אתמול (א') שודר בערוץ 12 סרט הדוקו "מה קרה ליגאל שילון", בו הוא מתאר את ההשתלשלות של מצבו הרפואי, שהחלה במעידה במדרגות באמצע הלילה לפני כשנתיים, גרמה לפגיעת ראש והותירה אותו משותק עד היום. לצד חודשי השיקום המפרכים, יגאל שילון סיפר על הכאבים הקשים שהוא חווה לאורך כל היממה: "כואב לי יותר, המון, כל הזמן. לחם חוקי הוא הכאבים. כל סוגי הכאבים, מהכתפיים, הידיים והרגליים. אני לא זז. הבוקר לקחתי משככי כאבים מראש. אני מקבל המון כדורים והם לא ממש משככים. אנחנו לא הולכים בכיוונים טובים".
עקבו אחרינו בפייסבוק ותקבלו את כל הכתבות ישר לפיד >
נפילות מובילות לפגיעות בלתי הפיכות
כל הורה לילדים קטנים וודאי מודע לכך שנפילות הן חלק מהחיים. הילדים רצים, משתוללים ונופלים. למרבה המזל, ברוב המקרים הסיפור נגמר בכמה דמעות ובחבלה קטנה שחולפת תוך יום – יומיים.
לעומת זאת, נפילות בגיל השלישי הן כבר סיפור הרבה יותר מסוכן. עירית סילברמן, מנהלת שירותי הפיזיותרפיה המחוזית במחוז שרון שומרון בקופ"ח כללית, מציינת שנפילה היא למעשה גורם הסיכון המשמעותי ביותר בגיל השלישי, העלול להוביל לשברים, לפגיעה בהתניידות ולפגיעה משמעותית בתפקוד. לדבריה, בגילים אלה לעיתים הפגיעה נמשכת פרק זמן מסוים, לעיתים דרוש שיקום ממושך ולמרבה הצער - לעיתים מדובר בפגיעה בלתי הפיכה. "לפי נתוני משרד הבריאות, בכל יום נופלים כאלף בני 65 פלוס", מציינת סילברמן. "בחישוב רחב יותר – כשליש מבני ה-65 וכמחצית מבני ה-75 סובלים מנפילה מידי שנה".
רוב הנפילות מתרחשות בבית
"נפילות הן אחת מהסכנות המשמעותיות ביותר בקבוצת הגיל השלישי", מסכים ד"ר רוני צבר, מומחה ברפואת משפחה ורפואה פליאטיבית, המייסד והמנהל הרפואי של צבר רפואה לשיקום ביתי אינטנסיבי לגיל השלישי. לדבריו, כ-85% מהנפילות מתרחשות במרחב הביתי של הקשיש. הסיבות לנפילה, רבות ומגוונות: "העניין לרוב נובע משילוב של מספר גורמים, כמו למשל ירידה בחדות החושים הטבעית שמתרחשת עם הגיל, היחלשות השרירים, שימוש מרובה בתרופות, קשיי שינה, כאבים והתמודדות עם מחלות כרוניות כמו אי ספיקת לב, סוכרת או פרקינסון. מעבר לכך, ישנן כמובן סיבות אובייקטיביות, כמו סביבה ביתית לא בטוחה שכוללת שטיחים רבים, חוטי חשמל וחפצים זרוקים וכו", מציין ד"ר צבר.
ד"ר עירית קנתור, מומחית לגריאטריה, מציינת שגם דלקות פרקים עלולות להגביר את הסיכון. "דלקת פרקים פוגעת בחיישני היציבות המצויים במפרקים, ולכן קשישים הסובלים מהן נמצאים בסיכון מוגבר יותר לנפילות. גם 'נוירופתיה' למשל, היא מצב שגורם לפגיעה בתחושה בכפות הרגליים, מה שפוגע ביציבות ומעודד אותן". לדבריה, נפילה עלולה להיות אירוע טראומטי ביותר עבור חלק מהקשישים. "ברגע אחד, אדם מבוגר חיוני ופעיל יכול להפוך לסיעודי, ולפתע הוא מתקשה לבצע פעולות יומיומיות שעד לאותו המאורע היו פשוטות עבורו. הוא לא יכול להתקלח, להתלבש ובסופו של דבר זה גורם לבלבול ולתסכול רב".
ההשפעה הנפשית של הנפילה
גם ד"ר צבר מדגיש את הגורם הנפשי המשפיע על הקשיש באופן דרסטי כתוצאה מנפילה: "קשיש שמאבד את יכולת ההתניידות שלו והופך לנזקק, יכול להיכנס למצב דיכאוני המשפיע על חייו ועל יכולת התפקוד שלו – וחוזר חלילה. לצערי, אני נתקל בקשישים שחייהם משתנים מהקצה אל הקצה בן רגע רק בשל העובדה שנפלו ונחבלו".
