מחלת השעלת ממשיכה להתפשט ברחבי הארץ. נתוני אפריל 24 עדיין אינם סופיים, אך כפי שדיווחנו אתמול (שלישי), מספר החולים שכבר ידוע עליהם, 372, הוא הגדול ביותר מאז גל התחלואה של 2015. ההערכות הן שמספר החולים הסופי לחודש זה יעלה על 400. נתוני חודש מאי גם הם חלקיים, אך כבר כעת ברור שהם עתידים לעלות על אלה של אפריל. מקרי התחלואה מתגלים בכל רחבי ישראל, כשבשבוע האחרון הובילו את הטבלה אשקלון, מודיעין וחיפה.
לנוכח התחלואה הגוברת, פנינו לפרופ' אפי בילבסקי, מנהל היחידה למחלות זיהומיות במרכז שניידר לילדים, כדי לרכז את כל המידע שחשוב לדעת בנושא - שימו לב.
מהי שעלת?
מחלת השעלת היא מחלה זיהומית שנגרמת על ידי החיידק Bordetella pertussis וכשמה העברי כן היא – גורמת לקליניקה אופיינית של שיעול. מחלה זו מכונה גם "מחלת מאה הימים", על שם משך השיעול הארוך המאפיין את מהלכה. מדובר במחלה מסוכנת, בייחוד עבור תינוקות קטנים, אך גם לאנשים מבוגרים.
מהו ההסבר לעלייה המתמשכת בתחלואה בשעלת?
צירוף של מספר גורמים: עלייה במודעות למחלה ובאבחון שלה, ומנגד - מבוגרים רבים שאינם מחוסנים, בעיקר ב"כיסי אוכלוסייה" מסוימים. בישראל יש המון מבוגרים שלא מתחסנים למחלה, משום שאינם מודעים לזמינות ולחשיבות החיסון, מלבד נשים בהיריון שחלקן מודעות ומתחסנות.
איך נדבקים בשעלת?
שעלת היא מחלה מאוד מידבקת. פרקטית, כמעט כל מי שישהה קרוב לאדם חולה ואינו מחוסן כראוי - ידבק במחלה. ההדבקה נעשית בחשיפה קרובה לטיפות רוק הניתזות בזמן השיעול במחלה לסביבה או במגע עם הידיים בהפרשות אלו.
לצערנו, גם מי שחלה בשעלת אינו מוגן מהמחלה, מפני שהיא אינה מייצרת חיסוניות טובה. יתרה מכך, גם מי שחוסן בעבר אינו תמיד מוגן מפניה, בשל דעיכה של החיסוניות. אגב, לרוב המחלה אינה מלווה בחום ולכן לעיתים אפילו לא פונים לרופא ורבים פשוט מחכים שזה יעבור. בזמן הזה הם מפיצים את החיידק לכל עבר וככה תינוקות קטנים נדבקים. אלה בתורם מדביקים שוב את המבוגרים - וחוזר חלילה.
איך מאבחנים שעלת ולמי מיועד המטוש?
האבחנה מתבצעת על בסיס קליניקה חשודה בשילוב סיפור אפידמיולוגי של התפרצות או מקרים בסביבה הקרובה. כשילד סובל משיעול כרוני ומגלים שכל המשפחה משתעלת ביחד כבר כמה שבועות, גם אם אף אחד עוד לא אובחן רשמית עם שעלת, צריך לחשוד. לעתים אפשר לקבל רמז בספירת הדם לשעלת. ספירת לימפוציטים גבוהה מאוד אופיינית למחולל זה והיא אמורה גם כן להחשיד.
בדיקה מדויקת יותר - מתחת לגיל שנה בכל שלבי המחלה ועד שבועיים מתחילתה, מעל גיל שנה יש לבצע בדיקת PCR. זוהי בדיקה שמאפשרת לזהות נוכחות של מטען גנטי של החיידק. היא טובה בשלבים המוקדמים של המחלה, עד כשבועיים לאחר הופעת התסמינים ואם לא חלפו יותר מיומיים מאז שהוחל טיפול אנטיביוטי. את הבדיקה מציעים ברוב המרכזים הרפואיים למטופלים הנחשדים כחולים. כמו כן, מעל גיל שנה ומעל שבועיים מתחילת המחלה, בתלות של הזמן שעבר מהחיסון האחרון, ניתן לבצע בדיקת נוגדנים, אם כי היא פחות יעילה ופחות מומלצת.
