בתחילת השבוע דיווחנו על מגמת עלייה בתחלואת הקורונה בישראל, וכן במדינות נוספות ברחבי העולם. לפי נתוני משרד הבריאות המעודכנים, נכון לתחילת השבוע, כ-70 חולים מאושפזים בבתי החולים, מתוכם 14 במצב קשה. מאז שנגיף הקורונה נכנס לחיינו בשנת 2020, החלו חולים לדווח כי הם מתקשים להיפרד מהתסמינים שחוו, גם חודשים לאחר סיום המחלה – זמן שנחשב בלתי רגיל לזיהום ויראלי של דרכי הנשימה העליונות, או לחלופין שהתפתחו אצלם תסמינים חדשים ומתמשכים, זמן קצר לאחר שהזיהום נעלם. אף שעד היום עדיין לא ידועים הגורמים לתסמונת הקורונה המתמשכת, "Long COVID-19", מחקר חדש שבוצע על ידי חוקרים מאוניברסיטת קולומביה שופך אור על גורמי הסיכון להתפתחותה.
במחקר תצפיתי זה, שפורסם בכתב העת הרפואי JAMA, השתתפו למעלה מ-4,700 משתתפים, בני 61 בממוצע, שהתבקשו לדווח על זמן ההחלמה שלהם לאחר שנדבקו בנגיף הקורונה. לפי הממצאים, בין שנת 2020 לתחילת שנת 2023, זמן ההחלמה הממוצע עמד על 20 ימים, ואילו אצל יותר מאחד מבין חמישה מבוגרים, זמן ההחלמה עלה על שלושה חודשים.
המחקר מצא כי התסמונת הייתה נפוצה יותר בקרב נשים או מבוגרים שסבלו ממחלות לב וכלי דם טרם ההידבקות בנגיף הקורונה. עם זאת, החוקרים ציינו כי התחסנות נגד הנגיף, או הידבקות בו במהלך גל התחלואה בזן האומיקרון, שנחשב פחות אלים, נקשרו לזמני החלמה קצרים יותר, הן במחלה החריפה והן במחלה הממושכת. עוד נמצא כי מצבים בריאותיים אחרים טרם ההידבקות בנגיף הקורונה, כמו מחלת ריאות כרונית, סוכרת, אסתמה והיסטוריה של עישון, גרמו למחלה חריפה ממושכת יותר אך לא השפיעו על הסיכוי לפתח את תסמונת הקורונה המתמשכת. כמו כן, מהנתונים עולה כי קבוצות נוספות שהושפעו באופן משמעותי מנגיף קורונה ממושך היו ילידים אמריקאים וילידי אלסקה, שאצלם זיהומים חמורים וזמני החלמה ארוכים יותר היו שכיחים יותר.
אף שמחקרים קודמים טענו כי חולי קורונה מתמשכת חווים אתגרים נפשיים, החוקרים מציינים כי במחקר הנוכחי לא נמצאו ראיות לכך שתסמיני דיכאון טרם ההידבקות בנגיף הקורונה היו גורם סיכון להיתכנות התסמונת.
אליזבת כריסטין אולסנר, ממובילות המחקר ופרופסור לרפואה במרכז "הרברט אירווינג", אמרה כי "המחקר קובע בבירור שמחלה ממושכת בנגיף הקורונה מהווה נטל אישי וחברתי משמעותי". לדבריה, על ידי איתור החולים שצפויים לחוות זמן החלמה ארוך יותר מנגיף הקורונה, "נוכל להבין טוב יותר מי צריך להיות מעורב במחקרים מתמשכים שיעסקו בדרכים להפחית או למנוע את ההשפעות ארוכות הטווח של המחלה".
"גם ברמב"ם שיעור החולים שפיתחו את תסמונת הקורונה המתמשכת היה גבוה יותר בקרב נשים, אך בניגוד למחקר, בישראל התסמונת התפתחה יותר אצל אנשים בריאים וצעירים, ולא אצל מי שהיו חולים טרם ההידבקות במחלות כרוניות"
ד"ר יניב דותן, בי"ח רמב"ם
"לחיסון משמעות גדולה בהפחתת הסיכון"
ד"ר יניב דותן, מנהל מכון ריאות בבית החולים רמב"ם, ומי שניהל את מרפאת המחלימים מקורונה בבית החולים, מתייחס לנתוני המחקר ואומר כי הם למעשה מאששים את החשיבות הגדולה שבחיסון נגד קורונה. "אכן יש לא מעט מתנגדים לחיסוני הקורונה. אף שהיו כמה מקרים שבהם החיסון גרם לתופעות שונות במערכת החיסונית, בין השאר לדלקת קרום הלב וכן לכאבי מפרקים, יש לחיסון משמעות גדולה בהפחתת חומרת הזיהום מנגיף הקורונה במהלך המחלה החריפה, וכן בהפחתת הסיכון להתפתחות תסמונת לונג קוביד. אם בתחילת המגפה ראינו שכיחות גבוהה של מקרי לונג קוביד, בהמשך, לאחר התחסנות רוב האוכלוסייה, היינו עדים לירידה משמעותית בתחלואה חמורה ובהתפתחות מחלה ממושכת. לשינוי בזני הקורונה היה תפקיד משמעותי לכך, אך גם לחיסון לעניות דעתי, ולפי נתוני המחקר".
