לשמואל (שם בדוי) לא היה מושג שבקבוק הבירה התמים שטעם ממנו בגיל 14 עלול להרוס את חייו. הנער הצעיר היתום מאם ראה את בני משפחתו וחבריו שותים אלכוהול והחליט בתמימות לנסות. בקבוק הוביל לבקבוק ולפני שהבין מה קורה – שמואל הפך לאלכוהוליסט.
"הוא היה נער מנותק, לא למד, לא עבד, חי אצל חברים" סיפרו אחיותיו, שלפני כ-5 שנים החליטו להתערב. בדרך לא דרך הן הצליחו לשכנע את שמואל שחי אז באילת, להצפין ולהתקרב אליהן, ובמקביל הן פנו לרשות למלחמה בסמים ואלכוהול לקבלת עזרה והדרכה. שמואל הבין שהוא הגיע לשפל המדרגה ושהוא זקוק לגמילה. הוא התחיל את תהליך הגמילה ב־'אשפוזית' ובהמשך עבר לחיות בקהילה טיפולית. כנראה שללא התמיכה וההירתמות של המשפחה, ספק אם היה מצליח להיגמל. לפני מספר חודשים, צלצלה אחת מאחיותיו וספרה שכיום שמואל נגמל לחלוטין ובקרוב יעמוד תחת החופה. מבחינתנו זו שמחה עצומה וסגירת מעגל, הצלחנו להציל נער מבולבל ובודד מהתדרדרות, ולהחזיר אותו לחיק המשפחה ולחיים נורמטיביים", מספרת מולו אייטגב, רכזת מניעה והסברה מטעם הרשות למלחמה בסמים ובאלכוהול באשקלון.
עוד ב-mako בריאות:
>> אופס: תאונות הסקס הכי נפוצות נחשפות
>> איך נשארים צעירים? שותים את המיץ הזה
>> מה השיניים שלכם אומרות עליכם? מתברר שהמון
לצערנו היו גם מקרים ללא הצלחה. מירי (שם בדוי) גם היא מקהילת יוצאי אתיופיה, אם חד הורית לשני ילדים, בת 30, שהתמכרה לאלכוהול, לא הצליחה להכיר בכך שיש לה בעיה, גם כאשר ילדיה נלקחו ממנה והועברו לפנימייה. "זה מקרה ששבר לנו את הלב" מספרת אייטגב; "כיום היא על פרשת דרכים, חווה עליות ומורדות רגשיות קשות, אינה מצליחה לעמוד במשימות שמוצבות בפניה בתכנית הגמילה ולהתמיד בטיפול. כואב לי לראות שהיא לא מוצאת את הדרך לייצב את עצמה".
באתיופיה שתיית אלכוהול הייתה מדודה ומתונה - בישראל הגבולות נפרצו
כ־140 אלף יוצאי אתיופיה חיים כיום בישראל, מתוכם 50 אלף הינם ילידי הארץ. "הקהילה האתיופית מתמודדת עם קשיים רבים; פערים תרבותיים שמתבטאים בקשר בין הורים שנולדו באתיופיה לבין הילדים שנולדו וגדלו בישראל, רכישת שפה, תעסוקה ומגורים", מסבירה ווגאי טבג'ה, מנחה ארצית מטעם הרשות למלחמה בסמים ובאלכוהול.
"באתיופיה אלכוהול היה שייך לעולם המבוגרים. משהו ששותים בחברותא בחגים ובשבתות, באירועים חברתיים, בשמחות משפחתיות. באתיופיה שתיית אלכוהול הייתה תופעה מבוקרת, גם הנגישות לאלכוהול הייתה מינימלית, בעיקר בחתונות ובאירועים והיה מדובר באלכוהול ביתי, שהכינו במיוחד לקראת אירוע. התמכרות ואלכוהוליזם לא היו תופעות שהכירו בארץ המוצא. השימוש החברתי המופרז התחיל לאחר העלייה לארץ. בישראל האלכוהול נגיש, בשפע, זול יחסית ונמצא בכל בית. כשהילדים נמצאים שעות רבות בבית ללא פיקוח ההורים – כיוון שאלו עסוקים במלאכת הפרנסה - חלק גדול מהצעירים מתפתים וטועמים שתייה חריפה בבית, ללא הדרכה ומודעות לסכנות שבשתיית אלכוהול. מלבד הצעירים גם הדור המבוגר חסר מודעות לסכנה נחשף לאלכוהול ונסחף לשתייה מופרזת - זה מגיע ממקום מאד תמים" מדגישה טבג'ה.