איך מטפלים בשעלת?
הטיפול הטוב ביותר הוא מניעה ע"י חיסון. כשכבר חולים - הטיפול הוא אנטיביוטי, ולרוב ניתן למשך 5 ימים. הטיפול ניתן כמובן למי שאובחן בבדיקת PCR או בבדיקת נוגדנים כחולה בשעלת אבל לעיתים אנחנו מתחילים טיפול תוך כדי בדיקות אבחנתיות לפני שמתקבלת תשובה חיובית, בייחוד כאשר החשד גבוה על סמך הקליניקה ומידת החשיפה. יש להתחיל טיפול מוקדם, בייחוד כשיש חשד כזה לגבי תינוקות קטנים, שהם כאמור חלק מאוכלוסיית הסיכון.
טיפול הניתן בשלב מוקדם של המחלה (השלב הקטרלי) הוא יעיל נגד תסמיני המחלה ויקצר אותה באופן משמעותי. אולם, אם הטיפול ניתן בשלב המאוחר שלה הוא כבר לא ישפיע על מהלך המחלה, כלומר לא יעזור נגד השיעול, אבל כן יעזור בצמצום ההדבקה הסביבתית ופיזור החיידק בזמן השיעולים.
מהי הסכנה המשמעותית במחלת השעלת?
חלק מהחולים יעברו מחלה ממושכת שכוללת שיעול טורדני כמעט שלושה חודשים, מה שבאופן טבעי עלול לשבש מאוד את איכות החיים. בקרב מתבגרים, מבוגרים, נשים בהריון וקשישים (עם העלייה בגיל עולה הסיכוי לסבול ממחלה קשה שמסתבכת), עלולים להיות סיבוכים הכוללים: דלקת ריאות משנית, שברים בצלעות, בריחת שתן, איבוד הכרה וקשיי שינה. כשמדובר בתינוקות קטנים (בעיקר מתחת לגיל חצי שנה שאינם מחוסנים), המחלה עצמה יכולה להיות קשה אך עלולה להסתבך גם מוות בעריסה, פרכוסים, דלקת של המוח, דימומים מוחיים, דלקת ריאות משנית, ירידה בריוויון החמצן, יתר לחץ דם ריאתי, דימומים בעיניים, הופעת בקעים, התייבשות ואף מוות. כמחצית מהתינוקות מתחת לגיל שנה שיחלו בשעלת יזדקקו לאשפוז. שיעור התמותה הוא 1.6% בקרב תינוקות מתחת לגיל חודשיים ופחות מ- 1.2% בתינוקות בני חודשיים עד 11 חודשים. כלומר, שיעור התמותה בילדים שיחלו בשעלת עד גיל שנה הוא בערך 1%. בעידן המודרני זה בהחלט המון. לנוכח עובדות אלה חשוב לציין את מהותו של החיסון.
למי מיועד חיסון השעלת?
חיסון שעלת נכלל בחיסוני השגרה בטיפת חלב ולאחר מכן במהלך שנות בית הספר. הוא גם מומלץ במהלך ההיריון (כדי לתת הגנה לתינוק בתקופה הקריטית לאחר הלידה שם הסיכון הוא הכי גדול). מומלץ לכל אישה להתחסן לקראת תחילת הטרימסטר השלישי, החיסון ניתן יחד עם חיסון כנגד טטנוס ודיפתריה בקומבינציות שונות.
לנוכח ההתפרצות האחרונה יצאה הוועדה המייעצת למשרד הבריאות בהמלצה לחיסון כל המבוגרים. דהיינו, מומלץ לכל אדם מגיל 18 להתחסן לפחות פעם אחת בחיים כנגד שעלת. אני בהחלט ממליץ לכל מבוגר שלא התחסן בשנים האחרונות להתחסן בהקדם.
האם חיסון השעלת יעיל?
בשנות ה-50 היה מקובל לתת את החיסון התאי (DTP) – הוא היה יעיל מאוד אבל היו לו תופעות לוואי. משנת 2002 נותנים את החיסון הלא תאי או האצלולרי (DTaP) – המורכב מחלבונים של החיידק ולא מהחיידק המלא. גם הוא חיסון יעיל אבל יש דעיכה ברמת החיסוניות שמקבלים ממנו לאחר מספר שנים. במילים אחרות - בחיסון החדש הרווחנו פחות תופעות לוואי על חשבון דעיכה בחיסוניות.
