פלסטיק, על שלל צורותיו, מקיף אותנו מכל עבר כבר קרוב למאה שנה, והוא כיום אחד מחומרי הגלם הנפוצים ביותר בעולם. אנו משתמשים בו לייצור מגוון רב של מוצרים, ובכלל זה בקבוקים, אריזות מזון ושקיות, וגם צינורות ביוב, משטחים, כיסאות או אביזרים לכלי רכב. השם פלסטיק מרכז בתוכו סוגים רבים של חומרים מלאכותיים. מאחר שהם זולים, קלים ומהירים לייצור, וקל לעצב אותם כמעט לכל צורה שנרצה, אפשר לייצר מהם כלים קלים ועמידים. אין פלא שתעשיית הפלסטיק הפכה לאחת התעשיות הגדולות בעולם.
כבר שנים רבות ידוע שלפלסטיק יש השפעה שלילית על האקולוגיה של כדור הארץ – עמידותו הרבה מובילה לכך שהוא מתפרק לאט מאוד, בלי להתכלות כפי שקורה לחומרים טבעיים. על כן, חלקיקי הפלסטיק מצטברים כפסולת באוקיינוסים ועל פני האדמה וגורמים פגיעה חמורה בשלל מערכות אקולוגיות. כשפלסטיק מתפרק, נשחק או מתבלה, נוצרים חלקיקי פלסטיק קטנים שמכונים מיקרופלסטיק או ננופלסטיק, עקב גודלם הזעיר, שפעמים רבות אינו עולה על מיקרומטרים בודדים, או אפילו ננומטרים – מיליארדיות המטר.
הכתבה פורסמה במקור באתר מכון דוידסון לחינוך מדעי
בשנים האחרונות התפרסמו מחקרים רבים שהראו כי המיקרופלסטיק לא נמצא רק בקרקע, באוקיינוסים ובאוויר, אלא גם בגופנו – ברקמות אנושיות כמו הריאות, השליה ואף בדם, בשתן, ואפילו בחלב אם. החלקיקים הללו חודרים לתוכנו בבליעה, בנשימה ולפעמים אפילו דרך העור. מחקר חדש, שנעשה באוניברסיטת קמפניה לואיג'י ונוויטלי (Campania Luigi Vanvitelli) באיטליה, הראה כי חלקיקי מיקרופלסטיק נמצאים גם בהסתיידויות בעורק התרדמה שבצוואר. כמו כן, יש קשר הדוק בין הימצאותם שם לבין עלייה בסיכון להתקפי לב, שבץ מוחי ומוות מוקדם.
ליבו של המיקרופלסטיק
החוקרים בחנו 257 חולים בהסתיידות עורקים שעברו ניתוח להסרת רובד טרשתי בעורקי התרדמה שבצוואר. הסתיידות עורקים, שמוכרת גם כטרשת עורקים, היא מצב שבו נוצרת היצרות או חסימה של עורק עקב הצטברות של משקעים על דופן העורק, שמפריעים לזרימת הדם. בדגימות שנלקחו מההסתיידויות של החולים, החוקרים חיפשו 11 סוגים של מיקרופלסטיק וננופלסטיק, ומצאו ב-58 אחוז מהם מיקרו-חלקיקים של הפלסטיק פוליאתילן. מביניהם, אצל 12 אחוז נמצאו גם מיקרו-חלקיקים של הפלסטיק הנפוץ PVC.
בהמשך בדקו החוקרים אם ההימצאות של המיקרופלסטיק בהסתיידויות קשורה לתגובה דלקתית של החולים – תגובה של מערכת החיסון שנועדה להגן על הגוף מפני גורמים זרים. לשם כך הם חיפשו בדגימות ציטוקינים – מולקולות חלבון שמעורבות בתקשורת בין מערכת החיסון לרקמות הגוף, בין השאר בזמן תהליכים דלקתיים. ואכן בדגימות שבהן נמצא פוליאתילן, היו יותר מולקולות וחלבונים המזוהים עם תגובה דלקתית.
אחרי הניתוח המשיכו החוקרים לעקוב אחרי מצבם של החולים במשך כשלוש שנים. במהלך התקופה הזאת, 7.5 אחוזים מהחולים שבהסתיידויות שלהם לא נמצאו בכלל חלקיקי מיקרופלסטיק עברו התקפי לב, שבץ מוחי או מתו. לעומת זאת, מבין אלה שנמצאו אצלם חלקיקי מיקרופלסטיק, שיעורם של אלה שחוו התקפי לב, שבץ מוחי או מתו בתקופה הזאת היה גבוה בהרבה והגיע ל-20 אחוז. הממצא מראה כי לפחות אצל חולים שעברו ניתוח בעורק התרדמה, קיומם של חלקיקי מיקרופלסטיק במשקעים בא לידי ביטוי בעלייה ניכרת בסבירות לסבול מתסמינים מסכני חיים. עם זאת, המחקר לא חשף מהו המנגנון שגורם לעלייה בסיכון.
עדיף להמעיט בשימוש
מאחר שפלסטיק כמעט שאינו מתכלה, חלק ניכר מכמויות הפלסטיק העצומות שאנו מייצרים מתפורר ומגיע לבסוף לטבע, ומשם לגוף האדם. כפי שהמחקר הנוכחי ודומיו מתחילים לחשוף בשנים האחרונות, הפלסטיק הזה עלול לפגוע גם בבריאותנו. לכן, בפעם הבאה שאתם משתמשים בכלי פלסטיק חד-פעמיים או בשקיות ניילון, חשבו היטב אם אתם יכולים לוותר על השימוש בהם ולהעדיף כלים רב-פעמיים. ואם השתמשתם בכלים או באריזות מפלסטיק, השליכו אותם לפחי המיחזור. זה חשוב לבריאות של כולנו.