יתרה מכך, ד"ר קנתור מציינת שחלק מבני הגיל השלישי חוששים מפני נפילה חוזרת, כך שהם אפילו נמנעים מיציאה מהבית. לדבריה, מדובר בתסמונת גריאטרית מוכרת ומטרידה, שגורמת לקשיש להיות חרדתי למצבו, מה שמונע ממנו להמשיך בחיי השגרה ולהחמיץ חוויות ואירועים שונים.
חשיבות הסביבה הבטוחה
ד"ר צבר מציין את חשיבותה של סביבה תומכת ובטיחותית בגיל השלישי. "קשיש הנוטל תרופה לשינה, ונדרש לקום בלילה לשירותים, עשוי להתקשות להתרומם או להישאר יציב. אם הסביבה הביתית שלו מלאה במכשולים כמו שטיחונים ואין מספיק תאורה – הסיכון לנפילה גדל באופן משמעותי. כמו כן, בחדרי המקלחת והשירותים, קיים סיכוי גדול במיוחד לנפילות. קל מאוד להחליק במקלחון אם הוא אינו מצויד בידיות או במשטחים מונעי החלקה. גם ישיבה בשירותים עלולה להיות בעייתית, כיוון שבעת המאמץ להתפנות, לחץ הדם יורד ואז כשקמים עלולים להרגיש סחרחורת או חוסר יציבות, מה שעלול לגרום לנפילה".
עם זאת, מדגיש ד"ר צבר כי חלק גדול מהנפילות ניתנות למניעה: "יש חשיבות גבוהה להתאמת הסביבה הביתית למצבו ולגילו של המטופל. יש לפנות את המעברים משטיחונים ולהימנע ממכשולים כגון עציצים, שרפרפים וכו', להתקין בחדרי השירותים והאמבטיה עזרים כגון משטחים מונעי החלקה, ידיות, וכו', לוודא שכל הבית ובייחוד המעברים מוארים היטב ואם יש צורך אף להתייעץ עם פיזיותרפיסט/ית או מרפא/ה בעיסוק לגבי התאמת הבית".
הסכנות הטמונות בנפילה בגיל מבוגר
ד"ר צבר מסביר שאחת הסכנות המשמעותיות ביותר כתוצאה מהמצב הזה, נובעת מחוסר התזוזה שפעמים רבות נגרמת בשל הנפילה. "כתוצאה מהפגיעה, הפעילות הפיזית או התזוזה היומיומית פוחתת. מצב כזה עלול להוביל לבעיות חמורות, בראשן דלקת ראות או טרומבוס (היווצרות קריש דם המגביל את זרימת הדם) באחת הגפיים".
"כאשר קשיש נופל ואין לו עזרה מיידית או יכולת להתרומם באופן עצמאי, עלול להיגרם פירוק שריר – זהו מצב מסוכן ומורכב העלול לגרום לאי ספיקה כלייתית ולדלקות ריאה" מוסיפה ד"ר קנתור. "חשוב להבין שכל יום שבו קשיש נדרש להיות מקובע למיטתו, עלול לעלות לו בשבוע של שיקום. אם מדובר ב 4 ימים כאלה לדוגמה, המשמעות היא חודש של שיקום – זה המון".
ד"ר צבר מציין כי נפילה בגיל מבוגר היא גם גורם סיכון משמעותי לחבלות ראש שעלולות להתפתח למצבים מסוכנים – החל מזעזוע מוח דרך דימומים תוך מוחיים ועד לשברים. לדבריו, בקרב אוכלוסייה הנוטלת מדללי דם קיים אף סיכון מוגבר לשטפי דם. כמו כן, אנשים הסובלים מאוסטאופורוזיס מועדים יותר לשברים – בעיקר לכאלה המתרחשים בחוליות עמוד השדרה, במפרק הירך ובשרש כף היד. בהקשר זה, הוא מציין נתון מטריד במיוחד: "גם כאשר מדובר במקרים שבהם ההחלמה טובה יחסית, קשיש הסובל משבר בירך נמצא בסיכון מוגבר למוגבלות ואף למוות, שכאמור עלול להיגרם מחוסר תזוזה ארוך וממושך".
