מוטי בירנבוים, שחקן עבר ב"הפועל תל אביב", היה רק בן 31 כשחווה אירוע ששינה את חייו. זה קרה בשנת 1986, באמצע משחק של הנבחרת, אז לפתע הרגיש כאב חזק בחזה. "בשנייה הראשונה, לא הבנתי מה קורה לי – חשבתי שאולי מישהו מסר לי כדור בחוזקה", הוא נזכר.
אלא שלאחר שהובהל לבית החולים, הסתבר שמה שהרגיש מוטי היה למעשה סממן לאירוע לבבי שעבר. "הגעתי למיון ונשלחתי מיד לטיפול נמרץ. עשו לי א.ק.ג ובדיקות דם. הרופאים קבעו שאני חווה מה שמכונה 'אוטם שריר הלב'". למזלו הרב, האירוע הוגדר בדרגת חומרה יחסית קלה, אך המשמעות הייתה גדולה: הדופן האחורי של שריר הלב שלו נפגע.
במשך מספר ימים שלאחר מכן, מוטי אושפז תחת השגחה. במסגרת אחת הבדיקות שעבר במהלך האשפוז, מנהל המחלקה בישר לו על כך שהוא סובל מערכי כולסטרול גבוהים במיוחד בדם, שככל הנראה נובעים מ"היפרכולסטרולמיה תורשתית" – מחלה המתבטאת בכולסטרול גבוה במיוחד, המושפעת משינויים גנטיים.
משפחה לא בוחרים – גם לא כולסטרול גנטי
"למעשה, מה שגיליתי זה שיש לי איזשהו 'גן דפוק' שעובר במשפחה". משתף מוטי, "אם במצב נורמטיבי הכולסטרול הרע (LDL) – שהוא זה שאחראי לכל הצרות ולסתימת העורקים, אמור להתפרק בצורה תקינה והגוף יודע לווסת אותו בדם, מי שסובל מהמחלה סובל מפירוק איטי שלו. מצב כזה בעצם גורם לכך שהכולסטרול הזה נע בדם ונצמד לדפנות כלי הדם, ועם הזמן הוא גורם להסתיידות של העורקים, או למה שמכונה 'פלאק' – רובד טרשתי שגורם לחסימת כלי דם שעלול להוביל לאירועי לב וכלי דם".
הבשורה אודות המחלה הגנטית לא ריגשה את מוטי במיוחד. "בהתחלה לא הבנתי מה המשמעות של הדבר. אפילו לא ידעתי מה זה אומר כולסטרול גבוה, משום שהמודעות לנושא באותה תקופה לא הייתה בשיאה", הוא מספר.
כשהבין שלמעשה מדובר במצב מסוכן שעלול לסכן את חייו ולהוביל לבעיות לבביות נוספות, מוטי נרתם למשימה והחל לבצע שינויים באורח חייו, עליהם המליצו הרופאים.
השינוי הראשון כלל הרגלי דיאטה חדשים, שהתבססו על הנחיה להפחית באופן דרסטי את כמות השומן הרווי ולצרוך פחות מזונות מהחי, לצד אכילה מרובה של ירקות ופירות, שמנים טובים כמו שמן זית ואבוקדו וקטניות.
במקביל, הומלץ לו על טיפול תרופתי שהיה אמור למתן את ערכי הכולסטרול.
אולם, למרות שינויים אלה עליהם הקפיד, ערכי הכולסטרול עדיין היו גבוהים. לדבריו, באותן שנים לא היו תרופות יעילות שמסייעות להפחית את הכולסטרול הרע, ותזונה – טובה ככל שתהיה, יכולה לשפר רק כ-20% מערכי הכולסטרול.
כך, ללא טיפול שבאמת אפשר לשפר את מצבו, ובשל נזק הכולסטרול המצטבר, בשנת 1992 מוטי חווה כאבים דומים לאלה שחווה בשנת 81'. אלא שהפעם, למרבה הצער, היה מדובר באירוע לב משמעותי שהוביל לניתוח מעקפים.
ומאחר שמדובר כאמור במחלה תורשתית כאמור, גם ארבעת ילדיו נאלצו לעבור בדיקות דם לאבחון כולסטרול. לאחר ששניים מהם אובחנו כחולים במחלה, גם הם החלו ליטול תרופות להורדת הכולסטרול, כשהם רק בני 5 ו-6.
רוצים לדעת עוד על כולסטרול?
הכירו את המחלה השקופה שמגבירה את הסיכוי להתקפי לב >>
עברתם אירוע קרדיווסקולרי? כך תנהגו ביום שאחרי >>
האם מדד הכולסטרול בדם שלכם מסכן אתכם? >>
המהפך הטיפולי
לפני מספר שנים, הטיפול התרופתי עבר מהפכה עם כניסתן של תרופות ממשפחת הסטטינים. אולם גם תרופות אלה לא סייעו למוטי והוא לא הצליח להגיע לערכי הכולסטרול הרצויים. נקודת המפנה שהובילה לתקווה חדשה, הייתה כניסתם של טיפולים מתקדמים יותר, אשר חלקם מעכבים חלבון מסוים בגוף וחלקם אף מונעים את יצירתו מלכתחילה. מניעת יצירתו או פעילותו של חלבון זה מאפשרת פירוק יעיל של כולסטרול.
בתקופה זו, מוטי שולב בניסוי של בית החולים הדסה והחל להשתמש בתרופות החדשות שניתנו בזריקה. "מהרגע שהתחלתי להשתמש בטיפול הזה, ערכי הכולסטרול שלי חזרו לנורמה, וכבר חמש שנים אני שומר על ערכים תקינים", מספר מוטי.
כיום הוא ממשיך להיות מטופל גם בתרופות הקלאסיות שכוללות סטטינים ובמקביל – גם בתרופות המתקדמות. גם שני ילדיו שאובחנו עם המחלה משתמשים בתרופות אלה, אותן הם צורכים בהתאם להנחיות שקיבלו מהרופאים המטפלים ולפי ההנחיות החדשות של "האיגוד לטרשת עורקים" שמיועדות למניעת אירועים קרדיו ווסקולריים.
אל תתעלמו מהיסטוריה משפחתית של כולסטרול גבוה
כיום מוטי ובני משפחתו נהנים מחיים נורמטיביים ופעילים. בין השאר, הוא אפילו הקים את עמותת "לכ"ם" – המסייעת לאבחון טרשת עורקים. לסיום, הוא מבקש להעביר מסר: "חשוב לי שאנשים אחרים ידעו שכולסטרול גנטי ניתן לטיפול ושכיום ישנם טיפולים יעילים שמסייעים למנוע אירועים לבביים מסכני חיים. בשלב ראשון, אני מציע לכולם לגשת לבצע בדיקות דם שגרתיות שכוללות אבחון ערכי כולסטרול – גם ילדים וגם מבוגרים. אם ילד סובל מכולסטרול גבוה שנובע משינויים גנטיים הוא לא בהכרח מודע לכך, והנזק המצטבר עלול לסכן את חייו. בקיצור – אל תגידו 'לי זה לא יקרה'".
