קדחת דנגי היא מחלה ויראלית המועברת באמצעות עקיצת יתוש (הטיגריס האסיאתי). בשנים האחרונות הופכת קדחת הדנגי למחלה השכיחה ביותר שעוברת בעקיצות יתושים ברחבי העולם. כחצי מאוכלוסיית כדור הארץ מתגוררת באזורים שבהם יש חשש להימצאות הנגיף, ומדי שנה חולים במחלה כ-400 מיליון איש.
באילו מדינות המחלה שכיחה?
המחלה שכיחה בדרום מזרח אסיה, במדינות כמו תאילנד (כולל באיים), וייטנאם, הודו, קמבודיה ופיליפינים – אזורים שאהובים על התייר הישראלי. נוסף לכך, קיימת שכיחות גבוהה גם במרכז ובדרום אמריקה (ברזיל וארגנטינה), כולל האיים הקאריביים. דיווחים על הדבקה הגיעו גם מאפריקה, ובאחרונה גם מחצי האי סיני. בשנים האחרונות מדווחות התפרצויות מקומיות של עשרות אנשים שחלו ללא נסיעה גם במדינות אירופה, בעיקר לאורך הים התיכון (כמו איטליה, צרפת ספרד).
>> האם ייתכן עולם בלי יתושים? בדקנו
מהם התסמינים של קדחת הדנגי?
במקרים קלים המחלה יכולה לחלוף ללא תסמינים או להיות מלווה בחום ובכאבי ראש בלבד. אך רוב החולים שנדבקו בקדחת הדנגי מדווחים על תחושה רעה מאוד. המחלה מתבטאת בחום גבוה שנמשך כשבוע, חולשה קיצונית, אובדן תאבון, כאבי ראש וכאבי גוף קשים עד כדי כך שהמחלה נקראת גם "מחלה שוברת עצמות" והחולה מרגיש שהגוף "מתפרק". התסמינים נמשכים כשבוע, ופעמים רבות לאחר שהחום יורד מופיעה פריחה למשך ימים מספר. גם לאחר חלוף החום ישנה תקופת התאוששות מהמחלה. במרבית המקרים החולים מחלימים בפרק זמן של שבוע עד שבועיים מירידת החום, אך ישנם מקרים שהסימפטומים, ובעיקר תחושת העייפות, עלולים להימשך עוד שבועות רבים. ישנם גם מקרים קיצוניים המוגדרים כדנגי קשה, ובהם בזמן המחלה האקוטית מופיעים ירידה בלחץ דם ודימומים קשים. מצב זה של המחלה מכונה "קדחת הדגני המדממת". במקרים אלה החולים זקוקים לסיוע רפואי, אשפוז ולעיתים אף טיפול נמרץ, שכן המחלה מתבטאת בירידה דרסטית בטסיות, שמשפיעות על תהליך קרישת הדם, ועלולה לסכן חיים. כמו כן, עלולות להיפגע מערכות שונות בגוף, כמו פגיעה בכבד, קריסת כליות, פגיעה בשריר הלב ולעתים רחוקות המחלה יכולה אף להביא למוות.
האם יש טיפול לקדחת הדנגי?
למחלה אין תרופה מעבר לטיפול תומך שנועד להקלת הסימפטומים, ולכן מניעתה חשובה מאוד. מאחר שקדחת הדנגי עוברת בעקיצת יתוש ממשפחת הנמר האסייתי, זמני העקיצה הם לרוב בשעות הבוקר המוקדמות ולקראת השקיעה, ולכן מומלץ למטיילים בשעות הללו להשתמש בתכשירים דוחי יתושים. אך חשוב לזכור שהמריחה בתכשירים אלה אינה מעניקה הגנה מלאה. ממש בימים אלה הגיע לארץ גם חיסון כנגד דנגי.
מהו החיסון נגד נגיף הדנגי?