"מניעת תאונות בגיל השלישי צריכה להיות בעדיפות העליונה"
בשל כל גורמי הסיכון שהוזכרו, ד"ר צבר מבהיר כי מניעת תאונות בגיל השלישי צריכה להיות בעדיפות העליונה. "לדעתי העניין אפילו חשוב יותר משליטה על מדדים כמו כולסטרול, לחץ דם וסוכר. זאת משום שנפילה עלולה להשפיע באופן מיידי על חיי הקשיש בכל תחומי החיים".
לנוכח הסכנות הרבות הכרוכות בנפילה, ביקשנו מעירית סילברמן, לפרט מספר דרכים יעילות, שיסייעו למנוע נפילה:
לשים לב לחדות החושים. חשוב לבדוק מידי פעם את הראייה, לוודא שמשקפיים תקינים וגם לבצע מידי פעם בדיקת שמיעה.
אגב, בהקשר זה ד"ר קנתור מוסיפה כי משקפי מולטיפוקל למשל, הם גורם סיכון מוגבר לנפילות. "לפעמים הם מפריעים לראות את המרחב, וכך קל יותר לפספס מדרגה או חפץ וליפול. לכן, נוטים להמליץ על משקפיים ייעודיים למרחק קרוב וכאלה המיועדים לרחוק במקום משקפי מולטיפוקל".
לעבוד על חיזוק השריר והעצם. רבים מבני הגיל השלישי מקפידים לבצע הליכה יומית או שבועית. זה בהחלט נהדר – הליכה שומרת על תפקוד הלב, מצוינת למניעת כאבי גב, משפרת את מצב הרוח ועוד. אלא שלדברי סילברמן, פעילות גופנית אירובית אינה מספיקה על מנת לשמור על מסת שריר ועצם, מכיוון שכאמור בגיל מבוגר, מתרחשת ירידה טבעית הן במסת השריר והן במסת העצם. תרגילים לחיזוק השרירים, בשילוב פעילות של התנגדות כמו משקוליות למשל יכולים לסייע במטרה זו. מובן שהפעילות חייבת להיות מותאמת לדרגת הכושר האישית ולהיות מפוקחת." עם הדרכה נכונה וצמודה אפשר לשמור על מסה תקינה, לשפר את היציבה, את שיווי המשקל ועוד", מבטיחה סילברמן.
"דואל טסקינג". מונח זה שמגיע מתחום הפיזיותרפיה, למעשה מתייחס לביצוע שתי פעולות במקביל. הנה תרגיל לדוגמה: נסו ללכת ברחוב או בבית, ותוך כדי ההליכה ספרו לאחור בכפולות של שתיים. פעילות מעין זו תאתגר אתכם גם מבחינה פיזית וגם מבחינה קוגניטיבית. כך למעשה, הגוף לומד להיות מסונכרן עם המוח - מיומנות שיכולה לשמש בעת הצורך לטובת מניעת הנפילה.
לתרגל שיווי משקל. אחד הפרמטרים החשובים ביותר במניעת נפילות הוא היכולת לשמור על שיווי משקל. החדשות הטובות לדברי סילברמן, הן שמדובר ביכולת שלחלוטין ניתנת לתרגל ולשיפור. כך למשל, היא מציעה לבצע סוגים שונים של הליכות – קדימה לאחור ולצדדים. תרגיל מומלץ נוסף הוא לנסות לעמוד מידי פעם על רגל אחת (חשוב להניח כיסא שעליו ניתן להישען במידת הצורך).
"מומלץ להקפיד על סביבה בטיחותית הכוללת תאורה, על הימנעות מפיזור חפצים בהם ניתן להיתקל, על שימוש באמצעי עזר כמו הליכון או מקל בעת הצורך וחשוב גם להיות מודעים להשפעת התרופות שנוטלים, בעיקר אם משלבים בין כמה מהן. לשם כך ניתן להתייעץ עם הרופא המטפל או עם יועץ תרופתי", מוסיף ד"ר צבר.
ד"ר קנתור מציינת שגם "טאי צ'י" הוא אימון המומלץ לשיפור היציבה ולמניעת נפילות.
"הנקודה החשובה ביותר היא להיות אקטיביים", מסכמת סילברמן. "ללכת לחוגים, להיפגש עם נכדים, להרים משאות קלים. חשוב לזכור שמה שגורם להתנוונות בסופו של דבר זה חוסר התזוזה שמגביר את הסיכוי לנפילה".
"חשוב שקשישים שחווים נפילה ידווחו על כך לרופא המטפל. אפילו אם מדובר באירוע חד פעמי, יש לכך חשיבות, משום שכל נפילה מעלה את הסיכוי לאירועים חוזרים. בשורה תחתונה, חשוב להבין שמניעה היא הדרך הטובה ביותר למנוע את הסיכונים שבנפילות", אומרת ד"ר קנתור לסיום.