להתחסן גם אם כבר פיתחנו נגעים (לדוגמה יבלות) וטיפלנו בהם, כי סביר להניח שלא נדבקנו בכל הזנים של הווירוס. כמו כן, מחקרים הוכיחו שהחיסון עצמו הרבה יותר יעיל מחיסון טבעי שהגוף מפתח בעצמו.

טוענים שהחיסון לא באמת מונע סרטן

כשהתחילו המחקרים בנושא, בדקו האם החיסון יכול למנוע מצב של טרום סרטן, מטעמים הומניים. לאחרונה בדק מחקר גדול שנערך בפינדלנד ובשבדיה קבוצת אנשים שקיבלו את החיסון וקבוצה שלא קיבלה את החיסון והשוו ביניהם. התוצאות היו חד משמעיות: אלה שהתחסנו לא פיתחו סרטן אחרי 14 שנות מעקב. לכן, ניתן להגיד באופן רשמי שהחיסון מונע סרטן והוא טוב לפחות ל-14 שנים. אולי בעתיד יפתחו חיסון שיהיה טוב לכל החיים.

האם זה נכון שהחיסון יעיל ל-5 שנים בלבד?

לא נכון. מאז שהתחילו לחסן, הגיעו דיווחים מרחבי העולם אודות ירידה בנוכחות הנגיפים המסוכנים האלה. יש הוכחה די ברורה שהניסוי עובד כבר 14 שנים. אחת התאוריות מדברת על כך שתוך 10 שנים במדינות כמו אוסטרליה - בה אחוזי החיסון הם מהגבוהים בעולם - ימגרו את כל הזנים הסרטניים האלה ועד לשנת 2036 לא יהיה יותר סרטן צוואר הרחם באוסטרליה.

יש פרסומים על כך שצפוי להגיע חיסון חדש שנחשב לטוב ויעיל יותר, לא כדאי לחכות לו?

לא. החיסון החדש הוא למעשה אותו חיסון שקיים היום אליו הוסיפו חמישה זנים נוספים. החיסון החדש צפוי להיות יעיל כנגד 90% מהגיפים. החיסון הזה הוגש לסל הבריאות בישראל אך טרם אושר ולכן הוא עדיין לא נמצא בארץ.

לא מומלץ לחכות או לדחות את החיסון כי כל המתנה עלולה לחשוף את הנער או הנערה לזנים של הוירוס. החיסון הנוכחי הוא יעיל מאוד. בהמשך, במידה והחיסון החדש יאושר, ניתן יהיה להשלים אותו בנוסף לחיסון הנוכחי.

האם זה נכון שהוירוס גורם ליבלות באיברי המין?

כ-20 אלף מקרים של יבלות בדרכי המין דווחו בישראל ומדובר ככל הנראה רק בקצה הקרחון. הטיפול ביבלות המין הוא טיפול לא פשוט כיוון שהטיפול שקיים היום – טיפול כירורגי או בלייזר – הוא למעשה טיפול קוסמטי והוא אינו מעלים לגמרי את היבלות. לחיות עם יבלות בדרכי המין בתחילת הפעילות המינית זה לא נעים ולא סימפטי. זה עלול לגרום לפגיעות פסיכולוגיות שיכולות להשפיע על המשך פעילות מינית תקינה. החיסון מונע את יבלות המין הללו ולכן הוא מומלץ לנשים ולגברים.

הופץ כי החיסון מיועד רק למי שיש לו בני זוג רבים. נכון?

לא נכון. מספיק קיום אחד של יחסי מין עם בן זוג אחד כדי להידבק. הנושא של בני זוג מרובים וגורמי סיכון נוספים שפעם אמרו שהם גורמי הסיכון להידבק בווירוס – כמו לדוגמה, קיום יחסי מין מגיל צעיר – הם אומנם אכן מגדילים את הסיכון, אבל כאמור, מספיק קיום יחסים פעם אחת בלבד כדי להידבק. לכן, כדאי להתחסן לפני תחילת הפעילות המינית. למרות זאת, גם אם מדובר בצעירים שכבר מקיימים פעילות מינית, כדאי להגיע ולהתחסן. 

מי זכאי לקבל את החיסון ומתי?

כחלק מסל הבריאות, כל נער ונערה עד גיל 18 זכאים לקבל את החיסון, מי שפספס את החיסון בבית הספר יכול להתקשר למוקד *5400 ולקבל את החיסון. עד גיל 15 מקבלים 2 מנות חיסון ולאחר מכן יש לקבל 3 מנות, מתוך הנחה שמערכת החיסון שלנו פחות טובה ככל שאנחנו מזדקנים.

הכתבה מוגשת מטעם האיגוד הישראלי למחלות זיהומיות והחוג למניעת מחלות זיהומיות בילדים, ובתמיכת קופות החולים כללית, מכבי, מאוחדת ולאומית והחברה הישראלית לקולפוסקופיה ופתולוגיה של צוואר הרחם והערייה.

שירות לציבור. מוגש בחסות חברת MSD וחברת גאמידור דיאגנוסטיקה.