אי שם בתחילת שנות ה 90 מדענים זיהו קבוצות של אנשים שנראו עמידים לחלוטין לנגיף ה HIV. הם איתרו אנשים שידעו שנחשפו לנגיף מספר פעמים, בעיקר באמצעות מין לא מוגן, אבל בכל זאת לא נדבקו. הוירולוג נתנאל לנדאו מספר ל"National Public Radio" וושינגטון, כי "מאותו הרגע התחיל מרוץ כדי להבין האם האנשים האלה פשוט בני מזל או שבאמת הייתה להם מוטציה בגנים שהגנה עליהם מפני המחלה".

כעת, 25 שנים מאוחר יותר, מדענים ברחבי העולם מנסים לענות על אותה השאלה לגבי וירוס הקורונה. עד לשלב זה, ידוע כי רוב הציבור האמריקאי כבר נחשף לפחות פעם אחת לנגיף ולפי "המרכז לבקרת מחלות ומניעתן", למעלה מ 80% מהילדים נדבקו בו. אלא שבדיוק כמו הסיפור עם ה- HIV - חלק מהאנשים שנחשפו מספר פעמים לנגיף מעולם לא חוו סימפטומים ומעולם לא יצאו חיוביים בבדיקת קורונה.
"שמענו אינספור אנקדוטות על אחיות ועובדי בריאות שנחשפו ללא כל הגנה ונשארו שליליים שוב ושוב", אומר רופא הילדים ז'אן לורן קזנובה, שחוקר את הגנטיקה של העמידות הוירלית ב"אוניברסיטת רוקפלר". בכללם הוא מציין למשל אנשים החולקים את אותו משק הבית עם מישהו שמשתעל כבר מספר שבועות.

 המוטציה שמונעת מהנגיף להידבק בנגיף

אחרי שנתיים של ניסיונות להבין את העניין, צוות חוקרים מאוניברסיטת קליפורניה בסן פרנסיסקו מתקרב לתשובה. ג'יל הולנבך, האימונו - גנטיקאית שהובילה את המחקר, מציינת כי אומנם עדיין מדובר בממצאים ראשוניים שטרם פורסמו, אך בכל זאת ישנה נקודה מעניינת שאפשר לדבר עליה. הולנבך והצוות שלה מצאו מוטציה גנטית שלא מונעת מהנגיף להדביק תאים אבל בכל זאת מונעת מאדם לסבול מתסמיני הקורונה.

למעשה, במהלך ההיסטוריה האנושית, מדענים זיהו רק שני מקרים של אנשים שהצליחו להתחמק מהידבקות בווירוסים, כאשר מוטציה ספציפית בגנים שלהם גורמת להם להיות עמידים לחלוטין לנגיף. בקרב אנשים אלה, הנגיף למעשה ממש "מחליק" מהתאים שלהם.

לא נדבקים או א-סימפטומטיים?

חמקני הווירוסים המפורסמים ביותר הם ללא ספק אנשים המוגנים מפני HIV – כמו אלה שנחקרו על ידי לנדאו ועמיתיו בתחילת שנות התשעים. הממצאים שהעלו הובילו לתפיסה חדשה לגבי המלחמה בווירוס: הם הצביעו על כך ש HIV בעצם לא נכנס לתאים כמו שמדענים האמינו עד לאותו השלב, ושהם היו זקוקים למולקולה ספציפית הנקראת CCR5 הממוקמת על פני התא ומאפשרת לנגיף להיכנס.

בשלב מאוחר יותר, לנדאו ועמיתיו עלו על תגלית משמעותית כשרצפו את הגן CCR5 בשני אנשים עמידים לחלוטין ל- HIV, מה ששיתק לחלוטין את המולקולה שכבר לא הופיעה על פני התאים. הממצא שינה לחלוטין את תחום חקר ה- HIV והצביע על מסלול חדש, באמצעות עריכת גנים. התאוריה הזאת למעשה הוכיחה למדענים ברחבי העולם שמוטציה אחת יכולה להפוך אדם לעמיד לחלוטין בפני מחלה ומוטציה אחת בגנים יכולה להפוך אנשים מסוימים ל"חמקני קורונה".