על אף הממצאים שנתקבלו, ד"ר דותן מבקש להדגיש את מגבלות המחקר הנוכחי. "כ-40 אחוז ממי שפיתחו קורונה מתמשכת במחקר הם ממוצא היספני, עובדה המקשה על יישומו בקרב הישראלים, שכן קיימים הבדלים גנטיים בין שתי האוכלוסיות שמשפיעים על חומרת המחלה ועל משך זמן ההחלמה. כך למשל, בתחילת המגפה, בעת שעבדתי כרופא ריאות וטיפול נמרץ בארצות הברית, ראינו כי אמריקאים ממוצא היספני חלו במחלה קשה וממושכת יותר". עוד הוא מציין כי ישנה משמעות גם לכך שהמחקר הוא מחקר תצפיתי, הנשען על דיווחי החולים, מה שעשוי גם כן להטות במעט את התוצאות.
לדברי הדוקטור, גם במרפאת מחלימי הקורונה ברמב"ם שיעור החולים שפיתחו את תסמונת הקורונה המתמשכת היה גבוה יותר בקרב נשים. עם זאת, הוא טוען כי בניגוד למחקר, בישראל התסמונת התפתחה יותר אצל אנשים בריאים וצעירים, ולא אצל מי שהיו חולים טרם ההידבקות במחלות כרוניות".
באשר למידת הניבוי של התפתחות התסמונת בהתאם לחומרת המחלה, ד"ר דותן מדגיש כי המחקר מאשש שלא קיימת התאמה כזו. "נתקלנו בלא מעט מטופלים שאושפזו ונאלצנו לחבר אותם למכשיר האקמו, המדמה את פעילות הלב והריאות, ועדיין, הסיכוי להתפתחות תסמונת קורונה מתמשכת לא היה גבוה יותר והם החלימו באופן מלא. מן העבר השני, פגשנו גם במטופלים שהמחלה הייתה אצלם קלה יחסית, ללא צורך באשפוז, אבל סחבו עמם את התסמינים במשך חודשים ארוכים".
"לא נמצא הסבר פיזיולוגי לתלונות"
לפני כשנתיים, בשיא מגפת הקורונה, ד"ר דותן, וד"ר רונן בר יוסף, מנהל מכון ריאות ילדים ברמב"ם, בשיתוף רופאים נוספים מבית החולים רמב"ם, ערכו מחקר בקרב חולי קורונה, שפורסם בכתב העת הרפואי Journal of Personalized Medicine. במחקר נעשתה השוואה של תוצאות מבחן מאמץ לב ריאה בין חולי קורונה קלה שהתפתחה אצלם תסמונת לונג קוביד, לחולים שחלו בקורונה קשה עם נזק ריאתי. "מה שהדהים אותנו הוא שאצל חולים שלקו בקורונה קלה ופיתחו קוצר נשימה ממושך, בדיקת המאמץ של הלב והריאות הייתה תקינה, כך שלא מצאנו הסבר פיזיולוגי לתלונותיהם. בניגוד אליהם, אצל חולים שחלו במחלה קשה עם נזק ריאתי נצפתה ירידה בתפקוד הריאות שיכלה להסביר את תלונותיהם. על פניו, הבדיקות של מי שהתפתחה אצלם התסמונת היו תקינות, ועם זאת הם עדיין חשו ברע למשך תקופה ארוכה. בין התסמינים שעליהם דיווחו החולים בקורונה מתמשכת נכללו תחושת קוצר נשימה, כאבים מפושטים בשרירים ובמפרקים, עייפות, חולשה כללית, בעיות זיכרון, בעיות ריכוז, חוסר אנרגיה, הפרעות בחוש טעם וריח, עקצוצים ונמלולים. כן זיהינו בקרב חולים אלה, באופן שגם נראה לעין, תסמינים הכוללים נשירת שיער משמעותית וכן בעיות עור ופריחות שונות על הגוף".
מלבד המחקר הנוכחי, וכן המחקר שנעשה ברמב"ם, תסמונת הלונג קוביד מעסיקה חוקרים רבים ברחבי העולם, ובשנים האחרונות התפרסמו מחקרים רבים בנושא. לפני כשנה פורסמה בכתב העת JAMA סקירה שיטתית ומטה אנליזה של יותר מ-40 מחקרים שכללו כ-860 אלף חולים בנגיף קורונה, שמצאה גם כן כי התסמונת נפוצה יותר בקרב נשים. עוד נמצא כי גיל מבוגר, אינדקס מסת גוף גבוה יותר, עישון, מחלות נלוות קיימות ואשפוז קודם או אשפוז נמרץ היו גורמי סיכון הקשורים באופן מובהק להתפתחות התסמונת. גם מניתוח זה עלה כי חיסון בשתי מנות נגד הנגיף היה קשור לסיכוי נמוך יותר להתפתחות של קורונה מתמשכת.