מינהל המזון והתרופות האמריקאי, ה-FDA, אישר תרופה חדשה שמייצרת חברת אלי לילי, דונאנמאב (donanemab-azbt), ובשמה המסחרי קיסונלה (Kisunla), לטיפול בשלבים מוקדמים של מחלת אלצהיימר. אלצהיימר מתאפיין בהידרדרות מתמשכת בכישורי החשיבה ועיבוד המידע, ובעיקר בפגיעה בזיכרון וביכולת ההתמצאות. במוחם של חולי אלצהיימר יש משקעים של חלבון מסוג עמילואיד בטא וסבכים של חלבוני טאו. שני החלבונים נוצרים במוח באופן טבעי, אולם הצברים והמשקעים רעילים לתאי העצב וגורמים למותם וכך נוצרים תסמיני המחלה.
הכתבה פורסמה במקור באתר מכון דוידסון לחינוך מדעי
קיסונלה היא נוגדן שמזהה את החלבון עמילואיד בטא. הנוגדן נקשר לחלבון העמילואיד או למשקעים שלו ומזמן תאי מיקרוגלייה, ששייכים למערכת החיסון ונמצאים במוח, לפעול נגד חלבוני העמילואיד. התרופה מכוונת לפרק את המשקעים ולמנוע את היווצרותם של משקעים חדשים וכך למנוע החמרה של המחלה ואולי אף לשפר את מצבם של החולים.
החלבון והזיכרון
התרופה מיועדת לחולים שיש להם תסמינים מוקדמים של הידרדרות קוגניטיבית וכמו כן נמצאו במוחם משקעי עמילואיד בטא. בניסוי קליני שכלל כ-1,700 חולים מרחבי העולם, ניתנה התרופה בעירוי פעם בחודש במשך 72 שבועות לכמחצית מהמשתתפים, בעוד המטופלים האחרים טופלו בתרופת דמה (פלצבו). בהשוואה לקבוצת הפלצבו, התרופה גרמה לירידה ברמת משקעי העמילואיד בטא שנמדדה בסריקת טומוגרפיית פליטת פוזיטרונים (PET). לפני הבדיקה, החוקרים הזריקו חומר רדיואקטיבי שמכשיר ה-PET מזהה ושנצמד באופן זמני למשקעי עמילואיד בטא ומסמן אותם, וכך מכשיר ה-PET מזהה את המשקעים. החוקרים בחנו גם את כמות חלבון טאו במוחם של הנבדקים, חלבון שבדומה לעמילואיד בטא, הצטברות שלו מקושרת עם פגיעה בתאי העצב וירידה ביכולות הקוגניטיביות באלצהיימר.
בנוסף, הנבדקים עברו סדרה של מבחני זיכרון וחשיבה כחצי שנה אחרי שהתחילו ליטול את התרופה, אחרי שנה וכן אחרי הפסקת נטילת התרופה. התגלה שהתרופה הועילה לנבדקים שבמועד תחילת הניסוי היו במוחם רמות נמוכות עד בינוניות של חלבון טאו. אצל הנבדקים האלה, התרופה הורידה את קצב ההתקדמות של המחלה: אצל כמחצית (47 אחוזים) מהנבדקים לא הייתה הידרדרות במהלך שנה אחרי נטילת התרופה, בהשוואה ל-29 אחוזים שמצבם נשאר יציב בקבוצה שנטלה את הפלצבו.
אצל החולים שהיו בשלבים ראשוניים של המחלה והחלו את הניסוי עם רמות נמוכות עד בינוניות של משקעי חלבון, התרופה האטה את קצב ההידרדרות יותר מאשר אצל חולים בשלבים מתקדמים יותר. למטופלים שהגיעו למצב שבו משקעי חלבון לא התגלו עוד בסריקת ה-PET שלהם הורו החוקרים להפסיק את נטילת את התרופה. דבר זה מעורר את השאלה האם מטופלים יעברו סריקות PET באופן שגרתי במשך הטיפול בתרופה, בדיקות יקרות הכרוכות בחשיפה לקרינה, משום שלרופאיהם אין דרך לדעת מה מצב המשקעים בלי בדיקות דימות.
היתרונות – והמחיר
מחלת אלצהיימר משפיעה מדי שנה על מיליוני אנשים ברחבי העולם, והתרופה החדשה עשויה לסייע בעצירת ההידרדרות בתפקודי היומיום של החולים ובשימור איכות חייהם. אולם לתרופה יש גם חסרונות משמעותיים: נראה שהיא אינה יעילה עבור חולים עם רמות גבוהות של חלבוני טאו. בנוסף, יש לה מספר תופעות לוואי, שחלקן קלות, למשל כאבי ראש, אולם חלקן עשויות להיות מסכנות חיים, למשל תגובה אלרגית קשה או שינויים במבנה המוח והתנפחות או דימומים במוח. לכן צריך לתת את התרופה תחת פיקוח רפואי צמוד והיא לא מתאימה לאנשים שנוטלים תרופות מסוימות או סובלים מליקויים בתפקודי הקרישה.
יש תרופות נוספות שמכוונות נגד חלבוני עמילואיד בטא, בהן אדוקאנומאב (aducanumab), ובשמה המסחרי אדוהלם (Aduhelm), וכן לקאנמאב (lecanemab), ובשמה המסחרי לקמבי (Leqembi). שימוש באדוהלם הביא לירידה בכמות משקעי העמילואיד בטא, אך קיימים ספקות לגבי יעילותה של התרופה הזאת בהפחתת התסמינים שמהם סובלים החולים, ואילו לקמבי מכוונת נגד צברי חלבון מסיסים של עמילואיד בטא לפני שהמשקעים נוצרים.
יש תרופות ותיקות יותר לטיפול במחלת אלצהיימר, למשל דונפזיל (donepezil), בשמה המסחרי אריספט (Aricept) או ממנטין (memantine) ובשמה המסחרי אביקסה (Ebixa). התרופות האלה פועלות כדי לשנות את פעילותם של מוליכים עצביים מסוגים שונים על מנת להקל את תסמיני המחלה או למנוע מוות של תאי עצב, אך אינן מטפלות בגורם למחלה, שהוא ככל הנראה הצטברות משקעי החלבון וסבכי הטאו, ואינן בולמות את התקדמותה.
התרופה החדשה מציעה תקווה לעצירת ההידרדרות במצבם של החולים, אך זו מגיעה עם תג מחיר גבוה. כיום עולה שנת טיפול בקיסונלה כ-32 אלף דולר. נקווה שהתרופה תהפוך לנגישה ותביא מזור או לפחות שיפור באיכות החיים לרבים ברחבי העולם.
למאמרים נוספים באתר מכון דוידסון לחינוך מדעי