קשיי הקליטה בישראל הולידו משבר במעמד ההורים במשפחה
"הקושי והפערים התרבותיים והחברתיים שיוצאי אתיופיה חווים משפיעים על צריכת האלכוהול שממלא את הריק שנוצר ומעניק תחושה שיש פתרון למצוקה" מוסיפה טבג'ה; "פיחות במעמדם של הגברים המורגלים למעמדם בקהילה הפטריארכלית שבה בכוחם לקבוע ולהשפיע על כל בני המשפחה, פוגע בזהות ובמבנה הקהילה, ובכך פוגע גם בכל המערכת המשפחתית והזוגיות. חוסר האונים ושבירת מעמד הגבר במשפחה מוביל לתסכול, שהוליד תרבות חדשה בה האוכלוסייה המבוגרת מרבה לשבת בקיוסקים השכונתיים ולשתות בירה תמימה לכאורה, ממנה הם מדרדרים לעיתים לשתייה מופרזת. מבחינתם מדובר ברצון לשמר את החוויה של השתייה החברתית המסורתית שהייתה נהוגה בימי חג והם לא מבינים את ההשלכות של שתייה מופרזת. המטרה שלנו ברשות היא להעלות את המודעות בקרב קהילת יוצאי אתיופיה לשתייה מידתית ואחראית".
"המלחמה בתופעה אינה פשוטה" | צילום:
חדשות 2
הפערים בין הדור שנולד בישראל לדור ההורים גורמים, על פי טבג'ה, לאובדן הסמכות ההורית: "אין זה מפתיע שהשבר במבנה המשפחתי המסורתי שהיה נהוג בתקופת המחייה באתיופיה יוביל לקרע משפחתי המשפיע על הדור הצעיר שנולד בישראל ומתורגם לשתייה מופרזת ולעיתים גם לצריכת סמים. המשבר במבנה המשפחה והקושי של ההורים לחנך ולשלב בין המסורת האתיופית לערכי החברה הישראלית בא לידי ביטוי בחוסר הצבת גבולות, ולכן הממסד החליט להתערב בחינוך הדור הצעיר של העדה האתיופית. כך, חלק ניכר מצעירי העדה חונכו בפנימיות, דבר שהוביל לאובדן הסמכות ההורית ותרם לחוסר ביטחון עצמי ולקשיים בגידול הילדים".
אם לא די בכך, הרי שגם לפערי השפה היה תפקיד בעל משמעות בריחוק שנוצר בין ההורים לילדים: "ההורים לא הקפידו ללמד את ילדיהם אמהרית, כי היו עסוקים בלימוד עברית ונעזרו בילדים כדי לשפר ולתרגל את העברית. התוצאה היא פערים קשים לגישור בין דור שאינו מדבר אמהרית, לבין דור שאמהרית היא השפה הדומיננטית שלו. כיום אנחנו בונים תכניות מניעה והעצמה שמנסות להעביר את המסר שתקשורת לא חייבת להיות שפתית, אנו עושים ככל שביכולתנו בכדי לעודד תקשורת בין הורים לילדים, בין שהיא מילולית לבין שאינה מילולית".
טבג'ה, מנחת קבוצות בהכשרתה וקרימינולוגית חברתית בעלת תואר שני מאוניברסיטת בר אילן, חוותה את הפערים התרבותיים הללו על בשרה. "אני דור ראשון למה שנקרא ילדי פנימייה. נטמעתי בחברה הישראלית ולא דיברתי אמהרית, חוויתי סוג של אבדן זהות. בגיל מאוחר יותר, לאחר שסיימתי את לימודי וחזרתי הביתה חקרתי מי אני ומה משמעות השם שלי, וזה יצר שיח עם ההורים, לאחר שנים של ניתוק. אני מנהלת את תחום יוצאי אתיופיה ברשות למלחמה בסמים ובאלכוהול מזה 7 שנים, ויכולה להעיד על התקדמות מסוימת. כיום מדברים בצורה גלויה על שתיית אלכוהול מופרזת וצריכת סמים, אך אנו עדיין נמצאים בשלב ראשוני. הקהילה האתיופית התגייסה להתנדב על מנת לטפל בתופעה וכיום אנו עדים למגוון יוזמות בשטח, כמו למשל סיירות הורים יוצאי אתיופיה שיוצאים בלילות לפקח על הדור הצעיר. ישנה התעוררות חברתית, המידע על הסכנות שבשתיית אלכוהול מחלחל ומגיע אט אט לתודעה, אנו עדים לירידה בתופעות הללו, אך עדיין ישנה עבודה רבה לפנינו והמלחמה בתופעה אינה פשוטה".
לוקחים אחריות חברתית - ומתאימים את המידע לשפה האמהרית
ברשות למלחמה בסמים ובאלכוהול פועלים כיום על הנגשת המידע בנושא בשפה אמהרית ברדיו, בערבי קהילה וגם דרך פרסום של פליירים באמהרית. פיתוח כלים מותאמים לתרבות כמו הצגה בשפה אמהרית, הכשרת אנשי מקצוע והכשרת מנחי קבוצות, סדנאות הורים הן בקהילה והן בבתי הספר, תיאטרון חברתי, מפגשי שולחן עגול ופעילויות לבני נוער. "אני מרבה לדבר ולשתף את זקני הקהילה ואת כוהני הדת, ומשתדלת לחזק את מעמדם כיועצים חברתיים ושותפים הנותנים את ברכת הדרך לתכנית" מסכמת מולו אייטגב.
= תגובה ללא תוכן
= תגובה עם תוכן
