לימפומת עור של תאי (Mycosis Fungoides) היא סוג של סרטן המתבטא בגדילה לא מבוקרת של תאי דם לבנים מסוג T בעור. ככלל, הגורמים למחלה עדיין לא ידועים. המחלה שכיחה יותר בגברים והיא מאובחנת בדרך כלל בגילאים 40-60, אך יכולה להופיע בכל גיל כולל בילדים.
>> לייק בפייסבוק כבר עשיתם?
מהם הסמפטומים?
המחלה מאופיינת במספר שלבים. בשלב הראשון של המחלה מופיעים על פני העור כתמים שטוחים שלרוב צבעם אדמדם, אשר יכולים לחקות נגעים שונים, דוגמת פטרת, פסוריאזיס או אקזמה. מידת מעורבות שטח הגוף משתנה בין החולים השונים ונעה בין נגעים בודדים ועד נגעים מפושטים. לרוב שכיח למצוא את הנגעים באזורים שאינם חשופים לשמש, אולם תיתכן מעורבות בכל אזור של הגוף. בשלב השני של המחלה הנגעים העוריים הופכים למורמים יותר. השלבים המתקדמים של המחלה יכולים להתבטא בהופעת גושים בולטים על פני העור העלולים להתפתח לכיב ולהזדהם, ובתפרחת אדומה המערבת חלקים נרחבים מהגוף. בשלבים המתקדמים, הנגעים המפושטים מלווים לרוב בגרד קשה, כאבים ופגיעה בגמישות העור, סימפטומים אשר גורמים לפגיעה משמעותית באיכות החיים של החולים. התפתחות המחלה היא לרוב איטית ורק במיעוט החולים היא מתקדמת לשלבים המאוחרים. בשלבים המתקדמים גדלים הסיכויים להתפשטות המחלה מחוץ לעור, ולמעורבות בלוטות הלימפה, הדם ואברים פנימיים אחרים.
עוד ב-mako בריאות:
>> יש דרך קלה להיפטר מאפטות
>> תופתעו: כמה סוכר יש בכוס מיץ תפוזים?
>> צפו: האימון המושלם לפלג הגוף העליון
איך מאבחנים?
האבחנה של לימפומות עור אינה קלה. למרות שהמחלה נדירה יחסית, ההערכה היא שבישראל ישנם מאות חולים ומאחר ואין מודעות רבה למחלה, וכן עקב העובדה שבשלב הראשון הנגעים בעור מחקים לעיתים קרובות מחלות עור אחרות, עלולים לחלוף חודשים ואף שנים עד לאבחנה ותחילת הטיפול. אבחון המחלה נעשה על ידי בדיקה קלינית של העור ובדיקת ביופסיה של העור מהנגעים החשודים. בנוסף יש לבצע בדיקות דם ובדיקות הדמיה שונות על מנת לקבוע את השלב המדויק של המחלה ואם יש מעורבות של אברים נוספים מלבד העור.
דרכי טיפול
ישנה חשיבות לטיפול מוקדם על מנת להאט את קצה התקדמות המחלה ולשפר את איכות החיים, מאחר ואחוזי ההישרדות בשלבים המוקדמים של המחלה גבוהים, ואילו בשלבים המתקדמים ישנה ירידה ניכרת באחוזי ההישרדות.
ישנם טיפולים שונים למחלה אשר מותאמים לכל חולה בהתאם לגודל שטח העור המעורב ולשלב המחלה. מאחר ואין תרופה המרפאת את המחלה לחלוטין, מטרת הטיפולים היא להוריד את עומס המחלה ולעכב את התקדמותה. קיימים טיפולים חיצוניים, שמכוונים לעור וקיימים טיפולים סיסטמיים. לעיתים משלבים מספר טיפולים יחד. דוגמאות לטיפולים מקובלים שכיחים הניתנים בשלבים מוקדמים של המחלה:
פוטותרפיה
UVB: חשיפה של העור לקרני אור אולטרה-סגול מסוג B.
PUVA: חשיפה של העור לקרני UVA, נעשית לאחר נטילת תרופה בשם פסורלן ההופכת את העור לרגיש לקרניים אלה ומגבירה את השפעתן על הנגעים.
חרדל חנקני: תמיסת ג'ל המבוססת על חרדל חנקני (סוג של כימותרפיה) שיש למרוח על הנגעים פעם ביום. החרדל החנקני מונע את ההתפתחות והחלוקה של התאים הסרטניים. טיפול זה אושר לאחרונה בישראל.
טיפולים נוספים שניתנים למחלה בשלבים מוקדמים ובשלבים מתקדמים יותר כוללים תרופות שהן נגזרות של ויטמין A (רטינואידים, הכוללים תרופות מוכרות כמו נאוטיגזון שניתן לפסוריאזיס, איזוטרטינואין שמוכר בשמות רואקוטן או קורטן וניתן לאקנה ובקסרוטן), קרינת אלקטרונים (שניתן לכוונה כך שתחדור לעור בלבד ומטרתה להרוג תאים סרטניים ולהקטין גידולים), זריקות אינטפרון אלפא (שמשפיעת על מערכת החיסון) , פוטופרזיס (שניתן בעיקר בשלבים בהם יש מעורבות של הדם. בשיטה זו חלק מהדם של החולה נלקח מהוריד ותאי הדם הלבנים נחשפים לקרינה אולטרה סגולה ולאחר מכן מוחזרים באמצעות אינפוזיה לוריד של החולה), תרופות ביולוגיות חדשות (שמטרתן לאפשר לגנים של התא להתבטא באופן שעשוי לסייע להמתת תאים סרטניים), כימותרפיה, השתלת מח עצם ועוד.
הכותב הוא מנהל מרפאות העור ושירות לימפומות של העור, מחלקת עור, במרכז הרפואי ת"א ע"ש סוראסקי