החיסון קיודנגה (Qdenga) הוא חיסון חי-מוחלש, זהו החיסון היחיד המאושר בעולם ובישראל נגד הנגיף למטיילים. החיסון מיועד להפחית את הסיכון להדבקה ולהפחית את הסיכון למחלה קשה. ישנם ארבעה זנים שונים של נגיף הדנגי, וכל אחד מהם עלול לגרום לתחלואה דומה. הידבקות בזן אחד של הנגיף אינה מקנה חסינות כנגד הדבקה בזן אחר. הסיכון לסבול ממחלה קשה ומסיבוכים גבוה יותר במקרה של הדבקה שנייה בקדחת הדנגי.
למי מומלץ להתחסן?
היעילות הגבוהה ביותר של החיסון תהיה אצל מי שכבר נדבקו או חלו פעם אחת בקדחת הדנגי. במקרים אלה, החיסון מעניק הגנה של עד כ-80 אחוז מפני הדבקה ו-90 אחוז מפני אשפוזים וסיבוכים של המחלה. לכן לאנשים אלה – מומלץ מאוד להתחסן.
עבור אלו שלא חלו או נדבקו יעילות החיסון פחותה. החיסון מעניק הגנה של כ-60 אחוז מפני הדבקה וכ-100-80 אחוז מפני אשפוזים וסיבוכים של המחלה כנגד הזנים 1 ו-2. מאידך לא ברורה היעילות של החיסון כנגד זנים 3 ו-4. לכן, עבור מי שלא חלה בעבר בקדחת הדנגי, מומלץ לשקול קבלת החיסון, בעיקר לפני נסיעה לתקופה ממושכת או בנסיעות חוזרות לאזורים אנדמיים.
איפה אפשר להתחסן? ומהי עלות החיסון?
ישראל היא אחת מהמדינות הראשונות בעולם שהחיסון אושר וזמין לציבור הרחב. מוקדי ההתחסנות נמצאים במרפאות המטיילים בבתי החולים בשיבא בתל השומר ואיכילוב בתל-אביב וכן ברשת מרפאות מכון מור. לקבלת החיסון אין צורך בהפניה מיוחדת אלא קביעת תור למרפאת המטיילים.
מאיזה גיל אפשר להתחסן?
החיסון מיועד לבני ארבע ומעלה שמתכננים לנסוע למדינות שבהן קיימת נוכחות גבוהה של הנגיף, כמו תאילנד ובכלל זה גם האיים כמו פוקט, קו-סמוי, קופנגן וכדומה, וכן שאר מדינות דרום-מזרח אסיה כגון: הפיליפינים, קמבודיה, לאוס, וייטנאם, סינגפור, נפאל והודו. כמו כן לנוסעים לארצות אמריקה הלטינית, כולל האיים הקאריביים וכן למדינות אפריקה.
מתי מומלץ להתחסן?
החיסון ניתן בשתי מנות בהפרש של שלושה חודשים לפחות בין מנה למנה. היעילות של החיסון מושגת כבר לאחר 14 יום מקבלת המנה הראשונה, והמנה השנייה שומרת על ההגנה מהידבקות למשך חמש שנים. במקרים שבהם יש נסיעה שאינה סובלת דחייה של שלושה חודשים – עדיף להתחסן במנה אחת מאשר לא להתחסן כלל.
האם יש לחיסון תופעות לוואי?
תופעות הלוואי שמדווחות הן בעיקר תופעות מקומיות של מעט כאב ואודם באזור ההזרקה. לעיתים יכולים להופיע אחרי כמה ימים חום ופריחה.
האם יש אוכלוסיות שלא יכולות לקבל את החיסון?
מאחר שזהו חיסון חי מוחלש, ישנן אוכלוסיות שהוא אינו מתאים להן, כמו בנשים בהיריון, מדוכאי חיסון, מטופלים בתרופות מקבוצת הסטרואידים, מטופלים בתרופות ביולוגיות, חולים במחלות אונקולוגיות שעוברים טיפולי כימותרפיה וכדומה.
מה עלות החיסון?
המחיר נקבע על ידי המכונים והמרפאות השונות. עלות כל מנת חיסון צפויה לעמוד על כ-500 שקלים. החיסון ניתן באופן פרטי ואינו כלול בסל הבריאות בשלב הזה.
* פרופ' אלי שוורץ הוא רופא בכיר ומייסד המרכז לרפואת מטיילים ולמחלות טרופיות במרכז הרפואי שיבא, תל השומר.