"כשנגיף הקורונה התפשט בעולם, מדינות רבות בדקו אם התאוריה הזאת נכונה לגבי הנגיף הזה", אומר לנדאו. בהשראת הסיפור עם ה- CCR5 הם הלכו לחפש מוטציות בגנים הנדרשים ל-SARS-CoV-2 להיכנס ולהדביק תאים". אלא שלדבריו, העניין מורכב יותר כשמדובר בעמידות לקורונה. וזאת מאחר שהדרך שבה SARS-CoV-2 מדביק תאים שונה מזו של נגיף ה HIV.

קורונה, מוטציה (הדמיה: Lightspring, shutterstock)
אולי בקרוב נדע יותר על דרכי ההידבקות בקורונה | הדמיה: Lightspring, shutterstock


חוקרים גילו מוטציה שעוזרת "לפנות" קורונה מהתאים

אגב, לנדאו מציין כי ישנן דרכים אחרות שמאפשרות למנוע הידבקות על ידי מניעת כניסת הנגיף לתא, וסביר להניח שהן אינן מערבות את מערכת החיסון. זה בדיוק מה שצוות החוקרים הבא מצא.
מאז שהמגיפה החלה, ג'יל הולנבך ועמיתיה ב- UCSF חקרו אנשים חיוביים לנגיף שאינם מראים תסמינים כלשהם. לאחר ניתוח DNA של יותר מ-1,400 אנשים, הם זיהו מוטציה שעוזרת לאדם לפנות את הקורונה כל כך מהר שלגוף אין סיכוי לפתח תסמינים. המוטציה מתרחשת בגן הנקרא HLA שהוא קריטי בשלבים המוקדמים ביותר של ההדבקה. הולנבך ועמיתיה גילו שיש מוטציה מסוימת בגן זה מגדילה את הסיכוי של אדם להיות אסימפטומטי כמעט פי 10, ודיווחו על ממצאים ראשוניים בספטמבר האחרון.
כאשר נגיף חודר לראשונה לתאים, המוטציה בעצם מאותתת למערכת החיסון שפולשים לתאים. האות הזה מפעיל גורמים שונים שבסופו של דבר מובילים את הגוף לייצר "כלי נשק" חזקים שיכולים להילחם בקורונה. כלים אלה מכילים נוגדנים ותאי T המזהים באופן ייחודי חלקים מהנגיף.

כעת נשאלת השאלה - מה אם לחלק מהאנשים כבר יש את כלי הנשק הללו? ובכן, הולנדבך ועמיתיה הוכיחו שעם מוטציה ספציפית ב-HLA לחלק מהאנשים יש תאי T שכבר מתוכנתים מראש לזהות ולהדוף את נגיף הקורונה. "התגובה החיסונית ותאי T אלה פועלים מהר יותר לעומת אנשים ללא מוטציות",מסבירה הולנבך. כך בעצם אפשר להילחם בנגיף עוד לפני שרואים תסמינים. אבל בה בעת היא מציינת שכדי שהמוטציה הזאת תהיה פעילה צריך להידבק בנגיף.

" רובנו נחשפנו לאיזשהו נגיף קורונה נפוץ בשלב מסוים בחיים", היא מסבירה. "כולנו מייצרים תאי T כדי להדוף את המחלה, אבל אם יש לכם גם את המוטציה הזאת אז תאי ה T שלכם יכולים להילחם בקוביד. זה בהחלט עניין של מזל אבל המוטציה הזו די שכיחה. אנחנו מעריכים שאולי אחד מכל 10 אנשים מחזיקים בה ובקרב אנשים שהם א-סימפטומטיים – אחד מתוך חמישה".

בתגובה לממצאים שעלו בכתבה, אומר ד"ר אורן קובילר, וירולוג מבית הספר לרפואה של אוניברסיטת תל אביב וחבר עמותת "מדעת" כי "הערכה היא שרוב האנשים בחלק גדול ממדינות העולם כבר נדבקו לפחות פעם אחת בנגיף הקורונה SARS-CoV-2. כעת חוקרים שונים מנסים להבין האם יש גורם המאפשר לאנשים מסוימים לא להידבק. עד כה אף אחד עדיין לא מצא מוטציה נקודתית הגורמת לאנשים לא להידבק, אולם במחקר עכשווי מצאו אנשים הנושאים מוטציה בגן הקשור למערכת החיסון, המאפשרת סילוק מהיר של הנגיף. לכן אנשים אלה כמעט אינם מפתחים סימפטומים. כל זה מרמז על כך שרוב האנשים שטרם נדבקו עדיין עלולים להידבק, וייתכן שחלקם נדבקו בלי לפתח סימפטומים".