וירוס הפפילומה, ידוע כגורם להתפתחות סוגי סרטן, שהנפוצים בהם הם סרטן צוואר הרחם וסרטן הפה והלוע. בעוד שנהוג לחשוב שחשיבות החיסון היא בהגנה מפני מחלות קשות אלו, חשוב לדעת שחיסון הפפילומה מגן על הגוף גם מזנים לא סרטניים של הווירוס, שגם אם אינם גורמים למוות - יש להם סימפטומים לא נעימים בכלל.
בכל רגע נתון, כ-20 אלף איש בישראל סובלים מיבלות שנגרמות מווירוס הפפילומה (קונדילומות). היבלות האלה לרוב מופיעות באזור איברי המין, אבל יכולות להופיע גם בפי הטבעת ובפה. לא מדובר בתופעה מסכנת חיים מבחינה רפואית, אבל הופעת היבלות יכולה לפגוע באורח החיים של המטופלים, לגרום להם להימנע ממגע מיני, ומכיוון שהטיפול בהן הוא מורכב ומוגבל - יש גם מקרים של יבלות עקשניות שחוזרות שוב ושוב, גם לאחר טיפולים. כשמדובר בצעירים שנמצאים בתחילת הפעילות המינית שלהם, היבלות יכולות לגרום גם לפגיעות פסיכולוגיות שיכולות להשפיע על המשך פעילות מינית תקינה.
>> כבר עשיתם לנו לייק בפייסבוק?
ד"ר אדוארדו שכטר, מומחה לצוואר הרחם בקופת חולים מכבי, מספר על מחקר שבדק את שכיחות היבלות באוכלוסיה לפני ואחרי שהחיסון נכנס לארץ. המחקר בדק את ההשפעה של ההתחסנות על שכיחות הופעת היבלות באוכלוסיה הבוגרת, מעל גיל 18, שרכשו את החיסון באופן פרטי. כלומר, עוד לפני שהחיסון נכנס לבתי הספר עבור נערים ונערות. התוצאות היו די מדהימות: "מצאנו שיש ירידה משמעותית של כ-30 אחוז בשכיחות היבלות אצל כלל הנשים באוכלוסיה", הוא אומר ומוסיף: ״בעולם כולו זו תופעה ידועה. באירופה, ארה״ב ואוסטרליה כבר הוכח שהחיסון מפחית משמעותית את שכיחות היבלות באוכלוסיה, ובארץ הממצאים האלה הם חידוש משמעותי".
"הטיפול ביבלות לא מעלים את הווירוס"
כאמור, הירידה שנמצאה היא באוכלוסיית הנשים בלבד, ויש לכך הסבר: החיסון שניתן בבתי הספר ניתן גם לנערים רק משנת 2016, ובקרב גברים בוגרים כמעט ואין מודעות לקיומו של החיסון. נשים, לעומת זאת, מתחסנות יותר. למרות הקישור המיידי של וירוס הפפילומה עם סרטן צוואר הרחם, היבלות הן תופעה שלא מבדילה בין המינים, בדומה לסרטן הפה והלוע שעלול גם הוא להתפתח בעקבות הידבקות בווירוס, גם בקרב גברים. לכן, ההמלצה עבור גברים להתחסן היא משמעותית לא פחות מאשר לנשים.
"הטיפולים ביבלות יעילים באופן חלקי בלבד", אומר ד״ר שכטר. "עצם הטיפול ביבלות לא מעלים את הווירוס ואצל 30-40 אחוז מהמטופלים יש חזרות של המחלה. זה מטריד וזה גורם לירידה באיכות החיים, כי צריך טיפולים חוזרים. הטיפולים הם של כוויה כימית בעור או טיפולים כירורגיים. עם הזמן, אצל רוב האנשים, הגוף מפתח חיסון עצמי והווירוס יעלם, אבל זה תלוי במערכת החיסונית. אצל אנשים שיש להם בעיה במערכת החיסונית, הטיפול קשה והחזרות הן באחוזים גבוהים".
עוד ב-mako בריאות:
>> אזהרת מאכל: זה המזון הכי מסוכן בעולם
>> לפחות אדם אחד מתאבד מדי יום בישראל
>> חוקרים: 2 מילות הקסם שיעזרו לכם בדיאטה
כ-80 אחוז מהאוכלוסייה ידבקו בשלב זה או אחר בווירוס הפפילומה
בעוד היבלות אינן מסוכנות למי שנדבקים בהם, בהריון דווקא יש להן משמעות שעשויה להיות מסכנת חיים. אם היולדת סובלת מיבלות באיבר המין, קיים חשש שחשיפת העובר אליהן בזמן הלידה עצמה ידביק אותו, ויגרום להופעה מאוחרת של יבלות במיתרי הקול - סוג יבלות אגרסיבי וקשה יותר לטיפול. במקרים כאלה, מומלץ לטפל ביבלות לפני הלידה ובמקרים שבהם אין ברירה, אף ללדת בניתוח קיסרי.
לדברי ד"ר שכטר "מכיוון שאותן יבלות הן תופעה רפואית שכיחה, שסובלים ממנה כאחוז מהאוכלוסיה, ככל שיותר נערים ונערות - אבל גם בוגרים ובוגרות - יתחסנו, כך נוכל לראות שיפור משמעותי בתחום. כיום אנחנו נמצאים במצב בו כמעט כל אדם שקיים יחסי מין – כ-80 אחוז מהאוכלוסייה, ידבק בשלב זה או אחר בווירוס הפפילומה, כך שאנחנו ממשיכים להעביר אותו. החיסון, בשילוב כמובן עם אמצעי מניעה, הוא הדרך הטובה ביותר למנוע הידבקות ברמה האישית, וגם להפסיק להעביר את הווירוס הלאה ולהפחית את תדירות הופעות המחלות הקשורות אליו בחברה כולה".
הכתבה מוגשת מטעם האיגוד הישראלי למחלות זיהומיות והחוג למניעת מחלות זיהומיות בילדים, ובתמיכת קופות החולים כללית, מכבי, מאוחדת ולאומית והחברה הישראלית לקולפוסקופיה ופתולוגיה של צוואר הרחם והערייה.
שירות לציבור. מוגש בחסות חברת MSD וחברת גאמידור דיאגנוסטיקה.