סינוסיטיס היא אחת הסיבות השכיחות ביותר שבעטיה פונים אנשים לרופא המשפחה. מדובר בדלקת או זיהום של חללים הנמצאים בתוך עצמות הלחיים והמצח, אשר מכונים סינוסים. חללים אלה מיועדים להפחית את משקל הגולגולת, לסייע בחימום האוויר הנכנס לריאות ויש להם תפקיד ביצירת קול.

אגב, מזגנים הם אחת הסיבות שבגללן אנשים חולים במחלה. במקרה הטוב הם מלוכלכים ובמקרה הרע -  מזוהמים. אף שהקור עצמו אינו גורם למחלה, אבק, עובש והרבה לכלוך בהחלט יכולים לגרום לסינוסיטיס. בייחוד כעת בקיץ, דאגו לנקות את המזגן והפילטרים כדי להימנע משאיפת לכלוך ועובש, שעלולים להוביל לסינוסיטיס ולמחלות נוספות.

מחלה שלרוב מופיעה לאחר הצטננות

קיימים 4 זוגות סינוסים: הסינוסים הפרונטאליים (במצח, מעל הגבות), הסינוסים המקסילאריים (בצידי האף, מאחורי עצמות הלחיים), הסינוסים האתמואידיים (בין העיניים) והסינוסים הספינואידיים (מאחורי העיניים).

ברוב המקרים, הסינוסים המקסילאריים הם אלו שיפגעו מסינוסיטיס. סינוסיטיס חריפה היא מחלה נפוצה הפוגעת מידי שנה בכ-5% מהאוכלוסייה. בדרך כלל היא מופיעה מספר ימים לאחר הצטננות או שפעת ובמרבית המקרים חולפת מעצמה ללא כל טיפול. לעומת זאת, סינוסיטיס מתמשכת (כרונית) עלולה להתפתח בעקבות סינוסיטיס חריפה והיא יכולה להמשך שבועות ואף חודשים. במהלך הדלקת נסתמים הסינוסים והופכים נפוחים וכואבים. אנשים בכל גיל מועדים לחלות במחלה. הסימפטומים הנפוצים הם: חום גבוה, כאב ורגישות מעל האזור הפגוע, עייפות, לחץ באוזניים, שינוי בקול ואף סתום או גדוש.

ישנם מספר גורמים ומצבים העלולים לגרום לסינוסים להיות רגישים יותר לזיהומים: עישון וחשיפה לעשן, אלרגיות, אסתמה, דלקת שיניים, מערכת חיסונית מוחלשת, מחלות דלקתיות, פציעה בפנים וחסימת הניקוז של הסינוס כתוצאה מפוליפ או חפץ זר.

סינוסיטיס (צילום:  Emily frost, shutterstock)
הזיהום מתמקד בחללים הנמצאים בתוך עצמות הלחיים והמצח | צילום: Emily frost, shutterstock

סיבוכים

הסיבוך העיקרי של סינוסיטיס חריפה (אקוטית) היא התפתחות סינוסיטיס כרונית. הסימפטומים של סינוסיטיס כרונית דומים לאלה של המצב האקוטי אך במקרה הזה ההתקפים נמשכים זמן ארוך יותר וחוזרים פעמים רבות. במקרה של סינוסיטיס כרונית רופא המשפחה מפנה את המטופל לרופא אא"ג שיבצע מספר בדיקות לגילוי הגורם למחלה. בהתאם לתוצאות הבדיקה, יוחלט על טיפול תרופתי או ניתוח לשיפור הניקוז של הסינוסים. במקרים נדירים (שכיחות של 1 ל-1,000 מקרים) הזיהום מתפשט לעצמות, לדם ולמוח.

כיצד מאבחנים סינוסיטיס?

האבחון מתבצע על ידי רופא משפחה על סמך ההיסטוריה הרפואית ובדיקה גופנית. לרוב מספיקים אמצעים אלה כדי להבדיל בין סינוסיטיס לבין זיהום בדרכי הנשימה העליונות או הצטננות.

איך מטפלים בסינוסיטיס?

ברוב המקרים המחלה חולפת מעצמה ללא צורך בטיפול, מאחר שמרבית מקרי הסינוסיטיס נגרמים על ידי זיהום נגיפי ומערכת החיסון מתגברת על הזיהום בתוך כשבוע. במקרה שהסימפטומים חמורים או מחמירים ייתכן שרופא המשפחה יחליט על מתן טיפול אנטיביוטי.

מה עוד יכול לעזור?

שטיפות אף: שטיפת האף והסינוסים באמצעות תמיסת מלח מספר פעמים ביום יכולה להפחית את הכאבים והגודש ולקצר את משך התסמינים. ניתן להשתמש במגוון תרסיסים וטיפות אף שפועלים במהירות ומשפיעים תוך דקות. יש להתייעץ עם הרופא בנושא.

שאיפת אדים חמים פעמיים עד ארבע פעמים ביום - השימוש במפזר אדים חמים כאשר מגבת עוטפת את הראש הוא המומלץ ביותר. מומלץ לשאוף את האדים במשך כ-10 דקות. הוספת טיפות של שמן מנטה למים עשויה להגביר את היעילות.

משככי כאב ללא מרשם: ניתן להשתמש במשככי כאב ללא מרשם רופא. תרופות ממשפחת איבופרופן או פראצטמול יכולות לסייע בהקלת כאב הראש, להוריד חום ולהפחית את הרגישות והכאב באזור הסינוסים הפגועים. 

מזגן, שלט של מזגן (צילום: Butsaya, SHUTTERSTOCK)
ידעתם? מזגנים הם גורם סיכון למחלה | צילום: Butsaya, SHUTTERSTOCK

טיפול אנטיביוטי: במקרים שבהם קיים זיהום חיידקי של הסינוסים, ניתן טיפול אנטיביוטי במטרה לחסל את החיידקים. טיפול זה מאפשר למנוע סיבוכים, להקל את הסימפטומים ולהפחית את הסיכון להתפתחות סינוסיטיס כרוני.

ניתוח לטיפול בסינוסיטיס כרונית: במקרים של סינוסיטיס כרונית שאינה משתפרת למרות הטיפולים המקובלים, לרבות טיפול באנטיביוטיקה וסטרואידים, וכאשר קיים קושי בתפקוד היומי - נשקלת התערבות ניתוחית. בהליך המכונה (FESS)  מחדיר המנתח לאף המטופל אנדוסקופ, המאפשר לצפות באמצעות סיב אופטי בחלק הפנימי שלו ובסינוסים וכך לסלק את הרקמה שסותמת אותם.

טיפול ברפואה משלימה: ניתן לרפא סינוסיטיס באמצעות רפואה משלימה על ידי דיקור, רפלקסולוגיה, נתורופתיה והומאופתיה.

איך ניתן לצמצם את הסיכוי לחלות בסינוסיטיס?

ניתן לנקוט מספר צעדים כדי לצמצם את הסיכון לחלות בסינוסיטיס: שמירה על מערכת חיסון איתנה באמצעות הקפדה על תזונה מאוזנת הכוללת שפע ירקות ופירות טריים, פעילות גופנית סדירה, הקפדה על שתייה מרובה, הימנעות מעישון, הפחתת לחץ נפשי וקבלת חיסון שנתי נגד שפעת.

 

ד"ר אור בקשי היא מומחית ברפואת משפחה במכבי שירותי בריאות, מחוז דרום