מה עושים במקרה שנחשפים לחולה?
חשיפה מוגדרת "מגע הדוק" – מי שהיה פנים אל פנים מול חולה הסובל מסימפטומים, מי שהיה באותו חדר איתו לפחות שעה או מי שנחשף להפרשות של חולה כזה (נשיקה/שימוש בסכו"ם משותף וכו'). מי שנחשף – מקבל מניעה לאחר חשיפה שמטרתה למנוע התפתחות של מחלה גם אם הוא חלה בעבר. במקרה כזה ניתן לשקול חיסון ומתן אנטיביוטיקה. מי שלא מחוסן כראוי, נדרש להתחיל להשלים את סדרת החיסונים או את זריקת הדחף שלא קיבל.
בנוסף, כל הנחשפים מקבלים טיפול אנטיביוטי מניעתי – לרוב אזיתרומיצין לילדים (וגם למבוגרים) למשך 5 ימים, אם כי במבוגרים יש גם חלופות אחרות מאותה קבוצה (מאקרולידים). מניעה באמצעות אנטיביוטיקה הכי יעילה תוך 3 שבועות מרגע ההחשיפה אבל ניתן לשקל אותה עד 6 שבועות כשמדובר בחולים השייכים לקבוצות סיכון כדוגמת תינוקות מתחת לגיל שנה, מדוכאי חיסון, הסובלים מחלות ריאתיות כרוניות וכדומה.
לנוכח מצב התחלואה המדאיג, פנינו למשרד הבריאות כדי להבין אם ישנן הנחיות מעודכנות לטיפול וחיסון, וזו תגובתם: "החל מינואר 2023 חלה עלייה בתחלואת שעלת בישראל ובעולם כאשר גל התחלואה הנוכחי לא שונה במהותו מגלי תחלואה קודמים. חשוב לציין כי תחלואת שעלת בישראל, בדומה לעולם, היא מחזורית, כך שבכל ארבע שנים לערך קיימות רמות גבוהות יחסית של תחלואה. ההתפרצות המשמעותית הקודמת הייתה בשנת 2019, ונקטעה בשל פרוץ מגפת הקורונה ומגבלות הריחוק החברתי שהונהגו.
"משרד הבריאות פועל רבות כדי להתמודד עם העלייה בתחלואה, הן בתחום המניעה והן בתחום המודעות.
בתחום המניעה, כל חולה בשעלת עובר תשאול על ידי רופאה או אח מלשכות הבריאות כדי לזהות את מקור החשיפה ולאתר את המגעים תוך מתן המלצות מתאימות במטרה לצמצמם את מעגל ההדבקה. בנוסף, נעשה ניטור קבוע אחר נתוני התחלואה על מנת לגבש המלצות מדיניות נוכח הנתונים. בהתאם לכך, ועל מנת להגדיל את הכיסוי החיסוני לשעלת, הקדים המשרד את גיל החיסון הראשון נגד שעלת בטיפות חלב מגיל 8 שבועות לגיל 6 שבועות כדי לאפשר ליילוד ליצור נוגדנים עצמיים בשלב מוקדם ככל האפשר וכן נעשים מאמצים לעידוד התחסנות בקרב נשים בהיריון.
"במטרה להביא לעלייה במודעות לחשיבות ההתחסנות, פרסם המשרד הודעות לציבור בנושא וכן, הופצו עדכונים לצוותים הרפואיים לצורך העלאת המודעות לעלייה בתחלואה בשעלת והצורך בהדגשת חשיבות ההתחסנות בפני מטופלים המצויים בסיכון גבוה. בנוסף, נערכו הערכות מצב קבועות עם קופות החולים. משרד הבריאות מזכיר כי שעלת היא מחלה מסוכנת במיוחד לתינוקות עד גיל חצי שנה שעלולה לגרום לסיבוכים ולמוות. משרד הבריאות ממליץ על מתן חיסון לנשים בשליש השלישי להריון, שמאפשר לאשה ההרה לפתח נוגדנים לשעלת ברמה גבוהה ולהעבירם דרך השלייה לעובר ברחמה, וכך להעניק לתינוק הנולד הגנה עד שהוא יוכל לקבל את החיסון בעצמו".